המיליציות השיעיות בעיראק מסרבות למסור את הנשק - בעולם הערבי מעריכים אחרת

לא מעט עיניים נשואות בתקופה הזו לעיראק - מצד אחד זירת השפעה מרכזית של איראן עם מיליציות שיעיות שנאמנות לטהרן ומצד שני, יחסים גם עם ארצות הברית שמעוניינת להרחיק את המדינה מהציר האיראני. כזכור, בעיראק גם נחשף בפרסומים זרים בסיס שישראל הפעילה במהלך המלחמה.

כעת, לפני ביקורו המתוכנן בוושינגטון של ראש ממשלת עיראק, עלי אל-זיידי, המיליציות האיראניות במדינה הודיעו אמש (שבת) כי הן מסרבות למסור את נשקן. ברקע, לפי הדיווח, ממשל ארה"ב מפעיל לחץ על בגדאד לפרק את הפלגים מנשקם ולנתק את קשריהם עם טהרן.

ממשלת עיראק קבעה בעבר את סוף ספטמבר הקרוב כמועד הסופי למסירת הנשק ולפירוקו, במקביל לסיום הנוכחות הצבאית של כוחות הקואליציה הבין-לאומית, בהתאם להסכם שנחתם עם הממשלה העיראקית. בשבוע שעבר אמר אל-זיידי כי הממשלה נכנסת לדיאלוג עם הפלגים, שפעילותם "תעבור בהמשך לתחום הפוליטי והחברתי". לדבריו, עם תום המועד למסירת הנשק למוסדות הביטחון של הממשלה, "הנשק יהיה מונופול מלא של מוסדות המדינה הרשמיים ושל הכוחות החמושים והביטחוניים המוסמכים שלה".

בתגובה, נמסר בהודעת "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק" כי "הנשק שלנו מעולם לא היה קלף מיקוח", וארגון הגג של המיליציות "מחויב לדרך ההתנגדות, ויפעל לפתח את היכולות הצבאיות והביטחוניות שלו".

גם ב"כתאיב חיזבאללה" - גדודי חיזבאללה העיראקיים - החריפו את הטון: בכיר בארגון דרש מהממשלה העיראקית "להיכנע" להתנגדות. באפריל הציע משרד החוץ האמריקאי פרס של עד 10 מיליון דולר תמורת מידע על אחד הבכירים בשורותיו, אבו חוסין אל-חמידאווי, המתואר כאחד ממנהיגי הפלגים הקרובים ביותר לאיראן. אל-חמידאווי אמר בהודעה כי "הגדודים" הוקמו על ידי המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי, ובהחלטתו, וכי אנשיהם "היו ועדיין נאמנים לקו הזה".

בעולם הערבי מעריכים: פער בין האיומים למעשים

העיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", ציטט אמש פרשן פוליטי, שטען כי צריך "להבחין" בין מה שהמיליציות מצהירות לבין מה שהן מסתירות, ובכלל זה "הסכמים חשאיים שיובילו בסופו של דבר למסירה מלאה של נשקן ולפירוק המבנים הצבאיים שלהן".

לדבריו, מערכת המשפט בעיראק צפויה לנקוט עמדה מרתיעה נגד מי שיפרו את החוק ויחזיקו נשק מחוץ למסגרת המדינה, והיא נערכת, לראשונה מאז 2003, להכריז על קוד משפטי. "כל מסגרת צבאית או כל פעילות צבאית מחוץ למדינה צפויה להיות מסווגת כמעשה טרור, שהעונש עליו, לפי החוקים העיראקיים התקפים, הוא מוות".

בעיראק פועלות כמה מיליציות שיעיות הנתמכות בידי איראן. הארגונים האלה דרשו במשך שנים את הוצאת הכוחות האמריקאיים מעיראק, וביצעו תקיפות חוזרות נגד בסיסים שבהם שהו חיילים אמריקאים. במהלך המלחמה במזרח התיכון הם תקפו יותר מ-600 פעמים מתקנים אמריקאיים בעיראק, ואף פגעו ביעדים במדינות המפרץ.

בתגובה תקפה ארה"ב כמה מהארגונים והקפיאה העברות כספים הקשורות להכנסות הנפט של עיראק. בתחילת מאי הודיעה וושינגטון כי תחזור להעביר כספים ולספק סיוע ביטחוני לעיראק, אך רק לאחר שיינקטו "צעדים ממשיים" נגד המיליציות.

מוקדם יותר דווח ב"וול סטריט ג'ורנל", מפי גורמים אמריקאיים ועיראקיים, כי בגדאד הסכימה לפיקוח חדש שנועד למנוע זרימה של דולרים אמריקאיים לאיראן ולמיליציות הנאמנות לה. לפי הדיווח, ההסכמה התקבלה בתמורה לכך שממשלו של דונלד טראמפ יסיר סנקציה שהוטלה לפני כארבעה חודשים על משלוחי מטבע אמריקאי לעיראק.