מכון המחקר שעובד עם מועצת הביטחון של האו"ם נגד ישראל: "מרחיבה תשתית מבוצרת בסוריה"

האם ישראל ממשיכה להעמיק את האחיזה הצבאית שלה בדרום סוריה מעבר לביצוע פשיטות, מעצרים או פעילות של כוחות צה"ל בכפרים הסמוכים לגבול? ייתכן כי מאחורי הקלעים מתקדמת גם הקמתה של תשתית צבאית קבועה, בניסיון לשנות את המציאות בשטח ולייצר עומק ביטחוני נוסף, מול האיומים שעלולים להתפתח מעבר לגבול ברמת הגולן.

בסקירה חדשה שפרסם מכון המחקר "Security Council Report", שמקיים קשרים דיפלומטיים עם מועצת הביטחון של האו"ם, דווח על חידוש העבודות להקמת ציר צבאי מבוצר בשם "סופה 53". מדובר בפרויקט הנדסי באזור קוניטרה, שנכנס לתוך שטח סוריה ומתקדם דרומה, לכיוון הגבול הירדני.

לפי הסקירה, העבודות ההנדסיות של צה"ל כוללות סלילה של דרך צבאית מבוצרת, לצד מכשולים הנדסיים וסוללות עפר נוספות. הפרויקט אינו חדש, אבל בחודשים האחרונים חודשו העבודות. ב-1 בנובמבר דיווח גם המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם על הגעת כלי רכב צבאיים נוספים וציוד הנדסי לאזור לצורך המשך עבודות החפירה ופינוי הקרקע. עוד דווח על בנייה של ביצורים חדשים ותשתית נוספת של צה"ל בסוריה.

המשמעות המבצעית עשויה להיות רחבה יותר מסלילת דרך. ציר כזה מאפשר תנועה מהירה יותר של כוחות, אספקה וציוד הנדסי ומחזק את היכולת של צה"ל לפעול לאורך הגזרה ולבסס נוכחות צבאית מתמשכת. למעשה, מדובר בניסיון ליצור שכבת הגנה נוספת מעבר לגדר הגבול, שתאפשר לצה"ל לזהות איומים מוקדם יותר ולהגיב אליהם, לפני שיגיעו ליישובים ברמת הגולן.

המציאות בשטח - והמתיחות הגוברת

העבודות מתקדמות על רקע מציאות ביטחונית שברירית בדרום סוריה. המשטר החדש בדמשק עדיין מתקשה לבסס שליטה מלאה במדינה, חלקים ממחוז א-סווידא נמצאים מחוץ לשליטתו ובאזור נותרו גורמים חמושים, שעלולים להפוך לאיום על ישראל. בירושלים אומרים שישראל לא מוכנה להסתמך על הבטחות של השלטון החדש ומעדיפה לשמור לעצמה חופש פעולה צבאי ומרחב התרעה.

אלא שהנוכחות הישראלית בשטח מייצרת גם מתיחות גוברת מול האוכלוסייה המקומית ובמקביל, מתרבים סימני האזהרה הביטחוניים. במערכת הביטחון מזהים ניסיונות להתארגנויות חמושות נגד כוחות צה"ל, לצד עלייה באירועים חשודים ובהתקרבות לעמדות צה"ל. מנגד, לפי נתוני המרכז הסורי למעקב אחר זכויות אדם, במהלך אוקטובר תועדו 182 חדירות ישראליות לשטח סוריה. המספר החודשי הגבוה ביותר השנה.

המהלך הישראלי לביצור השטח מעורר התנגדות גוברת בדמשק. השלטון הסורי טוען שהעבודות מפרות את הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 ופוגעות בריבונות המדינה. גם מועצת הביטחון של האו"ם ממשיכה לעסוק בנוכחות הישראלית באזור.

השאלה המרכזית היא אם ישראל בונה בדרום סוריה פתרון ביטחוני זמני, או שמדובר בתשתית שתישאר שם לאורך שנים. בצה"ל ממשיכים לטעון שהמציאות שנוצרה אחרי נפילת משטרו של בשאר אל-אסד עדיין רחוקה מלהיות יציבה ולכן הנוכחות שם נמשכת. כתוצאה מזה מבוצעת גם סלילה של דרכים ובנייה של ביצורים, בעלות של מיליוני שקלים.