לפצח את הגרעין: מפת האתרים הגרעיניים באיראן - והתקיפות של ישראל וארה"ב

השמדת תוכנית הגרעין האיראנית היא אחת מהמטרות המוצהרות של מבצע "עם כלביא", כפי שהציג אותן ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרותיו. התוכנית האיראנית נפרשת על פני אתרים שונים ברחבי המדינה, אשר ממלאים תפקידים שונים בתהליך: מכריית אורניום והפקתו, דרך העשרת האורניום, ועד לפיתוח נשק גרעיני. מלבד האתרים שפגעה בהם ישראל, חוסלו במהלך המלחמה לפחות 17 מדעני גרעין אשר היו מעורבים בתוכנית, וכן הושמד הגיבוי של ארכיון הגרעין בטהראן. אלה האתרים שתקפו ישראל וארה"ב מאז פרצה המלחמה

מתקני ההעשרה

נתנז: לב תוכנית הגרעין

הפעילות: העשרת אורניום.
הרקע: מתקן הגרעין המרכזי והגדול באיראן, כ-30 ק"מ צפון-מערבית לעיר נתנז שבמרכז איראן. ב-2002 חשף מתנגד משטר איראני כי בנתנז פועל מתקן צנטריפוגות (סרכזות) להעשרת אורניום. העשרת האורניום החלה ב-2003 בצנטריפוגה בודדת, ומאז התרחבה ההעשרה לצנטריפוגות רבות וחדישות. ב-2007 נטען כי במתקן מוקם אתר תת-קרקעי. ב-2011 פגעה בצנטריפוגות תולעת המחשב סטקסנט (Stuxnet), בפעולה שיוחסה לישראל. ב-2020 אירע פיצוץ במפעל לייצור צנטריפוגות. שנה לאחר מכן התרחשה בו הביא פיצוץ במפעל, שנעשה לפי האיראנים בפעולת סייבר, להרס מערכת החשמל. ב-2024 תקפו מטוסי קרב ישראלים מערכת הגנה אווירית מסוג S300 שהגנה על המתחם, בתקופה למתקפת הכטב"מים האיראנית על ישראל.
במלחמה: ב-13 ביוני הפציצו מטוסי חיל האוויר את המתקן והביאו, להערכת גורמים ישראלים, להשמדתו. "הניו יורק טיימס" פרסם כי חלקו של האתר שנמצא מעל הקרקע, ושבו מתבצעת העשרת האורניום, הושמד. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אישרה כי ישנה פגיעה בחלק העליון של המתקן, לרבות הרס תשתיות חשמל וזיהום כימי ורדיואקטיבי שנמצא בשליטה, אך אין סימן לפגיעה בצנטריפוגות המצויות במתחם התת-קרקעי. בליל ה-22 ביוני תקף חיל האוויר האמריקני את המתקן בנתנז בשתי פצצות MOP חודרות בונקרים (לצד תקיפת מתקני הגרעין בפורדו באספהאן). הנשיא טראמפ טען באותו בוקר כי כל המתקנים הושמדו, ושר ההגנה פיט הגסת' אמר כי "תוכנית הגרעין הושמדה". בישראל העריכו כי המתקן הושמד, וכי רוב האורניום המועשר היה בו ובאספהאן בעת התקיפה האמריקאית.

