"רעם" במזרח הרחוק: האם הטיל הסיני החדש מאיים על העליונות האווירית של ארה"ב?

בזמן שעיני העולם נישאות למזרח התיכון ולמזרח אירופה, במזרח הרחוק מתפתח מרוץ חימוש שעלול לשנות את מאזן הכוחות האווירי העולמי. חשיפת פרטים חדשים על טיל האוויר-אוויר PL-16 הסיני, המכונה "רעם", מעוררת דאגה בקרב בכירי הפנטגון וחיל האוויר האמריקאי, בגלל הטווח העצום שלו, שמגיע למאות קילומטרים כשהוא מצויד בטכנולוגיית "נשימה שנייה", מאיץ נוסף שמאריך את טווח הטיל. בארה"ב כבר יש מי ששואל: האם סין מצאה את הדרך לנטרל את חיל האוויר החזק בעולם?

העליונות האווירית של ארצות הברית נתפסת כמוחלטת, כשהיא נשענת על שילוב של מטוסי קרב בעלי יכולות גבוהות, טכנולוגיית חמקנות מתקדמת (חתימת מכ"ם נמוכה), חימושים איכותיים ומערך תמיכה לוגיסטי חסר תקדים. אבל דיווחים שהתפרסמו לאחרונה, על בסיס הדלפות מתוך דיונים צבאיים בסין, מצביעים על כך שבייג'ינג פיתחה חימוש "שובר שוויון" חדש: טיל האוויר-אוויר מסוג PL-16. הטיל, ששמו "Pi Li" (רעם בסינית), הוא לא עוד חימוש בארסנל של צבא השחרור העממי, כפי שמציינים בארה"ב, אלא כלי אסטרטגי - שנועד לפגוע בנקודות התורפה הרגישות ביותר של חיל האוויר האמריקאי.

המהפכה בתאי החימוש: יותר טילים וקטלניות גוברת

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של ה-PL-16 נובע מהעיצוב הפיזי של הטיל, כפי שטוענים גורמים אמריקאים. לפי הערכות מומחים, הטיל תוכנן בצורה אופטימלית עבור תאי החימוש הפנימיים של מטוסי החמקן הסיניים, ה-J-20 וה-J-35 העתידי. הארכיטקטורה החדשה מאפשרת למטוס כמו ה-J-20, שעד כה ידוע שנשא ארבעה טילי PL-15 (הדור הקודם), לשאת כעת לפחות שישה טילי PL-16 וייתכן כי גם מעט יותר.

ב"דיפנס ניוז" ציטטו חוקר במכון למחקרי הגנה וביטחון לאומי בטאיפיי שלדבריו המשמעות היא דרמטית: "זה אומר ש-J-20 לא רק יכול לתקוף מטרות נוספות, אלא שיש לו יכולת גבוהה בהרבה, המאפשרת לו להישאר באזור הלחימה לאחר התקיפה הראשונית, במקום לסגת אחרי שנגמרו לו הטילים".

בשדה הקרב המודרני, שבו כמות החימוש על פלטפורמה חמקנית היא מגבלה קריטית, מדובר בשיפור של 50% בכוח האש של כל מטוס בודד. זאת משוואה מתמטית, מטוס שנושא יותר טילים יכול להפיל יותר מטוסי אויב. כאן יש לציין שכדי לשמור על חתימת מכ"ם נמוכה, מטוסי קרב חמקנים נושאים את החימושים שלהם בתאים פנימיים, מה שמגביל את הכמות. העיצוב של הטיל החדש מאפשר להם להכניס יותר טילים לתא פנימי וכך - להגדיל את כוח האש של המטוס וגם לשמור על החמקנות שלו.

פעימה שנייה לכל טיל? הטכנולוגיה המתקדמת

הסינים הצליחו להתגבר לא רק על מגבלת הכמות, ה-PL-16 מסתמך בעיקר על טכנולוגיית הנעה מתקדמת. הטיל משתמש במנוע רקטי בעל דחף משתנה או "פעימה כפולה" (Dual-pulse). הטכנולוגיה הזו מאפשרת לטיל לייצר פרץ הנעה נוסף בשלב מאוחר של המעוף שלו, שלב שבו הטילים הקיימים מאבדים בדרך כלל את האנרגיה הקינטית שלהם, והופכים קלים יותר להתחמקות.

"מה שקובע בטווחים ארוכים כל כך הוא כושר התמרון בשלב הסופי ומערכות ההנחיה", הסביר מלקולם דייוויס, אנליסט בכיר במכון האסטרטגי למדיניות של אוסטרליה (ASPI), שצוטט בדיפנס ניוז. היכולת הזו, המכונה לעתים "נשימה שנייה", מאפשרת לטיל להגיע לטווחים של בין 200 ל-300 קילומטרים ולשמור על היכולת לבצע תמרונים חדים כדי לפגוע במטרות זריזות.

