נשק הלייזר שהגן מהחות'ים: התיעוד שחשף חיל האוויר האמריקאי

חיל האוויר האמריקאי פרסם תיעוד ראשון של רקטות אוויר-אוויר מונחות לייזר מסוג AGR-20 APKWS II שימשו אותם ליירוט רבים מהכטב"מים וטילי שיוט ששוגרו על ידי החות'ים מתימן. גם מטוסי הקרב מהסוג הזה ביצעו יירוטים עם אותן רקטות, חימוש אוויר-קרקע, שעבר הסבה כדי לייעל את היירוטים ובעיקר להוריד עלויות, אולם אלה תמונות הראשונות שמראות את ה-F-15E משגר את הרקטות, במהלך ניסויים שנערכו במאי 2025.

מטוסי הקרב של חיל האוויר האמריקאי מסוג F-15 פרסו למזרח התיכון עם רקטות המונחית לייזר APKWS II כחלק מכוח הגנה רב-שכבתית משותף עם ישראל, שנועד להתמודד עם הירי מתימן. הם החלו לפעול מעל ים סוף מאז סוף שנת 2024 וזה היה פתרון לבעיית העלויות של טילי האוויר-אוויר המסורתיים מסוג AIM-9 "סיידווינדר" ו AIM-120 "אמראם" שעלות כל אחד מהם שנועד ליירט כטב"מים במחיר של כ-15,00 דולר מגיעה למאות אלפי דולרים.

העלות כרוכה בשימוש במטוסי ה-AIM-9 Sidewinder וה-AIM-120 AMRAAM הגדולים יותר, בעלות של מיליוני דולרים, נגד רחפני תקיפה חד-כיווניים פשוטים, ששווים לא יותר מ-15,000 דולר. יירוט עם אותן רקטות מונחות לייזר הוריד את העלות לכמה אלפי דולרים בודדים. האמריקאים הרחיבו את השימוש למטוסי קרב נוספים, כששילוב ה-APKWS II במטוסי F-15E החל במאי 2025 - אז הופיעו תמונות שהראו את מטוסי ה F-15E מבסיס אגלין שבפלורידה, כשהם טסים עם מגוון תצורות של משגרי רקטות מדגם LAU-131.

עם שישה משגרי LAU-131 ה-F-15E של חיל האוויר האמריקאי יכול לשאת 42 רקטות מונחות לייזר בנוסף למטען הסטנדרטי שלו, של שמונה טילי אוויר-אוויר, מה שאומר יכולת יירוט של 50 מטרות למטוס בודד, וזה לא כולל שימוש בתותח המטוס.

מטוסי ה-F-15E היו גם חלק משמעותי ממערך ההגנה על ישראל מפני מתקפות כטב"מים וטילי שיוט איראניים באפריל 2024. במסגרת הפקת הלקחים של חיל האוויר האמריקאי מאותו מבצע יירוט, עלה שהמספר המוגבל של טילי אוויר-אוויר הזמינים התגלה כגורם מגביל בהתמודדות עם גלים של כטב"מים עוינים. מטוס F-15E להם טווח טיסה ארוך שמחמשים בטילים אוויר-אוויר ועשרות רקטות מונחות מאפשר בגיחה אחת את היירוט של עשרות מטרות, כך שהשילוב הזה היה צפוי ומתבקש.

השילוב הזה, כפי שחיל האוויר האמריקאי מסר, נעשה במאמץ שנמשך כ-9 חודשים וכלל ניסויים רבים ומציאה של פתרונות לא פשוטים למה שהם הגדירו כאתגרים הנדסיים וטכנולוגיים. "לא נמצאה דרך קיימת להרכיב את ה-AGR-20F על מטוס F-15. מהנדסי AFSEO, יחד עם קבוצת הבדיקה וההערכה ה-53, פנו בסופו של דבר לחומרה מדור קודם ובמיוחד למתקני TER-9A משנות ה-70 ומשגרי LAU-131 שהיו אמורים לאחסן באריזונה. מהנדסים ואנשי תחזוקה שינו והרכיבו את המתקנים, ולאחר מכן יצרו ממשק חדש שיאפשר לאוויוניקה של ה-F-15 "לתקשר" עם הרקטות.

כדי לעמוד בדרישה המבצעית הדחופה, בוצעו במקביל הערכות כשירות אווירית וטיסות הדגמה. תוך שלושה ימים ממועד ההזמנה מטוסי F-15E שהוטסו על ידי טייסת ניסויי הטיסה ה-40 הגיעו למצב שבו הם משגרים את הרקטות באופן מוצלח ובטוח. בתוך תשעה ימים, הצוות השלים את התהליך מה שבדרך כלל לוקח יותר משנה. לאחר מכן, אנשי חיל האוויר האמריקאי אימנו את הצוותים כיצד להשתמש בנשק החדש ולתחזק אותו.

לוטננט קולונל ג'פרי אנטיין, מפקד יחידת ה-OFP CTF, סיכם את המאמץ ואמר: "היכולת שלנו לתכנן אירועי ניסוי מרובים בסיכון גבוה ולספק מוצר שלם ללוחם תוך תשעה ימים במקום 18 חודשים מראה מה צוות אגלין יכול לעשות כאשר מוטלת עליו המשימה".