פורדו: המתקן המבוצר

הפעילות: העשרת אורניום.
הרקע: מפעל העשרת האורניום המרכזי השני, כ-30 ק"מ צפון-מזרחית לעיר קום ובסמוך לכפר פורדו. האתר נחצב בעומק של כ-90 מ' בהרי זגרוס ונחשב למבוצר וכמעט בלתי חדיר להפצצות. המתקן בפורדו נחשף ע"י האיראנים ב-2009. ב-2013 אירעה במתקן סדרת פיצוצים שגרמה להרס חלקי. ב-2015 נאסרה הפעילות באתר עפ"י הסכם הגרעין בין איראן והמעצמות, אך ב-2018 פרשה ארה"ב מההסכם ואיראן העבירה לפורדו צנטריפוגות חדישות ומהירות וחזרה להעשיר בו אורניום. דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מ-2024 קבע שפורדו נמצאה רמת העשרה של 83.7% - כלומר קרוב ל-90% הדרושים לייצור נשק גרעיני. האתר נחשב מבוצר בזכות החציבה בעומק ההר, המסלע הקשה, מבנה המנהרות המסועף ואבטחתן, מערכות בקרה וגיבוי ומערכת ההגנה האווירית מתוצרת רוסיה S-300. על פי ההערכות, הוא עמיד בפני כל פצצה קונבנציונלית למעט הפצצה חודרת הבונקרים GBU-57 (או Massive Ordnance Penetrator - MOP), אותה מחזיקה ארה"ב בלבד. מדובר בפצצה עוצמתית בת יותר מ-13.6 טון, אשר חודרת לעומק של כ-60 מ'. בידי ארה"ב כ-20 פצצות כאלו, והיא מפעילה גם את כלי הטיס היחיד שמסוגל להטיל את הפצצה: המפציץ החמקן B-2.
במלחמה: בליל ה-22 ביוני תקפה ארה"ב את המתקן בפורדו באמצעות שישה מפציצי B-2 אשר הטילו 12 פצצות MOP. במבצע, שכונה "פטיש חצות", השתתפו 125 מטוסים אמריקאים והוטלו 75 חימושים מדויקים. עפ"י יו"ר המטות המשולבים זה היה המתקפה הגדולה בהיסטוריה המבצעית של המפציצים והטיסה השנייה באורכה. הוא העריך כי פורדו והאתרים הנוספים שהופצצו, בנתנז ובאספהאן, ספגו פגיעות חמורות. הנשיא דונלד טראמפ הודיע בבוקר כי המתקן הושמד. מקור איראני מסר לרויטרס כי האורניום המועשר הועבר מפורדו לאספהאן עוד לפני ההפצצה. סבא"א דיווחה כי לא נמצאה חריגה ברמות הקרינה בפורדו (ובאתרים אחרים שהופצצו). בצה"ל העריכו כי נגרם נזק לאתר. בסוכנות AP פורסם ניתוח צילומי לוויין לפיו איראן אטמה כניסות למתחם לפני ההפצצה. צילומי לוויין נוספים הציגו שש נקודות חדירה בכניסה לפורדו. ב-23 ביוני תקפה ישראל את המתקן שוב. גורם ישראלי אמר כי התקיפה בוצעה על כביש הגישה למתקן ועל פתחי הכניסה, על מנת למנוע הברחת חומרים מתוכו. ראש סבא"א העריך באותו יום כי למתקן נגרם נזק כבד.

אספהאן: המתקן ש"אין פצצה בלעדיו"

הפעילות: המרת אורניום מועשר.
הרקע: מרכז המחקר הגרעיני הגדול באיראן, בדרום-מזרח אספהאן (העיר השלישית בגודלה במדינה). הוא הוקם בשנות ה-70 בסיוע צרפתי וצויד בכורים שרובם יוצרו בסין. עפ"י ישראל, באתר נעשתה המרה חוזרת של אורניום מועשר לצורך הפיכתו לדלק גרעיני או לפצצה גרעינית. עפ"י מקור איראני, אורניום מועשר הועבר מפורדו לאספהאן לפני התקיפה האמריקאית ב-22 ביוני.
במלחמה: ב-13 ביוני תקפה ישראל את המעבדות באתר, שבהן מתבצעת ההמרה החוזרת של האורניום, אך לא פגעה במאגרי דלק גרעיני ובמאגר אורניום מועשר ברמה של 60% (אותו ניתן להעשיר לרמה הדרושה לנשק גרעיני בתוך ימים אחדים) – ייתכן כי מתוך חשש לדליפה רדיואקטיבית ויצירת אסון שיפנה אליה ביקורת בינלאומית. נתניהו אמר כי מתקן ההמרה הושמד, וכי "בלעדיו אי אפשר באמת לבנות נשק גרעיני". גורמים ישראליים העריכו כי הפגיעה הסיגה את תוכנית הגרעין "שנים לאחור". סבא"א דיווחה כי מבנים מרכזיים באתר ניזוקו. ב-22 ביוני תקפה ארה"ב את המתקן באמצעות טילי טומהוק במבצע "פטיש חצות", והנשיא טראמפ דיווח כי האתר הושמד.

