מטח סיום או הצהרת כוונות ישראלית? מאחורי גל התקיפות החריג בעזה

יממה של אש עצימה ברצועת עזה: בעוד שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ומתווכי "מועצת השלום" מצהירים על פריצת דרך היסטורית בדרך לפירוק חמאס מנשקו, צה"ל ביצע במהלך היממה האחרונה סדרה של תקיפות אוויריות מסיביות לאורכה ולרוחבה של הרצועה.

למעשה, מדובר באחת היממות העצימות בתקופה האחרונה. הפעילות המבצעית שהתמקדה בחיסול מפקדי שטח וסיכול מה שהוגדר "איומים מיידיים", מתרחשת על רקע פער הולך וגדל בין האופטימיות שיוצאת מהבית הלבן, לבין החששות הביטחוניים העמוקים בישראל.

לפחות 18 עזתים, בהם גם שני ילדים, נהרגו בעשר תקיפות במוקדים שונים ברצועה, בהם העיר עזה, דיר אל-בלח וח'אן יונס. בצה"ל אישרו שהותקפו מספר מטרות צבאיות ומחסני אמצעי לחימה.

במוקד הפעילות בדיר אל-בלח חוסלו שני מפקדים בכוח ה"נוח'בה" של חמאס. בנוסף, צה"ל דיווח על החיסול של סאלם ג'מאל אבו לבד, ראש חוליית נוח'בה שהשתתף בטבח בקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר. בסיכולים נוספים חוסלו מוחמד חטיב, מפקד בגדוד מע'אזי ופעילי טרור מהג'יהאד האיסלאמי ומ"צבא האיסלאם".

בעזה מדווחים גם על החיסול של השיח' כמאל אבו מעילק, שנטען כי הוא ראש הרשות המנהלית של חמאס במחוז המרכז. גם אשתו נהרגה איתו בתקיפה בדיר אל-בלח. צה"ל לא דיווח על החיסול הזה ועל תקיפות נוספות.

עוד מדווחים ברצועה על המשך הדחיפה של "הקו הצהוב" כאשר באזור העיר עזה צה"ל הניח את הקוביות הצהובות שמסמנות את הקו מעבר לציר סלאח א-דין. בנוסף, דווח על מספר מוקדים שבהם כוחות צה"ל ברצועה הפעילו רחפני נפץ על מספר מבנים.

ההסלמה בתקיפות של חיל האוויר בעזה מגיעה בזמן רגיש במיוחד במישור המדיני. ביום שישי האחרון הכריזו הנשיא טראמפ ומועצת השלום על "מפת דרכים" ליישום תוכנית שכוללת גם את פירוק חמאס וארגוני הטרור מנשקם הכבד, והעברת הסמכויות האזרחיות לוועדה פלסטינית טכנוקרטית (NCAG). בעוד שטראמפ טען שישראל "מרוצה מאוד" מהעסקה, המציאות בשטח מציירת תמונה שונה לחלוטין.

מערכת הביטחון: לא היה דיון קבינט או הוראה לעצור

מפניה של mako לגורמים בקבינט עולה שכלל לא נערך דיון בנושא. בצה"ל מדגישים שעל פי הנחיית הדרג המדיני, התקיפות יימשכו ולא התקבלה שום הוראה לנצור את האש או אפילו להפחית את כמות התקיפות, במיוחד כאשר מדובר בסגירות מעגל אש על מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.

בלשכת ראש הממשלה הוסיפו שישראל שיתפה את הבית הלבן ב"חששות ביטחוניים רציניים" וציינו שהערכת המודיעין היא שחמאס נותר מחויב לשיקום כוחו הצבאי - ולא לפירוק אמיתי מנשקו. בירושלים מתעקשים על פירוק פיזי והוצאת הנשק מהרצועה כתנאי לכל נסיגה, בעוד ההסכם המוצע מדבר על אחסון הנשק בתוך עזה, בפיקוח בין-לאומי וגורמים פלסטיניים.

במצרים, בקטאר ובטורקיה השמיעו ביקורת קשה על התקיפות של צה"ל ביממה האחרונה. גם שליח מועצת השלום, ניקולאי מלדנוב, ביקר בחריפות את התקיפות האחרונות וטען שהן פוגעות באזרחים ומשמידות ציוד רפואי חיוני. בצה"ל לא מכחישים פגיעה באזרחים, אבל טוענים שזה קורה משום שחמאס משתמש באוכלוסייה המקומית כמגן אנושי.

הבעיה העיקרית היא שגם האמריקאים הביעו תסכול דומה ותהו מדוע ישראל ממשיכה בחיסולים דווקא עכשיו, מה שמעניק לחמאס "תירוץ לסגת" מההבנות. בינתיים, למרות המתיחות הביטחונית ובגלל הלחץ האמריקאי, הסיוע ההומניטרי ממשיך לזרום לרצועת עזה.

במצרים מדווחים שאמש חודשה העברת משאיות הסיוע משיירת "זאד אל-עיזה" דרך מעבר רפיח למעבר כרם שלום, שם הן עוברות בידוק ביטחוני ישראלי לפני כניסתן לרצועה. המשאיות נושאות מזון, קמח, ציוד רפואי ודלק. עם זאת, גורמים במערכת הביטחון אומרים שלמרות הבידוק, הסיוע משמש גם את ההברחות לעזה.

במערכת הביטחון מדגישים שהתקיפות האחרונות אינן "מטח סיום", אלא הצהרת כוונות ברורה להמשך הלחימה נגד תשתיות הטרור, גם אל מול מכבש הלחצים הדיפלומטי הכבד מצד וושינגטון והמתווכים. השאלה הגדולה היא האם הפער בין הדרישה הישראלית לפירוק נשק פיזי לבין מפת הדרכים האמריקאית ניתן לגישור, או שמא אנחנו בדרך לעימות חזיתי מול הבית הלבן.