עקפה את ישראל? דרום-קוריאה פרסה מערכת לייזר ליירוט כטב"מים

דרום-קוריאה רשמה הישג היסטורי משמעותי, והפכה, לטענתה, למדינה הראשונה בעולם שהכניסה לשימוש מבצעי מלא מערכת לייזר ליירוט כטב"מים. המערכת, שמכונה "צ'אונג-וואנג" (אור שמיים), כבר פרוסה על פי הדיווח הדרום-קוריאני בעמדות צבא קדמיות ובמרכז סיאול, כולל הגנה על לשכת הנשיא.

בישראל טוענים כי טענותיה של דרום-קוריאה בנושא לא מדויקות: אמנם המערכת "אור איתן" עדיין לא נמצאת בשימוש מבצעי מלא, למרות שנמסרה בחלקה לצה"ל, אך לישראל יש מערכת לייזר מבצעית ליירוט בטווחים קצרים, שמאז שנת 2024 יירטה כ-50 כטב"מים. כך שבניגוד לטענות הקוריאנים אינם הראשונים בעולם בתחום הזה.

בקוריאה מציינים שהדחיפה הדרמטית לפרויקט הלייזר שלהם הגיעה בדצמבר 2022, אחרי שחמישה כטב"מים צפון-קוריאניים חדרו למרחב האווירי של סיאול. אחד מהם אף הצליח לחדור לזמן קצר לאזור האסור לטיסה, שמקיף את לשכת הנשיאות.

האירוע החריג הזה חשף "פער דרמטי" ביכולות ההגנה האווירית של דרום-קוריאה, כשהצבא נאלץ לשגר טילים יקרים שעלותם מאות אלפי דולרים כדי לנסות ולהפיל את כלי הטיס. מערכות היירוט לא הצליחו להפיל את הכטב"מים שהגיעו מהצפון, ובמהלך האירוע אף התרסק מטוס דרום-קוריאני.

דולר וחצי לירייה: הפתרון הכלכלי לאיום מהשמיים

מערכת הלייזר, שפותחה על ידי חברת הנווה אירוספייס, פותרת את הדילמה הכלכלית הזו וגם אמורה לבצע יירוט מדויק יותר. עלות הירייה בלייזר נאמדת ב-1.5 דולר בלבד, כפי שפרסם משרד ההגנה של סיאול. מדובר בלייזר סיב בעוצמה של 20 קילוואט, המסוגל להשמיד רחפנים וכטב"מים בטווח של 2 עד 3 קילומטרים - טווחים קצרים יותר מאלה של המערכת הישראלית.

הבשורה הגדולה ביותר הגיעה לאחרונה עם ההכרזה על פיתוח עצמאי של מתנד הלייזר – הרכיב הקריטי שמייצר את קרן האור וקובע את איכותה ועוצמתה. עד כה, הטכנולוגיה הזו נחשבה לסוד הנדסי ששמור רק לארה"ב, ישראל, סין וגרמניה, שהן המדינות היחידות שהחזיקו בו באופן עצמאי.

משרד ההגנה של סיאול מדווח על מה שמכונה במדינה כ"עליונות טכנולוגית" שמשנה את כללי המשחק בזירה האסייתית.

המעבר לייצור מקומי העלה את שיעור הרכיבים הדרום-קוריאנים במערכת ל-90% והביא לשיפור בביצועים. על פי הדיווח, זמן היירוט של רחפן או כטב"ם קוצר הודות לרכיב המקומי לעד 2 שניות בלבד. במנהלת הרכש הביטחוני של דרום-קוריאה ציינו שההחלטה לפתח את הרכיב במקביל לבניית המערכת הייתה הימור שהשתלם וקיצר משמעותית את לוחות הזמנים.

למרות הראשוניות המבצעית, דרום-קוריאה מדווחת שהיא לא עוצרת בגרסת ה"בלוק 1" הנייחת. התוכנית הבאה היא גרסת ה"בלוק 2", שכבר נמצאת בתהליכי פיתוח ושואפת להגדיל את עוצמת הלייזר ולשפר את הדיוק, תוך הקטנת גודל ומשקל המערכת. היעד הסופי הוא יצירת גרסאות ניידות המותקנות על גבי כלי רכב, שיוכלו ללוות יחידות מתמרנות ולהגן עליהן מפני נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ.

"נשק הלייזר הוא תחום תחרותי ביותר בין המדינות המתקדמות. היכולת העצמאית שלנו מחזקת משמעותית את המענה לאיומים האוויריים של האויב", אמר ראש אגף כוחות העתיד במנהלת הרכש הביטחוני. בעולם נושאים עיניים למערכות הישראליות והאמריקאיות, אבל נראה שדווקא מהמזרח הרחוק מגיעה ההוכחה הראשונה לכך שעידן מלחמות הלייזר כבר אינו מדע בדיוני, והוא כבר פרוס בשטח.