מתקני הייצור

המתקנים במחוז יזד: יצרני "העוגה הצהובה"

הפעילות: כריית אורניום והפקת אבקת אורניום.
הרקע: באזור הכפרים נאריגאן וסאר'נד שבמחוז יזד פועלים מכרות לכריית אורניום. המכרה בסאר'נד הוא מכרה האורניום הראשון באיראן, ופעיל מאז 2005. התוצרים מועברים למתקן שנמצא בבירת המחוז ארדכאן, שם מיוצרת "עוגה צהובה" – אבקת אורניום המשמשת לייצור דלק גרעיני ונשק גרעיני.
במלחמה: ב-22 ביוני תקף חיל האוויר לראשונה במחוז יזד, המרוחק כ-2,200 ק"מ מישראל, והשמיד מחסן טילי קרקע-קרקע. עם זאת, המתקנים ביזד לא הותקפו.

כרג': מפעל הצנטריפוגות

הפעילות: ייצור צנטריפוגות.
הרקע: מפעל לייצור צנטריפוגות, כ-50 ק"מ מצפון-מערב לטהראן. במאי 2025 התרחש במקום פיצוץ שיוחס לפעולת חבלה ישראלית.
במלחמה: המפעל הופצץ ב-18 ביוני ע"י חיל האוויר. לפי סבא"א, שני מבנים במקום הושמדו.

מרכז המחקר הגרעיני בטהראן: אתר ייצור וניסוי

הפעילות: הפעלת כור, ייצור צנטריפוגות ומחקר
הרקע: מוסד מחקרי לכאורה, שבו נמצא כור גרעיני שנועד לייצור איזוטופים לצרכים רפואיים – אך כזה שמסוגל לייצר גם אורניום מועשר. הכור סופק לאיראנים ע"י ארה"ב לצורכי מחקר בשנות ה-60. הוא נסגר לאחר המהפכה באיראן, ונפתח שוב בסוף שנות ה-80 ככור לייצור דלקים מאורניום מועשר ברמה נמוכה. במקביל החלה איראן לבצע באתר ניסויים באורניום ובפלוטוניום.
במלחמה: חיל האוויר תקף את המרכז בטהראן ב-18 ביוני ופגע, עפ"י סבא"א, במבנה שבו יוצרו ונבחנו צנטריפוגות מתקדמות.

הכורים

בושהר: הכור הפעיל

הפעילות: כור גרעיני.
הרקע: תחנת כוח גרעינית, כ-17 ק"מ דרום-מזרחית לעיר בושהר. בניית התחנה החלה ב-1975 ע"י חברה גרמנית, נעצרה במהלך המהפכה האיראנית ומלחמת איראן-עיראק, והמשיכה ע"י רוסיה ב-1995. כעבור 15 שנים הופעל הכור הגרעיני. מדובר בכור המייצר חשמל למטרות אזרחיות, אך קיים חשש משימוש בו לייצור פלוטוניום עבור נשק גרעיני.
במלחמה: ישראל תקפה מספר פעמים באזור בושהר. על פי הדיווחים, הותקפו בין השאר הנמל הימי, מתקן לעיבוד גז טבעי ובסיסים של משמרות המהפכה. עם זאת, הכור ככל הנראה לא הותקף – ייתכן כי מתוך חשש לדליפה רדיואקטיבית. מומחים רבים סבורים כי בושהר הוא האתר המטריד ביותר בכל הקשור לאירוע רדיולוגי בעקבות תקיפה.

