לוחם עם פוסט-טראומה שם קץ לחייו בניו יורק: משפחתו רוצה שיקבר בהר הרצל
וויל שאקין, ששירת בחטיבת גולני וחזר למשפחתו בארה"ב, התמודד עם טראומה משירותו הצבאי. כעת המשפחה מבקשת לקבור אותו בחלקה הצבאית בירושלים: "הוא הלך לצבא בריא, הפציעה שלו קרתה שם"

וויליאם (וויל) שאקין ז"ל, בן 25 מניו יורק, עלה לישראל אחרי 7 באוקטובר, התגייס לגולני ולחם חודשים ארוכים בעזה ובלבנון. חבריו מספרים שלאחר השחרור הוא התמודד עם פוסט-טראומה ומצבו הנפשי הידרדר עד שאמש (ראשון) שם קץ לחייו. כעת, משפחתו מבקשת להביא אותו לקבורה בהר הרצל, אך חוששת שלא יהיה זכאי לקבורה צבאית, כאשר במשרד הביטחון אומרים כי לא התקבלה בקשה להכיר בו.
הגוף המוסמך להכיר בחלל צה"ל הוא אגף כוח האדם, כאשר גורם צבאי מסר כי הנושא נמצא בבדיקה ומעבר לכך לא ניתן לפרט מפאת צנעת הפרט.
וויל הגיע לישראל אחרי שסיים את לימודיו בקולג' ובחר להתגייס לצה"ל. הוא שירת כלוחם בגדוד 13 של גולני ובמהלך שירותו השתתף בלחימה בעזה ובלבנון. לאחר השירות הסדיר המשיך מיד לשירות מילואים.
לדברי א', חברו, חייל בודד אף הוא ולוחם במילואים, סיפר כי חבריו ומי שהיו לצדו הבחינו שמצבו אינו טוב, אבל הוא לא קיבל טיפול ובסופו של דבר עלה למטוס לארה"ב, כשהוא מלווה באדם ששמר עליו עד לטיסה, מה שמעיד על מצבו החמור.
"הוא הלך לצבא בריא", סיפר א' החבר בשיחה עם mako. לדבריו, אחר אירועי הלחימה שבהם השתתף כלוחם גולני במשך חודשים ארוכים, מצבו הנפשי השתנה באופן דרמטי. "הפציעה שלו קרתה בצבא", אמר.
"סיפר עם מה הוא מתמודד, ניסה להישאר בטוב"

גם חברתו של שאקין סיפרה שבמהלך הלחימה הוא שיתף אותה במצבו הנפשי. לדבריה, כאשר נכנס ללבנון בחודש מרץ אמר לה שהוא חושש שלא יחזור. בהמשך סיפר לה על מותו של חברו, סמ"ר טובאל ליפשיץ ז"ל ואמר שהוא "מת נפשית". בהודעה מאוחרת יותר כתב לה שהוא מתמודד עם פוסט-טראומה ומנסה להישאר בטוב.
לדברי חברו א', לאחר שחזר לניו יורק חבריו ובני משפחתו ניסו לסייע לו. הוא למד תקופה ב-Yeshiva University ובימים האחרונים לחייו מצבו שוב הידרדר. המשפחה והחברים ניסו להביא אותו לקבלת טיפול, אבל הם מספרים שלא הצליחו לספק לו את המעטפת שלה היה זקוק.
כעת המשפחה מבקשת לכבד את זכרו ולהביא את שאקין לקבורה בישראל, בהר הרצל. מקורביו מדגישים שהוא נפגע נפשית במהלך שירותו ולכן יש לראות בו מי שנפגע בעקבות שירותו הצבאי ולחלוק לו כבוד כחייל.
במשרד הביטחון הביעו צער רב על המקרה והסבירו כי מאחר ולא הוגשה כל בקשה בעניינו של וויל, לא הייתה להם את האפשרות לסייע לו, הן בהכרה והן בטיפול. במשרד הביטחון הוסיפו שאגף השיקום מאפשר להגיש בקשות להכרה גם מרחוק, ללא צורך להיות בישראל ולאחר ההכרה ניתן, בתיאום, לקיים ועדה רפואית באמצעות הזום.
חבריו של וויל טוענים שחיילים בודדים רבים חוזרים לאחר שירותם לארצות הברית ולמדינות אחרות, שם הם מתקשים לקבל את המעטפת הנפשית והמערכתית הנדרשת, בעקבות שירותם הקרבי. "אנחנו רוצים לעזור לכל חייל שהיה לוחם וצריך עזרה בארצות הברית", אמר חברו של שאקין. "במקרה הזה, לצערי לא הצלחנו".
תגובת משרד הביטחון
"אנו משתתפים בצערה הכבד של משפחת שאקין, לצערנו הרב לא נמצאה בקשה להכרה על שם וויליאם. נדגיש כי אגף השיקום פועל רבות כדי להנגיש את שירותיו לפצועים, גם במתן שירותים מרחוק ובאופן עצמאי. אין כל חובה להיות נוכח בישראל בזמן הגשת בקשה להכרה, וניתן להגישה כטופס דיגיטלי באתר האגף. כמו כן לאחר קבלת ההכרה, אף ניתן לקיים בתיאום ועדה רפואית באמצעות הזום".
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה!
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
ער"ן - בטלפון 1201
סה"ר - בטלפון 055-9571399 או באתר
מוקד ערן לפניות מקוונות בוואטסאפ שמספרו: 052-8451201.
