חודרת הבונקרים הבאה: פצצת העתיד של ארה"ב - והמתקנים שמדאיגים אותה

חיל האוויר האמריקאי בחר בחברת הביטחון - ARA - Applied Research Associates - לתכנון ופיתוח אב-טיפוס של פצצת ענק להשמדת בונקרים, מהסוג שבו הותקף מתקן הגרעין המרכזי של איראן. החברה נבחרה להיות זאת שתפתח את הדור הבא של הפצצה שתחליף את פצצות GBU-57, שמשקלן כמעט 14 טון. בואינג, שייצרה במקור את פצצות הMOP- (Massive Ordnance Penetrator), תשתף פעולה עם החברה שנבחרה, כך נמסר בהודעה הרשמית שהחברות פרסמו. שווי החוזה לא פורסם אבל מוערך במיליארדי דולרים.

בהודעות הרשמיות שפורסמו דווח שאחרי פיתוח אב-הטיפוס של הפצצה החדשה להשמדת בונקרים, החברה תייצר ותבחן גרסאות בקנה מידה קטן וגם גרסאות בקנה מידה מלא. "מאמץ זה נועד להעריך את היכולות כנגד מטרות מוגנות בעומק האדמה, שמהוות אתגרים קריטיים לביטחון הלאומי של ארה"ב", נמסר בהודעה של ARA.

פצצות מסוג GBU-57A/B להשמדת בונקרים ומטרות שנמצאות בעומק האדמה הפכו לנשק מרכזי במאגר האמריקאי להשמדה של מטרות כמו מנהרות, מפקדות תת-קרקעיות ומתקנים צבאיים, שנמצאים גם כן בעומק האדמה. מדובר בפצצות שמשקלן 13.6 טון וניתן לשאת אותם רק על מפציצים כמו B-2 או מטוסי תובלה. האמריקאים השתמשו בפצצות האלה בתקיפת אתרי הגרעין האיראניים בפורדו ובנתנז. עלות פצצה בודדת מוערכת בכמעט 4 מיליון דולר ליחידה.

מה שמעניין הוא שהפצצות העתידיות אמורות להיות בעלות משקל קטן יותר מאלה של הפצצות הקיימות, אבל עם נתונים מבצעיים דומים ואף טובים יותר. עוד דווח שחיל האוויר האמריקאי דרש בחוזה שנחתם שני תתי-דגמים לשלב הניסויים, אחד עם ראש קרב מוקטן ושני עם מה שהוגדר כראש קרב במשקל מלא.

הנתונים הנדרשים לא פורסמו, כאשר הדרישה לאספקה של ראשי הנפץ בטווח זמן של 18 חודשים עד שנתיים ממועד הזכייה בחוזה. בנוסף בדרישות גם מערכת ניווט, שצריכה להיות מסוגלת לפעול בסביבה רוויית איומים ומערכות שיבוש של האויב.

בעבר דובר על הכוונה לחתום על חוזה הפיתוח הזה ועל פי אותם פרסומים מאז, חודרת הבונקרים העתידית נדרשת לעמוד בדרישות דיוק גבוהות, עם סטייה מעגלית של 2.2 מטרים ב-90% מהמקרים, גם בסביבה שבה יש שיבוש כבד של האויב ומערכות GPS לא פועלות.

הפיתוח של הפצצה חודרת הבונקרים העתידית מגיע על רקע הצורך הגובר בפצצות מהסוג הזה, נוכח מגמה גוברת של בניית של מתקנים תת-קרקעיים ברחבי העולם. דוחות שהתפרסמו בעולם מדווחים על חפירה ובנייה של מאות מתקנים תת-קרקעיים בסין, כולל של טילים נושאי ראשי נפץ גרעיניים. ההערכה היא שגם ברוסיה ובצפון קוריאה נבנו מתקנים מהסוג הזה, שהאמריקאים רואים בהם איום על הביטחון הלאומי.

מפציץ 2-B הטיל חימוש חדש נגד איומים בזירה הימית

עוד בעניין המפציץ שהוזכר בכתבה, בימים האחרונים הודיע חיל האוויר האמריקאי כי בחן יחד עם חיל האוויר המלכותי הנורבגי יכולות חדשות לתקיפה ימית מדויקת בדור הבא.

במסגרת התרגיל שנערך ב-3 בספטמבר בים הנורבגי, שולב מטוס החמקן האסטרטגי B-2 Spirit מכנף 53 עם מטוסי F-35 נורבגיים. במהלך המשימה הופעל החימוש החדש GBU-31 QUICKSINK - פצצה מונחית מדויקת שיועדה להטביע ספינות - והודגם שיתוף פעולה מלא להשמדת כלי שיט בתרחיש המדמה קרב אמיתי.

במבנה המשותף מעל נורבגיה טסו ה-B-2, מטוס P-8 Poseidon של הצי האמריקאי וארבעה מטוסי F-35 נורבגיים. לפי האמריקאים, התרגיל נועד לפתח שיטות פעולה חדשות למבצעים ארוכי טווח.

"ה-B-2 מילא תפקיד מרכזי כשהטיל את חימושי ה-GBU-31 המדויקים להטבעת מטרה ימית", נמסר מחיל האוויר האמריקאי. "מעבר לכך, הודגשו יתרונותיו הייחודיים של המטוס – חמקנות, טווח פעולה וגמישות בחימוש - לצד התאמתו הגוברת למשימות בזירה הימית".

התמיכה הנורבגית סיפקה גישה לתשתיות קריטיות ולמרחב אווירי חיוני, שאפשרו לקיים את הניסוי בתנאים מבצעיים מאתגרים. בחיל האוויר האמריקאי סיכמו כי הניסוי הרחיב את אפשרויות התקיפה הימית וחיזק את היכולת לספק כוח אש גמיש ועמיד.