אראכ: כור המים הכבדים

הפעילות: כור גרעיני (לא פעיל).
הרקע: IR-40 הוא כור גרעיני המופעל באמצעות מים כבדים, וממוקם מצפון-מערב לעיר אראכ (למעשה הוא קרוב יותר לעיר ח'ונדאב). הקמת הכור החלה בשנות ה-80, אך הוא נחנך רק ב-2006 ולמעשה בנייתו לא הושלמה עד היום. לטענת איראן, הכור מיועד לצורכי מחקר ופיתוח, אך במערב חוששים מהאפשרות להפיק בו פלוטוניום לבניית פצצה גרעינית. כמו כן, מתקן המים הכבדים משמש לצינון כורים גרעיניים. במסגרת הסכם הגרעין הסכימה איראן להגביל את יכולת ייצור הפלוטוניום בכור ולאטום את ליבתו, אך הותר לה לייצר כמות מסוימת של מים כבדים. ב-2016 הודיעה איראן כי הליבה הוסרה. ב-2019, אחרי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, חשפה סבא"א כי איראן הסתירה ליבה נוספת שאפשר להזרים בה דלק גרעיני ולהשמיש את האתר. איראן חזרה לבנות את הכור ותכננה להפעילו ב-2026.
במלחמה: חיל האוויר תקף את הכור באראכ, אף שאיננו פעיל, כדי לפגוע ברכיב המייצר פלוטוניום. סבא"א דיווחה כי נגרם נזק חמור למרכיב חיוני בייצור המים הכבדים.

פיתוח הנשק

פארצ'ין: מרכז הנשק הגרעיני

הפעילות: פיתוח טכנולוגיות הקשורות בנשק גרעיני.
הרקע: בסיס צבאי סודי, כ-30 ק"מ דרום-מזרחית לטהראן, שבו מפותחות בין השאר, על פי ההערכות, טכנולוגיות הקשורות בנשק גרעיני. בבסיס פותחו טילים וכטב"מים, אך עם השנים הצטברו עדויות לכך שפארצ'ין משמש גם כמרכז פרויקט ה"הנשקה" הגרעיני של איראן. הבסיס הוקם ב-1935 ע"י חברה מצ'כוסלובקיה כמפעל לכימיקלים ולחומרי נפץ. ב-2011 דיווחה סבא"א כי בידיה ראיות המצביעות על כך שאיראן מבצעת בבסיס פעולות הקשורות בפיתוח נשק גרעיני. איראן סירבה לאפשר לפקחי סבא"א לבקר בבסיס. ב-2014 דווח על ניסיון חבלה באתר, שבמסגרתו נהרגו שני אנשים. ב-2015 טענה איראן כי במקום לא מפותח נשק גרעיני. בכירי סבא"א ביקרו בבסיס והצהירו כי הבדיקות שנעשו "משביעות רצון", אף שלא נעשו בידי אנשי המקצוע של הסוכנות. ב-2016 דווח כי פקחי סבא"א מצאו עקבות של אורניום בבסיס. ב-2020 אירע פיצוץ בבסיס – פיצוץ אותו ניסתה איראן להציג כדליפת גז במתקן סמוך. באוקטובר 2024 תקפו כטב"מים ישראליים את פארצ'ין, על פי דיווחים, בתגובה למתקפת הטילים מאיראן, והשמידה מבנה ששימש למחקר גרעיני.
במלחמה: עם פתיחת מבצע "עם כלביא" תקפה ישראל את הבסיס בפארצ'ין. כעבור שלושה ימים התבצעה תקיפה נוספת. בליל ה-23 ביוני, על פי דיווחים, תקף חיל האוויר שוב בפארצ'ין.