האסטרטגיה הסינית ומטרתו של ה-PL-16 אינה לא רק הפלה של מטוסי קרב אויב בקרבות אוויר. המטרה הברורה כאן היא שימוש בטווח אדיר ויכולת תמרון גבוהה, כדי לפגוע ב"מכפילי הכוח" של ארה"ב ובעלות בריתה. הטיל תוכנן גם להפיל מטוסים גדולים, איטיים וחיוניים כמו מטוסי התראה מוקדמת ובקרה, מטוסי תדלוק ומטוסי ביון, שלרוב טסים הרחק מקו החזית ותחת הגנה כבדה. "אם סין תצליח להוציא מהמשחק את מערך הסיוע הקרבי, ארה"ב ובעלות בריתה לא יוכלו יותר להקרין באזור את העוצמה האווירית והימית", אומר דייוויס.

ללא מטוסי תדלוק שיאריכו את טווח הטיסה וללא מטוסי בקרה שישמשו כ"עיניים" בשמיים, חיל האוויר האמריקאי ימצא את עצמו מוגבל ופגיע. לפי המומחים, הסבירות לפגיעה במטרות האלו היא גבוהה מאוד, אפילו בטווחים קיצוניים של 400 ק"מ כפי שהם מעריכים.

מול המרוץ הסיני: טיל האוויר-אוויר העתידי של ארה"ב

למרות הדרמה שמייצרים בפנטגון וגם בכלי תקשורת, חשוב לומר שהאמריקאים לא יושבים בחיבוק ידיים: בזמן שחילות אוויר בעולם, בהם גם הסיני, מתחילים לעבוד עם מטוסי קרב חמקנים מדור 5, לאמריקאים יש ניסיון מבצעי ארוך שנים עם הטכנולוגיה והמטוסים מהסוג הזה. בכלל, שם כבר עובדים על מטוסי קרב מדור 6.

בנוסף לזה, חברת לוקהיד מרטין מפתחת את ה-AIM-260, טיל אוויר-אוויר שמפותח כמענה לאיום של הטילים הסינים מסוג PL-15 וPL-16-. הטיל האמריקאי צפוי גם הוא להגיע לטווחים דומים של למעלה מ-200 קילומטרים, עם שילוב של מערכות הנעה מתקדמות.

מנגד המרוץ לא מתנהל רק בתחום הטכנולוגי, אלא גם במערך הלוגיסטי. "האתגר המרכזי של ארה"ב הוא כמה מהר הם יוכלו להכניס את הטיל שלהם לייצור המוני, משום שעל פי כל ההערכות הסינים מתקדמים במהירות עם ייצור ה-PL-16".

המידע על ה-PL-16 מבוסס בחלקו ואף ברובו על הדלפות, שיצאו כביכול ממשרד ההגנה וחיל האוויר הסיני. הממדים המשוערים של הטיל מוערכים באורך של כ-4 מטרים, קוטר של 203 מ"מ ומשקל של כ-200 ק"ג. ההערכה היא שהוא קרוב מאוד להכרזה על מבצעיות. אבל גם כאן צריך לומר שלרוב ההדלפות הסיניות נעשות באופן מכוון, וישנה האפשרות של האדרת יכולות, כפי שקרה בעבר עם הרוסים למשל.

רוב המידע מגיע מאתרים וערוצים ברשת ובייג'ינג לא אישרה רשמית אפילו את קיומו של הטיל או את נתוניו הטכניים. כל המידע הקיים ברשת לא מאשר סופית את המפרט של ה-PL-16 או אם הוא הוכנס לשימוש מבצעי או ייצור סדרתי נרחב.

למרות הדאגה, לא כולם משוכנעים שה-PL-16 הוא נשק קסם בלתי מנוצח. חוקר באגודה למחקר אסטרטגי בטייוואן, אמר לדיפנס ניוז שהטיל יהיה "כאב ראש עבור מפציצים גדולים כמו ה-B-52", אבל לא בטוח שהוא יהיה יעיל באותה מידה נגד פלטפורמות קטנות וזריזות יותר, כמו מטוסי קרב מתקדמים.

למרות זאת, ההערכה היא שה-PL-16 מסמל שלב חדש ונועז באסטרטגיה הצבאית של סין. על ידי שילוב של טווח ארוך, כמות גדולה של חימוש וטכנולוגיית הנעה מתקדמת, סין מקווה להפוך את המרחב האווירי של אסיה לאזור שיהיה מסוכן עבור הצבא האמריקאי.

החשש הוא שהם גם ימכרו את הטילים האלה לחילות אוויר נוספים, מה שישפיע על מדינות מערביות נוספות, בהן אולי גם ישראל. אם מדובר בלוחמה פסיכולוגית או בנשק שובר שוויון, ה"רעם" הסיני כבר מהדהד היטב במסדרונות המפקדות של לא מעט חילות אוויר.