מדי בוקר מגיע ד"ר יובל פישלזון לקליניקה הצבאית ליום עמוס במטופלים. לאחדים הוא יחבוש את הרגל ולאחרים הוא יערוך בדיקות דם. עד כאן זה נשמע כמו כל מרפאה אזרחית או צבאית, אבל יש הבדל מהותי אחד: המטופלים שלו הולכים על ארבע, ויש להם זנב מכשכש בין הרגליים.

"מאז שהייתי ילד, ידעתי שכשאגדל ארצה לטפל בבעלי חיים", מדגיש ד"ר לרפואה וטרינרית, יובל פישלזון, והחלום הזה התגשם. בזמן שעבד במרפאה אזרחית, פנה אליו אילן פרנק, הווטרינר הוותיק של יחידת עוקץ, והציע לו להצטרף אליו: "זה לא פשוט לחזור לצבא אחרי כל כך הרבה שנים, אבל ההצעה סקרנה אותי".

במסגרת התפקיד, ד"ר פישלזון יחד עם וטרינר נוסף ושש סייעות, נדרשים לזמינות בכל זמן על מנת לתת את המענה הרפואי הדרוש לכלבים בשעת הצורך, ולמעשה מלווים אותם מהגעתם ליחידה ועד לסיום תפקידם.

הכלבים מגיעים ל"עוקץ" דרך ספקים מחו"ל, כאשר ד"ר פישלזון והמאלף הראשי הם שקובעים מי מתאים ליחידה. "יש קריטריונים מסוימים. אנחנו מגיעים לאותם ספקים, בוחנים את המצב הבריאותי של הכלבים ואת הפן המקצועי עליו אמון המאלף - ולפי זה מגבשים החלטה", הוא מסביר.

לוחם לוט"ר לצד כלב של יחידת "עוקץ" (צילום: דובר צה"ל)
לוחמים על ארבע. לוחם לוט"ר יחד עם כלב תקיפה | צילום: דובר צה"ל

לא משמיעים נביחה

מרבית הכלבים ביחידה, מגלה הווטרינר, הם מסוג רועה בלגי, גרמני והולנדי, לצד לברדורים וכלבים קטנים יותר. הטיפול בהם מתבצע בהתאם לגזע שלהם: "לדוגמה, בין רועה בלגי לרועה גרמני, אנחנו יודעים שיש הבדלים קלים. לרועה גרמני יש יותר בעיות אגן בגלל מבנה שונה, ופחות בעיות שיניים כי המבנה שלהם יותר מאסיבי. לעומת זאת, אם אנחנו מדברים על שינויים בין רועה בלגי ששוקל 30 ק"ג, לעומת יאק טרייר במשקל 10 ק"ג, אז יש הבדלים הרבה יותר משמעותיים".

הכלבים שנכנסו לשירות מבצעי ביחידה, ומדובר בכמה מאות, נפגשים עם הווטרינר פעם בשבוע עד פעם בשבועיים, למעט אירועים חריגים הדורשים טיפול מיידי. מטרת הפגישה היא לבדוק את המצב הבריאותי שלהם ולערוך בדיקות שגרתיות כדי לוודא שלא נשקפת סכנה לבריאותם. "הבדיקות הללו חשובות בגלל השוני בין כלבי-עבודה מסוג זה וכלבים אזרחיים", מסביר ד"ר פישלזון. "הכלבים שמגיעים ליחידה הם בעלי מוסר עבודה גבוה במיוחד, והם נוטים להסתיר כאב ולהמשיך בעבודה תוך התעלמות מוחלטת ממצבם הבריאותי".

>> מפקד הגיבוש מגלה: ככה תתקבלו לעוקץ

"במבחן התוצאה", מוסיף ד"ר פישלזון, "חלק ניכר מהפציעות מתגלות במסגרת הבדיקה השגרתית ולא כי הכלב הראה סימני פגיעה". במקרה בו נזכר וטרינר היחידה, אחד הכלבים עבד והתאמן תקופה ארוכה מבלי לעורר סימן מחשיד אודות מצבו הרפואי, אבל לפתע התגלה אצלו שמשהו אינו כשורה: "באחד האימונים הוא איבד את ההכרה והובהל אלינו. גילינו שהוא לוקה באנמיה מאוד חמורה, שהייתה יכולה להימנע אילו הוא היה מראה סימנים ומתריע על מצבו הבריאותי".


