התעניינות בכיפת ברזל בארה"ב ובאירופה: בישראל מסבירים איך תוכל להתאים

בתקופה האחרונה הואץ הרכש הביטחוני של מדינות אירופה ואפילו ארה"ב מישראל, בדגש על מערכות הגנה אווירית מפני טילים. לאחרונה אף נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ וכמה מבכירי הממשל שלו אמרו שארה"ב צריכה מערכת הגנה מפני טילים, ואף חתמו על צו לייצור מערכות כאלה.

בעקבות הפרסומים בארה"ב, תת-אלוף במיל' שחר שוחט, חוקר ומומחה להגנה אווירית שכיהן כמפקד מערך ההגנה האווירית וכיום משמש כסגן נשיא לפיתוח עסקי בחטיבת ההגנה האווירית והטילים ברפאל, התייחס לנושא במהלך כנס ההגנה השנתי של תאגיד ואמר שיש בלבול רב סביב המטרות של כיפת ברזל שהפכה למותג עולמי.

"אנחנו צריכים להבדיל בין כיפת ברזל, שהיא מערכת לטווח קצר עד בינוני - מערכת שהפכה לשם מותג, שעכשיו כולם משתמשים בו מכיוון שהיא מצליחה מאוד", אמר תא"ל במיל' שוחט בראיון ל-"Defense News". הוא הוסיף והסביר שדוקטרינת ההגנה האווירית הרב-שכבתית של ישראל עוסקת ביותר ממערכת אחת, וההתאמה נעשית על פי הייעוד של כל מערכת והשילוב שלהן יחד.

על פי אתר חברת RTX שמייצרת בארה"ב את מיירטי הטמיר של מערכת כיפת ברזל, סוללה של המערכת יכולה ליירט איומים משוגרים מטווחים שבין 4-70 קילומטרים. על פי האתר סוללות כיפת ברזל הפרוסות בישראל מסוגלת להגן על כ-70 עד 90 קמ"ר.

לצורך ההבנה, שטחה של ארה"ב הוא כמעט 10 מיליון קמ"ר, ורוב האיומים עליה יגיעו ממרחק של מאות ואלפי קילומטר. "מה שיצריך באופן תיאורטי עשרות אלפי כיפות ברזל כדי להגן ביעילות על אוכלוסיית המדינה והתשתית". ארה"ב רכשה בעבר שתי סוללות "כיפת ברזל" אולם אלו נועדו לבחינת יכולות והגנה נקודתית על בסיסים מרוחקים.

כיפת ברזל פותחה על ידי רפאל בסיוע מימון אמריקאי במטרה ליירט רקטות לטווח קצר, פצמ"רים וכטב"מים. סוללת כיפת ברזל מגנה על שטח קטן בן עשרות ק"מ, מה שמספיק אם כן למדינת ישראל אבל לא יתאים למדינות ששטחן גדול פי כמה.

הבכיר ברפאל אמר שהמערכת בכל זאת יכולה להיות חלק מהגנה רב-שכבתית כדי להגן על אתרי מפתח וכוחות מתמרנים, למשל בשטחי כינוס. למקרה כזה שוחט אמר שהוא כן יכול לראות ביקוש לכיפת ברזל, ובתנאי כאמור שזה יהיה חלק מרכש של מערכות נוספות, שיהפכו את מערך ההגנה לרב-שכבתי ורלוונטי לתרחיש היחוס של כל מדינה.