מה עלה בגורל הטייסים האיראנים - ומה עומד מאחורי העימות בין טהרן לבין קטאר?

תעלומה סביב חילופי ההאשמות בין טהרן לבין קטאר על גורלם של טייסי קרב איראנים שהופלו עם מטוסם במלחמה. איראן טוענת כי שלושה מטייסי הקרב שלה, שנעדרו מאז ששני מטוסי Su-24 איראניים הופלו בדרכם לתקוף בקטאר ב-2 במרץ, שרדו את ההפלה ומוחזקים בשבי קטארי כבר כחצי שנה. בקטאר דוחים את ההאשמות ואומרים כי בזירת ההתרסקות נמצאו שרידים של טייס אחד בלבד.

הטענה האיראנית פורסמה מפי מוחמד באגרזאדה, העומד בראש הוועדה לאיתור נעדרים במטה הכללי של הכוחות המזוינים באיראן. לדבריו, שלושת הטייסים הם ג'וואד סאלחי, עבדולמג'יד דשתיאן ועומראן בהרוואשיאן. הטייס הרביעי, מג'יד כאזמי, נהרג בוודאות; שרידיו זוהו באמצעות בדיקת DNA, הוחזרו לאיראן ונקברו שם בסוף יולי.

הגרסה החדשה מגיעה אחרי חודשים שבהם גם איראן עצמה אמרה שגורלם של שלושת הטייסים אינו ידוע. רק ב-1 באוגוסט הודיע גורם בצבא האיראני כי החקירה עדיין נמשכת וכי גורלם של שלושת הנעדרים נותר לא ברור. כשבועיים לאחר מכן, לפי טהרן, הם כבר הפכו מנעדרים לשלושה שבויי מלחמה שמוחזקים בידי קטאר.

קטאר מכחישה בתוקף שהיא מחזיקה בטייסי הקרב האיראנים. משרד החוץ בדוחא מסר כי הכוחות הקטאריים ערכו פעולות חיפוש לאחר ההתרסקות, מצאו שרידים של טייס אחד ופעלו מול איראן לתיאום העברתם. עוד נמסר כי קטאר הזמינה גורמים איראניים לבחון את פעולות החיפוש, אך האיראנים סירבו. בדוחא הביעו פליאה מהטענות האיראניות החדשות. לפי הטענה שפורסמה בסוף השבוע בטהרן, איראן פנתה לוועד הבין-לאומי של הצלב האדום בדרישה להתערב ולפעול לשחרורם.

פרטי האירוע והשאלה המרכזית

האירוע התרחש במהלך המלחמה בין איראן, ארה"ב וישראל. שני מטוסי סוחוי Su-24 איראניים טסו מאזור אירביל שבעיראק, חדרו למרחב האווירי של קטאר והיו בדרכם לתקוף את בסיס אל עודייד, שבו נמצאות המפקדה הקדמית של סנטקום ונוכחות אמריקאית משמעותית. לפי דיווחים, הם היו אמורים לתקוף גם את אזור ראס לאפאן.

על פי מקורות שצוטטו ב-CNN, המטוסים טסו בגובה נמוך במיוחד של כ-24 מטרים בלבד מעל הקרקע והים, והיו במרחק של כשתי דקות מהיעדים כאשר יורטו. אחרי שהתגלו על ידי מערך ההגנה האווירית של קטאר, הם הופלו על ידי מטוסי F-15QA של חיל האוויר הקטארי. הדיווח על ההפלה אושר רשמית על ידי דוחא.

השאלה המרכזית כעת היא אם הטייסים אכן שרדו. מבחינה טכנית, נטישה בגובה נמוך אינה בלתי אפשרית: ל-Su-24 יש מערכת מושבי מפלט שמאפשרת גם נטישת חירום בגובה אפס. לכן עצם העובדה שהמטוסים טסו בגובה של כ-24 מטרים אינה מוכיחה שהצוותים נהרגו.

עם זאת, אם ההפלה אכן התרחשה כשהמטוסים היו בגובה נמוך מאוד, במהירות גבוהה ואולי תוך תמרון לקראת תקיפה, חלון הזמן לנטישה ולהישרדות היה זעיר. לכך מצטרפת העובדה שמדובר במטוסים מיושנים בני עשרות שנים, שככל הידוע לא היו מצוידים בכיסאות מפלט מודרניים.

התרחישים - והמבחן של איראן

בשלב הזה אין הוכחה לכך ששלושת הטייסים בחיים, ומנגד אין הוכחה מעבר לכל ספק לכך ששלושתם נהרגו. העובדה שאחד מאנשי הצוות זוהה כהרוג ומצבם של שלושת האחרים לא ברור היא שמותירה את הפרשה פתוחה.

אפשרות נוספת היא שהטענה האיראנית נועדה לייצר משבר דיפלומטי חדש מול קטאר ולשמש מנוף במשא ומתן. קטאר היא הגורם המתווך המרכזי במגעים סביב המלחמה בין ארה"ב לאיראן. אם הטייסים אינם בחיים, טענה שהם מוחזקים בשבי מאפשרת לטהרן להציב דרישה לחקירה בין-לאומית, למעורבות הצלב האדום וללחץ על קטאר. אם לאיראן יש מידע אמיתי שהם שרדו ונשבו, הפנייה ל-ICRC היא ניסיון לחשוף את קטאר ולכפות עליה להכיר בהחזקתם.

בשלב הזה אין דרך לאמת או לשלול את הטענות. המבחן יהיה אם איראן תוכל להציג ראיה לכך שהשלושה בחיים, או אם הצלב האדום יקבל גישה אליהם. עד אז, מול הטענה האיראנית עומדת הכחשה קטארית מוחלטת.