מפת עזה החדשה: כך צפויה להתחלק השליטה ברצועה בין הכוחות הזרים

הגנרל האמריקני ג'ספר ג'פרס הכריז רשמית על תוכנית לפריסת כוחות ביטחון בינלאומיים - ISF - ברחבי רצועת עזה, מהלך שעשוי לשנות את תמונת השליטה הביטחונית אחרי יותר משנתיים של מלחמה.

לפי התוכנית, הרצועה תחולק לחמישה סקטורים מבצעיים, ובכל אחד יוצב כוח ממדינה אחרת, כחלק ממנגנון רב לאומי שנועד לייצב את המצב ולתמוך במנגנוני ביטחון אזרחיים.

על פי החלוקה המסתמנת, אזור רפיח יאובטח על ידי כוחות מצבא אינדונזיה, שצפויים להתחיל בפריסה בתוך כשבועיים. אינדונזיה הודיעה כי תשלח כ-8,000 חיילים, והם צפויים לעסוק גם בהשמדת מנהרות.

בח'אן יונס יפעלו כוחות מצבא מרוקו, מועד הגעתם הוגדר "קרוב". במרכז הרצועה יוצבו כוחות מאלבניה, אך טרם נקבע לוח זמנים לפריסתם. בעיר עזה מתוכננת נוכחות של כוחות מצבא קזחסטן, שיוצבו בשלב הראשון "מאחורי הקו הצהוב", ככל הנראה בפריסה מדורגת או מוגבלת. בצפון הרצועה עתידים לפעול כוחות מקוסובו, במקביל לתחילת הפריסה האינדונזית בדרום.

המנדט עדיין לא הוגדר

התוכנית, שמובלת על ידי ארצות הברית ובתיאום עם שחקנים בינלאומיים נוספים, מצטרפת ליוזמות שנדונו בחודשים האחרונים ליצירת מנגנון פיקוח וביטחון זמני בעזה. בעבר עלתה האפשרות לשלב כוחות מטעם האו"ם או כוח רב לאומי במודל דומה לזה שפעל בלבנון תחת יוניפי"ל.

בשלב זה לא פורסם אם ה-ISF יפעל תחת מנדט רשמי של מועצת הביטחון או במסגרת הסכמות בילטרליות ואזוריות. גם פרטי המנדט, משך הפריסה והיקף הסמכויות לא נחשפו במלואם.

בישראל נערכים לתיאום מורכב

במערכת הביטחון בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות. שילוב כמה צבאות זרים, רובם ממדינות שישראל לא קיימה עמן שיתוף פעולה צבאי משמעותי בעבר, צפוי לייצר מורכבות גבוהה בתיאום, בקשר ובבניית מנגנוני אמון.

שפה מבצעית שונה, נוהלי פתיחה באש, סטנדרטים מודיעיניים ומבני פיקוד מגוונים עלולים להקשות על יצירת תמונת מצב אחידה בשטח רווי איומים. בצה"ל כבר החלו בעבודת תיאום, אך טרם הובהר כיצד ישתלבו הכוחות הבינלאומיים עם פעילות הצבא בעזה, במיוחד בכל הנוגע לחופש הפעולה המודיעיני והמבצעי בעומק הרצועה.

גם שאלת היקף הסמכויות נותרה פתוחה - האם הכוחות יסתפקו במשימות שמירה והגנה על תשתיות וסיוע הומניטרי, או שיקבלו סמכויות אכיפה רחבות יותר, כולל עימות ישיר עם גורמי טרור חמושים.

בנוסף, סוגיית התיאום האווירי והימנעות מחיכוך בין כוחות קרקעיים זרים לפעילות חיל האוויר וכלי טיס בלתי מאוישים של צה"ל עשויה להפוך לאתגר מרכזי.

מנגד, תומכי המהלך סבורים כי נוכחות רב לאומית עשויה להפחית חיכוך ישיר בין צה"ל לאוכלוסייה האזרחית, לייצב אזורים שעברו לחימה אינטנסיבית ולאפשר תהליך שיקום הדרגתי. שילוב מדינות מוסלמיות כמו אינדונזיה ומרוקו נתפס כניסיון להעניק למהלך לגיטימציה אזורית רחבה יותר.

כל עוד גבולות הסמכות והאחריות בין צה"ל לכוחות ה-ISF לא יוגדרו, אי-הוודאות סביב השפעת המהלך על המשך הפעילות הביטחונית של ישראל בעזה נותרת בעינה.