לחתור להסכם או לתקוף באיראן? "ישראל נדרשת לבחור בין חלופות רעות"

כאשר אלוף אהרון חליווה נכנס לפני כשנה לתפקידו כראש אמ"ן, הוא עבר כמקובל חפיפה ותדריכים במגוון נושאים. אחד מהם הוא נושא הגרעין האיראני, אותו הכיר היטב גם מתפקידו הקודם, כראש אגף המבצעים של צה"ל.

התדריך שקיבל ראש אמ"ן מאחד הקצינים בנושא האיראני היה, בין השאר, מהדברים שהביאו לשינוי באופן בו הוא רואה את הנושא, כך טוענים גורמים ששוחחו איתו. אלוף חליווה נחשב לקצין דעתן וגם עקשן מאוד, אבל לזכותו יאמר שהוא יודע גם להקשיב לאחרים ולשנות את דעתו, על בסיס עובדות כמובן.

כמה גורמים עימם שוחחנו בנושא, טוענים כי כיום האלוף חליווה הוא בין הבכירים הבודדים בצה"ל שתומכים בהסכם גרעין עם איראן, ואף רואה בו כדרך הטובה ביותר לעצור - או לפחות לעכב - את הפצצה האיראנית. בטח ביחס לחלופות. עמדה זו מיוחסת גם לכמה בכירים נוספים באמ"ן, ודעתם שונה, יש לציין, מזו של הרמטכ"ל אביב כוכבי, שהתבטא בנושא ואמר כי חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין היא "מהלך שגוי".

באמ"ן מבינים היטב שההתייחסות להסכם הגרעין כ"טוב מול רע" פשטנית מדי וספק כמה מחוברת למציאות. לישראל אין דרך צבאית להשמיד את פרויקט הגרעין האיראני. ההערכות במערכת הביטחון הן שתקיפה ישראלית באיראן, תביא לעיכוב של שלוש שנים בפרויקט הגרעין, ואלו הם התרחישים האופטימיים. התרחיש הממוצע מדבר על עיכוב של שנה עד שנה וחצי.

כפי שנכתב בין היתר גם במדור זה בעבר, האיראנים פיזרו את פרויקט הגרעין שלהם בין עשרות אתרים ברחבי המדינה. לא מעט מהם נחצבו לתוך הרים, עמוק מתחת לאדמה. מקומות שגם לאמריקאים אין את הפצצה שתחדור אליהם. כל זה עוד לפני שמדברים על המחיר הכבד לתקיפה, שיכול להגיע עד כדי מלחמת פתע אזורית.

איך שלא מסתכלים על זה, המחיר כבד והתמורה היא לכל היותר שנה-שנתיים של עיכוב בתוכנית האיראנית. לכך יש להוסיף את העובדה, שלא קיימת אפשרות השמדה של הידע האיראני. בכל שנה יש עשרות אלפי איראנים שמסיימים את האוניברסיטה בתחומי ההנדסה והמדעים. בוגרים שרמתם נחשבת גבוהה בכל קנה מידה. אלפים מהם עוברים לשרת את פרויקט הגרעין האיראני, הידע נמצא ברשותם והדרך היחידה להשמיד אותו, היא לחסל את כולם. מה שלא ריאלי.

הדיווחים כאילו ישראל צריכה לבנות מחדש תוכנית תקיפה באיראן, אינם מדויקים. התוכנית הזו קיימת ולא מעט מהרכש של חיל האוויר, כמו גם מערכים נוספים, נעשה על בסיסה. היא כן משתנה בהתאם למודיעין ויכולות נוספות שמגיעות לישראל וגם לאיראן, לכן יש צורך גם לתרגל זאת כל הזמן. זה נעשה. אולם בניגוד ללא מעט כותרות בישראל, התוכנית הזו לא הגיעה לאישור הדרג המדיני וככל הידוע, לא נבחנה כאפשרות פעולה מעשית.

משמעויות ההסכם - והמחלוקת

ההבנה הישראלית היא שבנושא הסכם הגרעין, יש צורך להחליט בין חלופות רעות. נשארנו עם הסכם שיעכב את פרויקט הגרעין האיראני ואף יחזיר אותו לאחור. ההסכם הקודם אמור היה לדחות את הפצצה האיראנית בעשר שנים. עובדתית, בזמן הקצר שההסכם היה קיים, האיראנים לא הפרו אותו.

בישראל היו יכולים לנצל את הזמן הזה לשיפור היכולות הצבאיות מול איראן, לפיתוחים טכנולוגיים. אבל אז, תחת לחץ ישראלי כבד, האמריקאים יצאו באופן חד-צדדי מהסכם הגרעין והאיראנים, חטפו עצבים בשפת העם, ודהרו לכיוון הפצצה מבלי שאין שום דרך לעצור אותם. לא צבאית ולא מדינית.

בישראל, הופתעו מאוד מהתגובה האיראנית והפריצה המהירה שלהם קדימה. יש לציין גם כי הערכות אמ"ן הן שהאיראנים כלל לא החליטו להגיע לשלב הייצור המלא של הפצצה, וגם זה משהו שלוקח זמן. מה גם שתקיפה של אתרי הגרעין יכולה להביא לתוצאה הפוכה, האצה של פרויקט הגרעין האיראני.

נושא שנטען כי עומד במחלוקת בין גורמים באמ"ן לבכירים אחרים במערכת הביטחון, הוא החיבור בין הסכם הגרעין לשאר האיומים האיראניים. באגף המודיעין סבורים כי יש לחתור להסכם גרעין עם איראן בכדי לנטרל את האיום האסטרטגי, ולהתמודד בנפרד עם איום הטילים, הטרור ושאר האיומים. הניסיון לחבר בין הגרעין להתעצמות הצבאית פוגע במטרה העיקרית, שהיא למנוע מהאיראנים פצצה.

בנוסף ישנה ההבנה, שעצם היציאה החד-צדדית מהסכם הגרעין הקודם, הביאה בהכרח לתנאים פחות טובים בהסכם הנוכחי. אולם בסופו של יום, ישנן הערכות כי גם ההסכם הזה יביא לתוצאות טובות משמעותית מאשר תקיפה צבאית. ההסכם המסתמן, עשוי לעצור את ההתקדמות האיראנית ופיתוח פצצת גרעין לכמה שנים, ההערכות נעות בין חמש לעשר שנים.

הסכם כזה גם יבנה מנופים במקרה של הפרה איראנית, ואף ייתן לגיטימציה לתקיפה של אתרי הגרעין, אולי אפילו בסיוע אמריקאי כזה או אחר. ישראל תוכל לנצל את הזמן הזה לשפר את היכולות הצבאיות שלה בתחום, לרתום גם את האמריקאים, ומי יודע, לקוות גם ששלטון האייתולות באיראן יקרוס. במזרח התיכון שום דבר לא צפוי, אך ספק אם יש מה לבנות על קריסת המשטר באיראן כתוכנית עבודה.