שינוי אסטרטגי דרמטי: מסע הדילוגים של זלנסקי - ועסקאות הנשק

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, פתח בסיבוב דיפלומטי קצר שכלל ביקורים ביוון, צרפת וספרד כדי להכריז על הסכמים חדשים בנושאי אנרגיה וביטחון, הבולט שבהם עסקה עם צרפת במטרה לבצע רכישה פוטנציאלית של עד 100 מטוסי קרב ראפאל F4 מתוצרת "דאסו".

הסכם רכש הראפאל הפוטנציאלי, לצד הדיונים על רכישת מטוסי גריפן משבדיה, מסמן שינוי דרמטי בסוג הסיוע המערבי ובאסטרטגיה של משרד ההגנה של קייב. אוקראינה כבר לא מסתפקת רק בהעברת ציוד ישן או סיוע טקטי מיידי (כמו מטוסי F-16 מיד שנייה) אלא שואפת לרכוש מטוסי קרב מתקדמים מהדור 4.5 במטרה לבנות חיל אוויר מערבי ומודרני לשנים הבאות.

זלנסקי נפגש עם מקבילו הצרפתי עמנואל מקרון כדי לחתום על "הצהרת כוונות לשיתוף פעולה ברכישת ציוד הגנה עבור אוקראינה". באירוע, כשברקע מטוס קרב מסוג ראפאל של חיל האוויר הצרפתי ודגל אוקראיני גדול, חתמו השניים על העסקה שפותחת לקייב גישה למוצרי התעשייה הביטחונית הצרפתית. "מסמך זה מאפשר לאוקראינה לרכוש ציוד צבאי מהבסיס התעשייתי והטכנולוגי הביטחוני של צרפת, כולל 100 מטוסי ראפאל F4 עד שנת 2035 עבור חיל האוויר של אוקראינה", אמר זלנסקי.

הראפאל הוא מטוס קרב רב משימתי דו-מנועי המוגדר "דור 4.5". המטוס פותח על ידי הצרפתים לביצוע משימות השגת עליונות אווירית, תקיפות עומק, סיוע אווירי קרוב לכוחות יבשה ותקיפות ימיות. למטוס הקרב הזה גם יכולת נשיאת טילים גרעיניים (בגרסה הצרפתית).

בין היתרונות שלו, כפי שמציגה זאת היצרנית, היתוך נתונים כשהמערכת המרכזית של המטוס מקבלת נתונים מכלל החיישנים (מכ"ם RBE2 AESA, מערכת IRST אלקטרו-אופטית) ומאחדת אותם לתמונה טקטית אחת ברורה ומדויקת עבור הטייס, מה שמשפר את מודעות המצב באופן דרמטי.

למטוס יכולת שרידות גבוהה בעזרת מערכות הגנה ולוחמה אלקטרונית. לא פחות חשוב מבחינת מדינות המערב לאור התנהלות הממשל האמריקאי מאז בחירתו של הנשיא טראמפ, הפיתוח והייצור על ידי צרפת הופכים אותו לאטרקטיבי עבור מדינות המעוניינות במטוס מתקדם ללא תלות פוליטית ובהגבלות הייצוא של ארה"ב.

הסכם הרכש הצרפתי-אוקראיני מכסה גם מספר מערכות הגנה אווירית קרקעיות, מכ"מים למערך ההגנ"א, ובנוסף טילי אוויר-אוויר ואף ייצור משותף של "רחפני יירוט", אבל שאלת המימון של הזמנה כה גדולה נותרה פתוחה.

עסקת הראפאל מגיעה אחרי התחייבות דומה שאוקראינה חתמה עם ממשלת שבדיה באוקטובר, המכסה רכישה פוטנציאלית של 100-150 מטוסי קרב מסוג סאאב גריפן E. נשיא צרפת מקרון הציע להשתמש בתוכניות מימון של האיחוד האירופי, המגובות בחלקן בהקפאת נכסים רוסיים כדי לממן רכישות ביטחוניות גדולות של אוקראינה.

בזמן שחיל האוויר של אוקראינה מתעצם במסגרת תוכניות לטווח ארוך, מטוס החמקן הרוסי, סוחוי Su-57, ביצע את הופעת הבכורה שלו בתערוכה האווירית שמתקיימת בדובאי, כולל מפגנים אוויריים. רוסיה מקדמת את גרסת הייצוא Su-57E של מטוס העליונות האווירית הדו-מנועי שלה, שנועד להתחרות בחמקנים האמריקאים.

ההופעה הזו מגיעה אחרי שאלג'יריה כבר רכשה עבור חיל האוויר שלה את החמקן הרוסי. קונצרן הנשק הממלכתי הרוסי "רוסטק" משתמש בתערוכה כהזדמנות מכירה משמעותית, ומקדם גם את מטוס האימון המתקדם יאק-130M ואת מסוק התקיפה קאמוב Ka-52.

למעשה, יש כאן מלחמה גם במסגרת השוק הביטחוני העולמי. הצעתו של הנשיא מקרון לממן את הרכישות הביטחוניות האוקראיניות באמצעות נכסים רוסיים מוקפאים, היא משמעותית ביותר. זהו לא רק פתרון מימון אפשרי, אלא גם הצהרה פוליטית חזקה המטילה על רוסיה את האחריות הכלכלית הישירה לעלויות המלחמה והשיקום של אוקראינה.

האסטרטגיה המקבילה של רוסיה היא סוג של ייצוא מול מלחמה. בעוד רוסיה נלחמת באוקראינה, היא מקפידה להציג את מטוס הדגל שלה בתערוכות יוקרתיות כמו דובאי. הופעה זו, לצד מכירת מטוסים לאלג'יריה, נועדה למשוך לקוחות בעיקר במזרח התיכון ובאפריקה כדי לשמר את מעמדה כמעצמת נשק עולמית ובעיקר להזרים הכנסות חיוניות לקונצרנים הממשלתיים שלה כדי לממן את המאמץ המלחמתי ואת הכלכלה הרוסית המקרטעת.

באירוע הזה יש להוסיף שצרפת ושבדיה ממצבות את עצמן כספקיות נשק חיוניות עבור אוקראינה כשהן מדגישות את תפקידה של אירופה בהנהגת החימוש של קייב, לעיתים במקביל ואף לפני הסיוע האמריקאי. נראה שהכוונה שלהן להשתמש במלחמה באוקראינה לקידום אמצעי הלחימה שלהם ולהגדיל את המכירות למדינות נוספות ומבחינה כמותית, מה שכמובן יכניס לקופתן הרבה מאוד כסף.