המצרר האיראני: האם אפשר לעצור טיל מתפצל לפני שהוא מתפזר?

הימים האחרונים בעורף מאופיינים בזירות נפילה רבות שנגרמות לא מעט בשל שיגור הטילים עם ראש הקרב ה"מתפזר" / "מתפצל" של איראן, אותן פצצות מצרר שגורמות לזירות נפילה רבות.

על הרקע הזה עולה השאלה אם ניתן ליירט את אותם טילים לפני שהם מתפזרים ואם יש שיקול כלשהו של "בזבוז" מיירט על אותן "פצצונות" מצרר שחלקן גורמות לנזקים לא גדולים.

האם אפשר ליירט לפני הפיצול?

כן, וזה בדיוק מה שמיירט ה"חץ 3" נועד לעשות. הוא פועל בחלל ופוגע בטיל לפני שהוא נכנס חזרה לאטמוספרה. ברגע שהטיל מתפצל ל-20 או 30 פצצונות, המכ"ם רואה "נחיל" של מטרות, מה שמצריך מיירט לכל אחת מהן - וזה עלול להעמיס על המערכת.

למה אנחנו עדיין רואים את הפיצולים בתיעודי היירוטים?

עד לרגע הפיצול אין דרך לדעת מהו סוג ראש הקרב או הנזק שהוא עלול לגרום. אם רואים את "נחיל" הפצצות בשמיים זה יכול להיגרם בגלל:

זליגה: המיירט החטיא, או הטיל שוגר במסלול שמקשה על יירוט מוקדם.

שברי יירוט: לפעמים מה שנראה כטיל מתפצל הוא בעצם שברי טיל שנפגע בהצלחה ומתפרקים בכניסה לאטמוספרה.

אם חץ 3 לא משוגר או שלא מצליח ליירט את הטיל האיראני, אז משגרים לעברו גם מיירטים אחרים, כולל כיפת ברזל. זאת בנוסף למיירטים אמריקאים מספינות בים. כל אלו נחשבים פחות יעילים מול הטילים שמשוגרים מאיראן. האמריקאים מפעילים גם מערכות "ת'אאד" שמיועדות ליירוט הטילים הבליסטיים.

שיקולי נזק מול "בזבוז מיירט"

בטילים בליסטיים, ההחלטה ליירט אינה תלויה בשטח הנפילה. ישנו סיכון גבוה כאשר טיל בליסטי נושא מאות קילוגרמים של חומר נפץ, כשגם פצצונות מהוות סכנה.

כלכלת חימוש: מיירט חץ 3 עולה מיליוני דולרים, בעוד ראשי הפצצונות זולים. האתגר הוא ליירט את "טיל האם" לפני שהוא הופך למספר מטרות.

סכנת נפלים: פצצונות שלא התפוצצו מהוות סכנה על הקרקע, ולכן מיירטים כמה שיותר מוקדם.

בשורה התחתונה

בימים האחרונים העורף מתמודד עם אתגר מורכב: הטילים האיראניים עם ראשי הקרב המתפזרים יוצרים זירות נפילה רבות שמציבות סיכון ממשי לתושבים. מערכות היירוט, בראשן חץ 3, פועלות כדי ליירט את הטילים עוד לפני הפיצול, אך לא תמיד מצליחות.

השיקולים הכלכליים והטכניים מורכבים - מצד אחד מיירט חץ 3 הוא יקר, מצד שני כל פצצונת עלולה להיות קטלנית או להפוך למוקש בשטח העירוני. התוצאה היא שהמערכות חייבות לפעול מוקדם ובדיוק מרבי כדי למזער נזקים, תוך איזון בין עלות המיירט לבין הסיכון על הקרקע.