בניגוד להערכות: איראן החלה לשקם את ייצור הטילים הבליסטיים
בישראל ובארצות הברית טענו להשמדה כמעט מוחלטת, אך בכירים מודים כי רבים ממשגרי הטילים נותרו שמישים, וכי טהרן החלה בייצור מוגבל של מערכות קריטיות בתוך מתקנים מאולתרים. כך מנצלים במשמרות המהפכה את הפסקת האש לשיקום מואץ - בקצב שמפתיע את מערכת הביטחון

אחרי שבישראל ובארצות הברית טענו להשמדה כמעט מוחלטת של התעשייה הצבאית האיראנית, דוחות מודיעין עדכניים אמריקאים חושפים תמונה מורכבת יותר. בכיר בישראל מאשר כי איראן חזרה לייצר באופן מוגבל בשלב זה מערכות נשק "קריטיות", תוך הסתמכות על רכיבים ששרדו - אבל גם ייצור מחדש בקווים ששוקמו או לא נפגעו.
מדובר בייצור חדש לחלוטין של טילים בליסטיים, משגרים וטילים נגד מטוסים, מעבר לחילוץ טילים ומשגרים ממנהרות ש"נפקקו" במלחמה. בנוסף, הייצור המחודש נעשה בסיוע רוסיה וסין, כשהאחרונה גם העבירה משלוחים של טילי כתף נגד מטוסים, כך על פי פרסום קודם של ה"ניו יורק טיימס". בצה"ל אומרים שהשיקום נעשה בקצב העולה משמעותית על הערכות המודיעין המוקדמות.
במהלך הפסקת האש שהחלה באפריל, פועל המשטר בטהרן לחדש את ייצור הטילים הבליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) בנוסף לייצור של מערכות נ"מ חדשות. יכולת זו נחשבת לקריטית עבור איראן, שכן גורמים רשמיים בישראל מעריכים שהאיראנים יוכלו לשקם את מערך הכטב"מים ההתקפי שלהם בתוך מספר חודשים. ההערכה לגבי חידוש ייצור הטילים היא שהם יוכלו להגביר את קצב הייצור בתוך כשנה, וייתכן שגם תקופה קצרה יותר.
הברחות מסין ומתקנים מאולתרים במנהרות
ייצור הטילים והמשגרים אינו מתבסס בשלב זה על תשתית תעשייתית חדשה ומקיפה. הייצור מתבצע בין השאר על בסיס רכיבים וחלקי חילוף מאתרים מרוחקים ברחבי המדינה שלא נפגעו ומשמרות המהפכה החלו לשנע למתקנים מאולתרים, לצד הסתמכות על אתרי ייצור תת-קרקעיים.
גם בתחום המשגרים, התמונה האופטימית שפורסמה לציבור במהלך המלחמה החלה להשתנות בעוד שבתחילה הוערך כי מחצית ממשגרי הטילים הושמדו, נתונים עדכניים מצביעים על כך שכשני שלישים ממשגרי הטילים של איראן נותרו שמישים וכבר הוציאו רבים מהם מהמנהרות ש"נפקקו". דוחות המודיעין האמריקאים מראים שהאיראנים החלו גם לייצר משגרים חדשים.

מעבר לרכיבים ששרדו את המלחמה או שונעו מאתרים מרוחקים, הברחות מרוסיה וסיוע סיני מהווים גורם מרכזי נוסף המאפשר את השיקום. איראן מקבלת סיוע מרוסיה ומסין, הכולל רכיבים חיוניים לייצור טילים. עם זאת, נראה שהיקף ההברחות הללו מוגבל כעת, בעיקר בגלל המצור הימי של הצי האמריקאי, שמקשה על הגעת משלוחים גדולים.
המחלוקת על קצב השיקום
מפקד סנטקום, אדמירל בראד קופר, העיד בפני הקונגרס ש-90% מבסיס התעשייה הביטחונית של איראן הושמד וייקחו שנים לשקמו. אבל דוחות המודיעין מציגים תמונה שונה. אומנם התעשייה הביטחונית של איראן ספגה נזקים כבדים, אך אלו פחותים מכפי שהוערך תחילה בישראל.
גם קצב השיקום של חלקים נרחבים ממערך ייצור הטילים והכטב"מים האיראני גבוה יותר ממה שהעריכו. נקודה מעניינת היא שבישראל הופתעו גם מכך שהאיראנים חזרו להשקיע מאמצים רבים בשיקום התעשייה הביטחונית, למרות מצבם הכלכלי הקשה.

גורם בכיר בצה"ל אמר שחלקים מהתעשייה הביטחונית של איראן נפגעו באופן פחות חמור ממה שהעריכו או שלא נפגעו כלל, בעיקר, כך לטענתו, באזורים ובמטרות שהיו תחת אחריות חיל האוויר האמריקאי אבל לא רק שם. זה קורה גם באזורים שהותקפו על ידי חיל האוויר הישראלי.
גם בתוך המערכת הביטחונית בישראל יש מחלוקת לגבי משך הזמן שיידרש לשיקום האיראני, הנעה בין חודשים ספורים לשנים בודדות - אך לא עשרות שנים, כפי שטענו גורמים שונים בישראל ובארצות הברית.
