"היו כמה אלי כהן באיראן": המתקפה שתפסה את טהרן בהפתעה

התקיפה הישראלית הנרחבת שבוצעה ביוני 2025 נגד יעדים ברחבי איראן לא הייתה רק הפגנת כוח צבאית' אלא גם הצלחה נדירה של רשת מודיעינית שפעלה עמוק בתוך המדינה במשך תקופה ארוכה. פרטי המבצע שפרסם אתר MIddle East Eye (MEE) חושפים רמות חסרות תקדים של חדירה, שהותירו את משמרות המהפכה וההנהגה האיראנית מופתעים וחסרי מענה.

לפי הדיווח, המוסד הצליח להחדיר לתוך איראן סוכנים רבים, שפעלו בחשאיות במשך חודשים ואף שנים. אותם סוכנים לא הסתפקו באיסוף מידע, אלא היוו חלק בלתי נפרד מהמבצע עצמו. בליל התקיפה הראשון ב-13 ביוני, הם השביתו עמדות הגנה אוויריות, שיבשו תקשורת צבאית והטמינו רחפנים חמושים סמוך לאתרים אסטרטגיים. כל זה התרחש דקות ספורות לפני שמטוסי קרב של צה"ל החלו להמטיר אש על מטרות ברחבי איראן, כולל אתרים גרעיניים, בסיסי טילים, מחסני נשק ומפקדות של משמרות המהפכה.

יותר מ־70 מטוסים השתתפו בתקיפה, כאשר השילוב בין תקיפה אווירית מתוחכמת לפעולה יבשתית חשאית יצר אפקט של שיתוק מוחלט. מערכות ההגנה האווירית האיראניות, שבדרך כלל מצליחות לזהות ולהגיב לאיומים, לא פעלו כראוי. חלקן הושמדו על הקרקע, אחרות שובשו מראש וחלק פשוט לא הופעלו בזמן. לפי הדיווח, מספר מדינות הזהירו את הרשויות האיראניות מפני תנועות ישראליות חשודות. אך למרות רמות הכוננות המוגברות, טהרן הופתעה בסופו של דבר כאשר התקיפה התממשה.

מה שבלט במיוחד הוא שבניגוד למבצעים קודמים, הפעם לישראל היה יתרון ברור של זמן, מרחב ויוזמה. כלי הנשק והציוד הלוגיסטי שהופעלו על ידי הסוכנים הוברחו לתוך איראן טרם התקיפה. בחודשים שקדמו לתקיפה, נאסף מודיעין מדויק, בוצעו מעקבים באמצעות בינה מלאכותית, ונבנה מיפוי שיטתי של יעדים ומערכי תגובה.

התקיפה גם פגעה בבכירים – מדענים, מפקדים ויועצים צבאיים, שחלקם חוסלו באמצעות רחפנים או מטענים שהופעלו בנקודות קריטיות. בטהרן נשמעו דיווחים על אווירה של בלבול וכעס בתוך ההנהגה, כשאחת השאלות שנשאלה מאחורי הקלעים הייתה: "איפה ההגנה שלנו?".

ככל שהשעות חלפו, התברר שזוהי לא רק פגיעה צבאית אלא גם מבוכה אסטרטגית. איראן, שמתגאה ביכולות הסייבר והמודיעין שלה, נחשפה כחסרת אונים מול רשת סוכנים שפעלה כמעט באין מפריע בתוכה. גם "ציר ההתנגדות" – חיזבאללה, חמאס, מיליציות שיעיות בעיראק והמורדים החות’ים בתימן לא הצליח להגיב באופן משמעותי.

מקור איראני במחנה השמרנים אמר ל-MEE כי ישראל הציבה סוכנים במשך זמן רב בתוך איראן וכי סדרה של חדירות סייבר לבנקים ולמוסדות ממשלתיים איראניים ייתכן שפגעה במידע אישי - כולל מספרי טלפון וכתובות של דמויות בכירות ומשפחותיהם - וסללה את הדרך לחדירה עמוקה יותר. "היו כמה אלי כהנים בתוך הרפובליקה האסלאמית", העיד.

גילויים נוספים הגיעו מפיאז זאהד, חבר מועצת התקשורת הממשלתית, במהלך ראיון טלוויזיוני באיראן. הוא ציטט שלושה אירועים נפרדים כדי להדגיש את מה שתיאר כהסתננות ישראלית עמוקה למערכת הביטחון של איראן.

בראשון, הוא אמר כי מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, הזהיר את ראש תחנת השידור הממלכתית של איראן, פיימן ג'בלי, בשעה 1:30 לפנות בוקר ב-13 ביוני, שישראל מתכננת מתקפה באותו לילה. סלאמי נהרג בתקיפה ישראלית 90 דקות בלבד לאחר מכן. במקרה אחר, זאהד תהה מי כיוון את ראש המודיעין של משמרות המהפכה, מוחמד כאזמי, לבניין שהותקף על ידי ישראל יומיים לאחר מכן, ורמז שסוכני המוסד הובילו אותו במכוון למלכודת.

זאהד התייחס גם לאירוע שלישי, שבו דווח כי תשעה גנרלים של משמרות המהפכה התאספו במטה. הוא אמר כי נראה כי ישראל ידעה על הפגישה מראש וחיכתה עד להגעתו של גנרל עשירי לפני שפתחה בתקיפה. "משרד המודיעין ומשמרות המהפכה חייבים לערוך חקירה רצינית ויסודית. מבלי לטפל בשורש הבעיה, אין ערובה שזה לא יקרה שוב. ייתכן שהאשמים עדיין נמצאים במקום, מוכנים לסיים את מה שהתחילו", הוסיף זאהד.

השם הבכיר ביותר שחשוד בריגול הוא עלי שמח'אני, ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן לשעבר ויועץ למנהיג העליון, אשר בתחילה נחשב שנהרג בתקיפה ישראלית. מאוחר יותר הוא הופיע בטלוויזיה הממלכתית ללא פגע, וטען כי היה לכוד תחת הריסות במשך שעות - הצהרה שהזינה שמועות וחשד.

"הסתכלתי מקרוב על פניו בטלוויזיה", אמר חבר הפרלמנט לשעבר ע'ולאמאלי ג'פרזאדה אימנאבאדי. "לא היה שום סימן שהוא היה לכוד תחת הריסות במשך שלוש שעות". חבר הפרלמנט אחמד בחשייש ארדסטאני עוד יותר ליבה את הספקולציות כשאמר: "יש אי-בהירויות חמורות לגבי המקרה של מר שמחאני. יש הטוענים שבנו הזהיר אותו לעזוב את הבניין עוד לפני שהמתקפה החלה".