צה"ל ייצא למכרז לרכישת 20 אלף רחפנים תוצרת ישראל במאות מיליוני שקלים
מפא"ת תפרסם בקרוב מכרז לרכישת כ־20 אלף רחפנים ישראליים לתקיפה, צילום ומודיעין/ התעשייה אינה מוכנה להיקף הזמנות שכזה, לכן האספקה לא תהיה מיידית/ בצבא משתמשים עד כה בעיקר בכלים הסיניים, חרף אזהרת ארה"ב
מפא"ת מתכננת בזמן הקרוב להוציא לפועל מכרז גדול לרכישת כ־20 אלף רחפנים מתוצרת ישראל, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. החברות הזוכות במכרז יספקו רחפנים מסוגים שונים, כגון רחפני תקיפה ורחפני צילום ומודיעין, לתקופה של חמש שנים במספר שלבים. לפי ההערכה, לכשיתפרסם המכרז בשבועות הקרובים, עשויות מספר חברות ישראליות - כגון דרוניקס, אקסטנד, רובוטיכאן, הבנדרונס וקופטרופיקס - לגשת אליו, זאת בהתאם לדרישות ולרמות המחיר שיוזכרו במכרז.
נוסף על כך, הרחפנים הסיניים, הנחשבים למוצר מדף הנמכר גם בשוק האזרחי, מתקשים לפעול בחזית הצפונית של ישראל. חיזבאללה מחזיק במערכת לזיהוי רחפנים סיניים ולאיכון המפעילים שלהם, המכונה "אירוסקופ". לפיכך, בצה"ל מבינים את הצורך שלא להיות תלויים ברחפנים זרים, ובחשיבות התמיכה בתעשייה הישראלית לטווח הארוך כמי שעשויה לספק לישראל יתרון אסטרטגי בייצור רחפנים המשנים את פני הקרב - כפי שהדבר קורה באוקראינה, למשל.
פער ההיצע והביקוש
תעשיית הרחפנים הישראלית עדיין איננה מוכנה להיקף הזמנות של עשרות אלפי יחידות - וזו אחת הסיבות שבגללה צה"ל העדיף מלכתחילה את התעשייה הסינית. זו שולטת כיום בשוק הרחפנים מהמדף, עם מצלמות באיכות גבוהה ועקומת לימוד קצרה מצדם של החיילים, שחלקם כבר מכירים אותם מן השוק האזרחי.
על מנת להכשיר את התעשייה הישראלית נדרשות החברות הישראליות לבנות פסי ייצור ולגייס מספיק עובדי טכנולוגיה והרכבה בעלי מומחיות וידע רלוונטי למשימה זו. לפיכך, ההערכה היא כי כאשר המכרז יצא לדרך, אספקת הרחפנים תגיע בטווח הבינוני והארוך ולא תהיה מיידית. עד אז, מקוות החברות להקים פסי ייצור פנימיים ואולי אף סדנאות ייצור מתקדמות המסוגלות לייצר רחפנים בהיקף גדול יותר.
לא כל הרחפנים שנמצאים כיום ברשות החברות הישראליות יכולים להתאים לדרישות הצבא, וזאת בשל דרישות מחיר נמוכות מחד, ועלויות גבוהות מאידך של חומרי גלם ורכיבים. ככל שנודע, המחיר שידרוש הצבא עדיין נתון לשינוי, אך מדובר על טווח שנע בין 10,000־20,000 שקל לרחפן - כאשר הרף התחתון נמוך למדי לטעמן של חברות רבות. בעוד שהחברות הסיניות דוגמת DJI או אוטל מגישות למערכת הביטחון מוצר מוגמר וזול, הרי שהחברות הישראליות יידרשו להרכיב את הרחפנים עם הרכיבים שיידרשו במכרז הצבאי, שעלות כמה מהרכיבים הללו, כמו חיישן תרמי, עלולה להגיע לאלפי דולרים ליחידה.
רמת המחירים הנמוכה הנדרשת מקטינה את הסיכוי שהרחפנים המוצעים על ידי ענקיות התעשייה הצבאית כמו אלביט ורפאל יכנסו למכרז. רחפן המעוז של חברת רפאל - רחפן תקיפה במשקל 2 ק"ג ששוהה באוויר כ־15 דקות ויכול להגיע לטווח של עד קילומטר - עומד הרבה מעבר לרף המחירים המדובר. הרחפן "טור" של אלביט אף מתעלה עליו במחיר. בקטגוריית רחפני התצפית לחברות הישראליות אתגר משמעותי, היות שהפרשי המחירים בין הרחפנים הסיניים לאלה הישראליים גדול במיוחד, בהשוואה לקטגוריית רחפני התקיפה.
החברות הישראליות
כאמור, מספר יצרניות רחפנים ישראליות עשויות לגשת למכרז, אם יפורסם בקרוב. אחת מהן היא אקסטנד (XTEND) מרמת החייל שמספקת רחפנים לצה"ל וכן למתקנים אזרחיים כמו אסדות גז ונפט. החברה מחזיקה בדגם זול יחסית לשוק, רחפן ה"וולברין" הרב־משימתי, שצה"ל יכול להתקין עליו מצלמות תרמיות, חימוש, רמקול או זרוע לפתיחת דלתות; חברה ישראלית נוספת שעשויה לגשת היא רובוטיכאן (Robotican), ספקית ה"תרנגול", רחפן מעופף המסוגל להפוך לרכב ממונע זעיר ולמלא מגוון משימות מודיעיניות והתקפיות.
חברות נוספות שעשויות לגשת למכרז הן: חברת טהירו (Tehiru) שמתמחה ברחפנים בעלי תקשורת מוצפנת החומקת ממערכות הלוחמה האלקטרונית של האויב עשויה להציע את הרחפן White Widow; דרוניקס (Dronix), בעלת סדרת הרחפנים DR הרב־משימתיים, הפשוט ביניהם, DR-750, מסוגל לספק תצפית אווירית במשך 35 דקות; הבן־דרונס (HevenDrones) שמספקת את הרחפן "אורבן" שמסוגל לשייט כ־37 דקות באוויר ולשאת משקל של 10 ק"ג; או חברת קופטרופיקס (CopterPix) המספקת את סדרת הרחפנים תחת המותג ERE. מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה עד רדת הגיליון לדפוס.