עוד מציין ד"ר פישלזון כי הבעיות הרפואיות הנפוצות מהן סובלים הכלבים קשורות בצליעות, במערכת העיכול ובתחום האורתופדיה. "לאחרונה", הוא מוסיף, "התחלנו לעשות בדיקות דם שגרתיות לכלבים, וזיהינו גם בעיות של רפואה פנימית, כמו בעיות בכליות ובעיות הורמונליות".

כמו כן, בשל העבודה המבצעית של הכלבים בתנאי שטח שונים, נאלץ ד"ר פישלזון לטפל פעמים רבות בחתכים ופצעים באזור הגפיים. "על מנת להימנע מפציעות מסוג זה ובשל הסכנה שגופים חדים מזוהמים יחדרו לגופם של הכלבים, אנו משתמשים באמצעים חיצוניים כמו למשל כפפות, אותן אנו מלבישים להם על הגפיים", הוא מסביר.

לוחמים על שתיים ולוחמים על ארבע

אבל לא רק לווטרינרים ולסגל הרפואי יש אחריות על מצבם הבריאותי של הכלבים. "גם לנוהגים (לוחמי עוקץ) חלק חשוב", הוא מדגיש. "מתוך מחשבה שלוחמי עוקץ הם הגורמים הקרובים ביותר לכלבים בזמן פעולה מבצעית, אנחנו מעבירים להם הדרכות כיצד לתת עזרה וטרינרית ראשונה בשטח. כיום, הלוחמים יודעים גם לבדוק את הכלבים על מנת לתת לנו אינפורמציה על מצבם בפגישה השבועית, ובמקרים חריגים בתקשורת טלפונית על מנת שנוכל לעזור מרחוק".

אימון של יחידת עוקץ ושל יחידת רוכב שמים (צילום: שי לוי, צבא וביטחון)
הלוחמים לומדים כיצד להעניק עזרה וטרינרית ראשונה בשטח | צילום: שי לוי, צבא וביטחון

כלבי היחידה תורמים בממוצע כשבע שנים מבצעיות עד שהם כבר אינם כשירים לבצע את עבודתם ביחידה. "כלבים שמפאת גילם או מפאת בעיות רפואיות וחוסר התאמה מקצועית לא יכולים להמשיך לשרת ביחידה, משוחררים הביתה", מבהיר ד"ר פישלזון. "במקרה שהכלב והנוהג של הכלב מתאימים זה לזה, הם רשאים להמשיך לאזרחות יחד. האפשרות השנייה היא שאם הנוהג אינו יכול לשאת בהתחייבות לתחזוקת הכלב או שמדובר בכלב תוקפני שאינו מתאים לבית, עלינו למצוא לו מקום אלטרנטיבי אליו יוכל להשתחרר".

"צה"ל מבין את הערך הרב של יחידת עוקץ", מדגיש ד"ר פישלזון. "התרומה העצומה של הכלבים, שיכולים להיות גורם שובר שוויון ומציל חיים בשדה הקרב, גורמת לדרג הביטחוני להבין שחובה עליו להשקיע בהם בחזרה ולדאוג לרפואתם. צה"ל מבין שנדרשת מחויבות הדדית בין הלוחמים על שתיים ללוחמים על ארבע".

"אני שמח שניתנה לי הזכות להיות הגוף שמייצג את הקשר ההדדי בין האדם לחברו הטוב ביותר", מסכם בסיפוק ד"ר פישלזון. "מבחינתי, לטפל בכלב זה כמו לטפל בבן אדם. בטח ובטח כשמדובר בכלב שליווה כוח גדול של לוחמים ותרם לביטחון המדינה. היכולת שלי לגמול להם בחזרה על ידי החזרתם לכשירות מבצעית ורמת חיים גבוהה - היא זו שמרגשת אותי". 

הכתבה פורסמה במקור באתר צה"ל החדש