"מדובר בעימות ישיר עם ארצות הברית והמערב, לא רק עם ישראל"

מאז התקיפה האמריקאית על מתקני הגרעין, איראן המשיכה לשגר טילים וכטב"מים לעבר ישראל, אך עדיין ישנה דריכות לראות האם ואיזו תגובה איראנית משמעותית תהיה לתקיפה, ייתכן שלעבר מטרות ואינטרסים של ארה"ב במזרח התיכון ומחוצה לו.

בטור שפרסם הבוקר (שני) עורך עיתון "אל-אח'בר" המקורב לחיזבאללה, איברהים אל-אמין, הוא התייחס לכך וכתב כי מקורות בבירה האיראנית אומרים לו שעל השולחן סדרה של שאלות שדורשות תשובות מדויקות לפני קבלת כל החלטה. "קובעי המדיניות בטהרן ניצבים מול שאלות מדיניות, צבאיות ואסטרטגיות לפני שיוכלו לגבש את התגובה האסטרטגית מול ארה"ב", הסביר.

השאלות המרכזיות מבחינת האיראנים:

1. האם הכוחות האמריקאיים שפעלו השתמשו בבסיסים יבשתיים או ימיים במדינות שמחוץ לשטח ארצות הברית?

2. איזו תמיכה קיבלו – ברשות או ללא רשות – ממדינות האזור? האם קיבלו סיוע לוגיסטי או מודיעיני מגורמים נוספים מלבד ישראל? האם וושינגטון השתמשה בשטח של מדינה אחרת גם מבלי שקיבלה את אישור השלטונות שלה?

3. מהו היקף הנזק שגרמו התקיפות האמריקאיות? נדרש דוח מפורט שיבחן את אופי ועוצמת הפגיעה, "מבלי להיגרר אחרי תעמולה אמריקאית או ישראלית", כהגדרתו. האם מדובר בנזק שמשבש לחלוטין את תוכנית הגרעין?

4. כיצד צפויה להיראות הפעולה הישראלית בעקבות התקיפה האמריקאית, אילו מטרות תבחר ישראל לתקוף?

עורך אל-אח'בר העריך הבוקר, לפני התקיפה הנרחבת של חיל האוויר בטהרן, פורדו ויעדים נוספים, כי איראן שוקלת "תגובה שונה. מי שסבור שהיא תגיב רגשית או מיידית – כמו שקרה אחרי חיסול קאסם סולימאני – טועה". אז איראן הפציצה כמה בסיסים אמריקאים באזור.

"הפעם, מדובר בעימות ישיר עם ארצות הברית והמערב, לא רק עם ישראל", העריך העיתונאי המקורב לציר האיראני. לכן, הוסיף, "כל תגובה איראנית צריכה לשקול את הממד האסטרטגי – ולהציב את איראן מחדש בעמדה פוליטית שתשפיע על כל הבנה או מו"מ בעתיד".

תגובה כזו מחייבת לדבריו את ההנהגה האיראנית לגבש מסגרת כוללת:

1. האם איראן תכריז על אסטרטגיה חדשה בנוגע לתוכנית הגרעין שלה? האם תיאלץ להתייחס בפומבי לשאלה אם ברשותה נשק גרעיני.

2. כיצד תנהג מעתה מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א)? האם תנתק את יחסיה עמה? תשנה את צורת שיתוף הפעולה עם צוותי הפיקוח? האם תמצא את עצמה נאלצת לנהוג בשקיפות מול גוף שנראה לה כמי שסייע בהכנת התקיפה האמריקאית? האם תישאר מחויבת לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני?

3. כיצד תתמודד איראן עם הנוכחות הצבאית האמריקאית בסביבתה – ואולי אף בכל מערב אסיה? מצד אחד, היא רוצה להעמיק את יחסיה עם מדינות ערב השכנות שמארחות בסיסים אמריקאיים, אך מהצד השני, הפגיעה שספגה עלולה לדחוף אותה לפגוע באינטרסים אסטרטגיים של ארה"ב. מכאן עולה שאלת גורלו של המסחר הימי הבינלאומי במפרץ הפרסי ובמצר הורמוז.

המסקנה הראשונית של עורך "אל-אח'בר" בטורו היא ש"איראן מבחינה בין עימות מחודש עם האמריקאים לבין מלחמה כוללת עם ישראל. היא יודעת ששני הצדדים – וושינגטון וירושלים – ממשיכים לשתף פעולה באופן מבצעי. אבל איראן מוצאת את עצמה מול שאלה מורכבת, שדורשת תגובה מורכבת ורגישה בהתאם".

השאלה המרכזית – והחשובה ביותר לדבריו – היא האם איראן תוכל לשתוק מול התקיפה האמריקאית. "התשובה ההגיונית הראשונית היא: לא. טהרן לא תישאר אדישה. אבל מעבר לכך, איראן יודעת שמדובר במלחמה מתמשכת – שלא תסתיים אלא בנסיגת אמריקה וישראל".

באיראן פרסמו מסר מהיועץ שנפצע בתקיפה

בתגובה הראשונה שלו לתקיפות האמריקאיות נגד שלושה אתרים גרעיניים – פורדו, אספהאן ונתנז – פרסם המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, פוסט בטוויטר שבו התייחס דווקא לישראל, ולא לארצות הברית, וציין: "העונש של ישראל עדיין נמשך".

במקביל, פרסמה איראן כמה הצהרות שבהן הבהירה כי בכוונתה להגיב על התקיפות האמריקאיות – אך מבלי לפרט דבר לגבי אופי התגובה, העיתוי או ההיקף שלה.

בין ההצהרות האיראניות בלטה התייחסותו של עלי שמחאני, יועצו של ח'אמנאי. היועץ שנפצע קשה ביום הראשון של התקיפות הישראליות על איראן ב-13 ביוני, אמר כי גם אם נניח שהאתרים הגרעיניים הושמדו לחלוטין – "המשחק עדיין לא נגמר".

שמחאני הדגיש כי "החומר המועשר נותר ללא פגע", והוסיף כי "ההפתעות נמשכות", וכי "היוזמה הפוליטית והמבצעית, במסגרת הזכות להגנה עצמית לגיטימית, נמצאת בידי הצד שפועל בתבונה ומתחמק מירי חסר הבחנה", כשכוונתו לאיראן.