לקראת קריסה: לאחר חזרת הסנקציות - איראן במשבר כלכלי בלתי אפשרי

איראן מתמודדת בימים אלה עם אחד המשברים הגדולים בתולדותיה, עם שילוב נדיר של אינפלציה מסחררת ומיתון כלכלי חריף שמאיים לערער את יציבות המשטר כולו. על רקע כישלון השיחות עם המערב בנוגע לתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים, הופעל לאחרונה מנגנון "סנאפבק" שהחזיר את סנקציות האו"ם - וההשפעה ניכרת בכל תחומי החיים במדינה.

על סף קריסה: המשטר מנסה לתמרן

מאז חזרת הסנקציות ב-28 בספטמבר, התקיימו בטהראן שורת פגישות חירום בדרגים הגבוהים ביותר, כך לפי דיווח ברויטרס. המטרה: למנוע התמוטטות מוחלטת של הכלכלה, למצוא דרכים לעקוף את הסנקציות, ולהרגיע את הזעם הציבורי ההולך ומצטבר. "ההנהגה יודעת שהפגנות הן רק עניין של זמן", אמר אחד הבכירים בטהראן, "הבעיה גדלה, אבל האפשרויות שלנו הולכות ומצטמצמות".

המשטר מנסה להסתמך על אסטרטגיית "כלכלת התנגדות" - כלומר, הסתמכות עצמית והעמקת קשרים כלכליים עם מדינות כמו סין, רוסיה ומדינות שכנות הנמנות על "הדרום הגלובלי" ורואות עצמן פחות מחויבות לסנקציות של המערב. אך מומחים מזהירים שזה לא מספיק. הכלכלה האיראנית, עם כ-92 מיליון אזרחים, סופגת פגיעה רב-ממדית וקשה בעקבות הסנקציות שמפריעות למסחר, ליצוא הנפט ולמערכת הבנקאית.

חבל ההצלה שמתחיל להתקצר

מאז החזרה לסנקציות, הכלכלה האיראנית כבר מתחילה להראות סימני התכווצות. הבנק העולמי צופה כעת שהתוצר במדינה יתכווץ ב-1.7% בשנת 2025 וב-2.8% בשנת 2026 - שינוי חד לעומת התחזית הקודמת לצמיחה מתונה. אחת הבעיות המרכזיות היא שהסנקציות עלולות לחנוק את היצוא לאסיה, בעיקר לסין, הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האיראני.

למרות שממשלת איראן טוענת שהסחר עם סין יימשך, גורמים בטהראן מודים שבמקרה שסין תבחר להרגיע מתחים עם ממשל טראמפ, היא עלולה לדרוש הנחות גבוהות יותר על הנפט האיראני, או להפסיק לקנות אותו כליל. עבור איראן, כל ירידה של דולר אחד במחיר הנפט פירושה אובדן של כחצי מיליארד דולר בשנה.

אתמול נשיא איראן מסעוד פזשכיאן התבטא בצורה בלתי שגרתית, אך כזו שמדגישה את עומק המשבר של איראן: "מטרת המערב בהפעלת מנגנון הסנאפבק היא לפגוע ביצוא הנפט ולצמצם את המסחר של איראן. אסור לנו להיות תלויים במכירות הנפט".

המטבע צונח, האינפלציה שוחקת - ומיליונים קורסים

בתוך חודשים ספורים, הריאל האיראני קרס מ-920,000 ל-1,115,000 לדולר אחד - מה שמביא איתו אינפלציה של לפחות 40%, לפי נתוני הממשלה, ולפי הערכות אחרות אפילו יותר. הפיחות התמידי במטבע והסנקציות מייקרים את המחיה, מפחיתים את כוח הקנייה וגורמים לעסקים ולאזרחים כאחד לאבד אמון.

עשרות מיליוני אזרחים מרגישים את זה בכיס. עליות מחירים חדות פוגעות כמעט בכל משק בית - ממשפחות עובדים ועד איכרים באזורים כפריים. כך לדוגמה, מחירו של סל בסיסי של מוצרי יסוד, הכולל בשר, אורז ועוף, עלה ב-51% תוך שנה אחת. ק"ג בשר עולה כיום כ-12 דולר - מחיר שרבים פשוט לא יכולים לעמוד בו.

"אני עובד ממשלתי ומרוויח רק 34 מיליון תומן בחודש, בערך 300 דולר", אמר לרויטרס עלי-רזה, בן 43 מטהראן. "אשתי פוטרה לפני חודש, ויש לנו שני ילדים. אנחנו בקושי מצליחים לשלם שכר דירה ולשלוח אותם לבית הספר. מה אמורים לעשות?"

החשש: חזרת ההפגנות ההמוניות

בכיר נוסף במשטר ציין כי אחת הדאגות הגדולות ביותר כעת היא התפרצות מחודשת של מחאות עממיות. מאז 2017 איראן ידעה כמה גלים של הפגנות, בעיקר מצד מעמדות הביניים והמעמדות הנמוכים - ועם הלחץ הכלכלי הגובר, הסיכון לכך הולך ועולה.

סימה, פועלת במפעל בעיר שיראז ואם לשלושה, אמרה לרויטרס: "אנחנו כבר שנים במצוקה, אבל עכשיו זה נהיה בלתי נסבל. המחירים עולים בכל יום, ואנחנו לא מצליחים לקנות אפילו בשר פעם בחודש".

גם בעלי עסקים מודאגים, לא רק מהסנקציות, אלא גם מהבידוד הגובר ומאיום בתקיפות נוספות מצד ישראל, אם המשבר הדיפלומטי לא ייפתר. "אני מייצא פירות למדינות שכנות", מספר מהדי. "אבל אם כל חודש אני לא יודע אם יהיו לי לקוחות, או אם בכלל אקבל אישור משלוח, איך אפשר להחזיק ככה עסק?"