אחרי שהמחבלים הפכו את ההרס ליתרון: צה"ל משנה גישה

צה"ל ביצע אתמול (שבת) תקיפה של עשרות מטרות, רובן נגד תשתית תת-קרקע בבית חאנון, שם הסתתרו חוליות גרילה שהציבו מארבי מטענים וירי לעבר הכוחות. התקיפות היו חלק מהכנת השטח לפני פעילות, מה שצפוי להגדיל את החיכוך עם חוליות הגרילה של חמאס.

ברקע הדיווחים הפסימיים על מצב המשא ומתן לשחרור החטופים, צה"ל מגביר את המאמץ ההתקפי בבית חאנון, פאתי העיר עזה וגם במרחב ח'אן יונס. בישראל מדברים ממש על השמדת ערים ברצועת עזה, זאת כחלק משינוי אסטרטגיה של הלחימה, ושלילת התשתיות מהמחבלים שפועלים שם.

סיבוב הפרסה של צה"ל במנהרות

לצד ההרס הרב שצה"ל מבצע ברצועת עזה, הכוחות מתמקדים באיתור פירים ומנהרות ההגנה של חמאס. מדובר בסיבוב פרסה, אחרי שבמשך יותר משנה וחצי, צה"ל עצמו הסביר שזה לא ריאלי ולא נכון לפעול מול המנהרות מהסוג הזה, שתפקידן למשוך את צה"ל לאותם מרחבים.

כחלק מאותה שיטת לחימה, צה"ל הורס לחלוטין את כל המבנים במרחב שבו הוא פועל לאיתור המנהור. רק שכפי שניתן לראות מהאירועים האחרונים ומהתיעוד שחמאס מפרסם, ההרס הרב דווקא מקשה על גילוי הפירים והמנהרות. חוליות הגרילה מנצלות את אתרי ההרס כדי להתקרב לכוחות צה"ל ולפגוע בהם.

צה"ל צפה את זה עוד לפני התמרון הראשון ואימן את הכוחות בסוג לוחמה חדש אז, באתרי הרס, בדומה ללוחמה בשטח בנוי. אבל המנהרות התגלו כנקודת תורפה אז וגם בשנת 2025. בצבא אמרו שהם פועלים רק נגד המנהרות האסטרטגיות, כלומר מנהרות שחוצות גדר בעוטף ובסיני, שמתקרבות לגדר, מנהרות שמאפשרות מעבר מחבלים בין מרחבים שונים ברצועת, מנהרות פיקוד ודומות לאלה.

אבל המשך המלחמה, שינוי אסטרטגיית הלחימה והעובדה שהכוחות נשארים בשטחים שכבשו, חייבה את צה"ל לאותו סיבוב פרסה ולפעול נגד אותן מנהרות הגנה, שלזה בדיוק הן נועדו. גם בתוך הצבא ישנה ביקורת על כך ששיטת הפעולה מתמקדת במנהרות הגנה פנימיות, שכל מטרתן היא לזנב בכוחות המתמרנים של צה"ל. מנהרות שלא מאיימות על מדינת ישראל והישובים צמודי הגדר.

ללא תחתית: מורכבות המשימה - והביקורת

מנהרות הלחימה נחפרו על ידי חמאס כחלק מההגנה והלחימה שלהם נגד התמרון הקרקעי, ומדובר בכמות אדירה של קילומטרים, שנחפרו במשך יותר מ-15 שנים. לכן צה"ל נמנע מלפעול נגדם למעט מקרים חריגים, וכדי למנוע מחמאס לממש את היעוד שלהם - כשכניסה לשם היא כמו הכנסה של כוח צבאי לשטח השמדה.

גורם צבאי בכיר אף חשף, שכיבוש שטח שהותקפו בו מנהרות מהאוויר וגם כאלה שבסיבובים קודמים הכניסו לתוכן חומר נפץ ופוצצו, העלה שהנזק לרוב המנהרות היה חלקי, ואפשר שיקום מהיר יחסית. עוד התברר שבמקרים שבהם הותקפה תשתית תת-קרקע מהאוויר, גם פגיעות קרובת של החימושים גרמו לנזק בר שיקום.

כמו שזה נראה, ההחלטה להתמקד באותן מנהרות הגנה, תייצר לצה"ל ומערכת הביטחון עבודה של שנים רבות, שכלל לא בטוח שיש לישראל ובטח שלא לחטופים. כמו שזה נראה, הצבא מייצר לעצמו מטרות משום שהדרג המדיני לא מייצר יעדים ברורים וברי ביצוע, ולא מממש את ההישגים הצבאיים של צה"ל.