האיחוד האירופי אישר רשמית כוח משימה ללבנון עם מנדט לשלוש שנים: הפרטים והמשמעויות
האישור הרשמי האירופי להצבת כוח חדש באזור הגבול, השאיפות של ארדואן לשלב את טורקיה והאינטרסים שסותרים את אלו של ישראל, שעוקבת בדריכות. כל הפרטים

ההתפתחויות הדרמטיות בגבול הצפון מקבלות תפנית בין-לאומית: האיחוד האירופי אישר רשמית את הקמת משימת התמיכה הביטחונית בלבנון (EUSM Lebanon), בעלת מנדט ראשוני לשלוש שנים. כך דיווחה אתמול (שני) סוכנות הידיעות רויטרס. המשימה האירופית, שכוללת זרוע צבאית לאימון צבא לבנון וזרוע אזרחית לחיזוק כוחות ביטחון הפנים, נועדה לסייע בביסוס הריבונות הלבנונית, אבטחת הגבולות והגברת השליטה הימית.
המהלך האירופי, שזכה לברכת נשיא לבנון, ז'וזף עאון, ושר החוץ, יוסף רג'י, מגיע על רקע סיום המנדט המתוכנן של כוח יוניפי"ל בסוף שנת 2026 וגם במקביל לדיווחים על הסתייגויות מאחורי הקלעים מצד וושינגטון מהקמת כוח צבאי רב-לאומי נוסף, כשגם הטורקים ברקע.
כוח יוניפי"ל פועל בדרום לבנון מאז מרץ 1978 - כלומר למעלה מ-48 שנים ברציפות. הכוח הוקם על ידי מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות מבצע ליטני, כדי לאשר את נסיגת צה"ל ולסייע לממשלת לבנון להחזיר את שליטתה באזור. המנדט של הכוח חודש והורחב באופן משמעותי באוגוסט 2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה (החלטה 1701), ומאז מתחדש מדי שנה על ידי מועצת הביטחון.
בשלב זה אין התייחסות ישראלית רשמית למהלך של האיחוד לכוח החדש שיתפוס את מקום יוניפי"ל. כל זה כשלצד היוזמה האירופית, הזירה הלבנונית הופכת לשדה קרב דיפלומטי ומודיעיני סוער.
הניסיון של טורקיה להשתלב בכוח החדש בלבנון - והתנגדות ישראל
כפי שפרסמנו ב-mako, בצה"ל ובמערכת הביטחון הישראלית מזהים בתקופה האחרונה גם מאמץ טורקי לשלוח חיילים ובעלי תפקידים נוספים במסגרת הכוח הרב-לאומי העתידי בדרום לבנון. כבר בפגישתו באנקרה עם נשיא לבנון, עאון, הציע ארדואן סיוע בשיקום דרום לבנון והשתלבות במנגנוני הביטחון שאחרי יוניפי"ל.
בפיקוד הצפון ובמערכת הביטחון מביטים על הניסיונות הטורקים בדאגה. גורמים ביטחוניים מזהירים שנוכחות של חיילים טורקים על הגבול תגביל באופן חמור את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל, מחשש לפגיעה בכוחות האלה ותשרת את ארדואן להפעלת לחץ ישיר על ישראל. גם נוכחות של חיילים ממדינות אירופה שעוינות דיפלומטית את ישראל, לא נראית כאן כמהלך חיובי.
במקרה של טורקיה, יש לציין שהיא אינה מסתפקת בהצעות לנוכחות צבאית, אלא מציעה לצבא לבנון אספקת נשק מתקדם וציוד צבאי. במקביל, לפי דיווחים בעיתון הלבנוני "אל-אח'באר", אנקרה פועלת במרץ לקרב בין ארגון הטרור חיזבאללה לבין ממשלו של נשיא סוריה החדש, אחמד א-שרע. המהלך הטורקי מונחה על ידי התפיסה שלפיה ביטחון לבנון, סוריה וטורקיה שזורים זה בזה, ומטרתו למנוע את עיצוב המרחב בצורה שתציב את לבנון בציר אזורי שמובילה ישראל.
ההתערבות הטורקית באה לידי ביטוי גם במפגש סודי שנחשף בטורקיה, בין נציגי משטר א-שרע לבין בכירים בחיזבאללה, שאורגן על ידי המודיעין הטורקי במטרה להרגיע את המתיחות הביטחונית ולסכם על עצירת הברחות הנשק. כל זה מתרחש כאשר בשטח ישנה הפסקת האש שברירית, כשחיזבאללה ממשך להפר את ההסכם וישראל תוקפת מהאוויר.
