מהפכת החלל של מערכת הביטחון: פרויקט ענק בהיקף 16 מיליארד דולר ליכולות התקפיות

שר הביטחון, ישראל כ"ץ, אמר בתדרוך לכתבים שהנחה את מערכת הביטחון ואת צה"ל לקדם תוכנית אסטרטגית רחבת היקף, שמטרתה להפוך את החלל החיצון לממד מבצעי וזירה משמעותית עבור ישראל.

השר פירט את חזונו להפיכת ישראל "לאחת משלוש המדינות המובילות בעולם בתחום החלל ההתקפי". המהלך מגובה בעלייה משמעותית בתקציב של מנהלת החלל, כחלק מתוספת בהיקף של 350 מיליארד שקלים לתוכניות ההתעצמות והרכש של מערכת הביטחון לעשור הקרוב.

לדברי השר, השינויים בזירות הלחימה "מחייבים את ישראל להיערך גם לממד החלל", שלדבריו צפוי להפוך בשנים הקרובות לזירת עימות משמעותית בין מדינות. "מי שישלוט בחלל, ישלוט גם בחלק משמעותי מהיכולות הצבאיות על פני כדור הארץ", אמר השר במהלך התדרוך.

מיכולות שיבוש ועד תקיפה קינטית: שלבי התוכנית

על פי התוכנית שהוצגה, בשלב הראשון יתמקדו המאמצים בפיתוח יכולות שיבוש ולוחמה אלקטרונית מהחלל נגד מערכות אויב, בהן יירוט טילים בליסטיים ואיומים מתקדמים. התוכנית כוללת אמצעים שיאפשרו פגיעה בתקשורת צבאית של האויב, במערכות שליטה ובקרה (שו"ב), בניווט לווייני ובמערכי מודיעין. יכולות מסוג זה עשויות לאפשר לישראל לפגוע בתפקוד של מדינות אויב עוד לפני פתיחת מערכה רחבה, וכמובן במהלכה.

בשלב השני, המוגדר כארוך טווח, תעבור ישראל לפיתוח יכולות תקיפה קינטיות מהחלל שיאפשרו, לפי התוכנית, פגיעה ישירה והשמדת מטרות קרקעיות באמצעות מערכות ייעודיות שיופעלו ממסלול סביב כדור הארץ. מדובר בפרויקט רב-שנתי, המשלב טכנולוגיות מתקדמות מתחומי החלל, ההגנה והבינה המלאכותית. בישראל כבר החלו בתהליך גיוס של מהנדסים ומומחים טכנולוגיים לטובת המיזם.

תוספת משמעותית: המספרים שמאחורי התוכנית

על מידת הרצינות שמייחסים למהלך ניתן ללמוד מההשקעה התקציבית החריגה שאושרה לפרויקט. עד כניסתו של השר כ"ץ לתפקידו, עמד התקציב השוטף של מנהלת החלל על כ-600 מיליון שקלים בשנה. במסגרת השינוי האסטרטגי הוגדל התקציב השוטף לכמיליארד דולר.

בנוסף לכך הוקצה תקציב ייעודי של כ-16 מיליארד דולר לפרויקט "חזית החלל ההתקפי", אשר ייפרס לאורך עשר שנים. התקציב יאפשר הקמת תשתיות חדשות, מחקר ופיתוח של מערכות מתקדמות, הרחבת כוח האדם, וגיוס חברות ביטחוניות ותעשיות חלל ישראליות.

המימון לתוכנית מגיע מתוך תוספת של 350 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, כאשר בסך הכול מדובר בתוספת של כ-2.3 מיליארד דולר בשנה ביחס למסגרת התקציבית המקורית של התחום. במערכת הביטחון מציינים שמדובר באחת ההשקעות הגדולות ביותר שבוצעו אי פעם בתחום החלל בישראל.

שילוב המערכות - והיתרון הטכנולוגי המבוקש

ההחלטה התקבלה לאחר שנים שבהן תחום החלל קיבל עדיפות נמוכה יחסית, עד כדי ביקורת שנשמעה על כך שישראל מאבדת יכולות ואת מעמדה הגבוה בתחום. כעת מבקשת ישראל להשלים את הפערים ולהפוך את החלל לממד מבצעי מלא.

במערכת הביטחון סבורים שהאתגרים העתידיים יחייבו שילוב הדוק בין מערכות חלל, מודיעין, תקשורת, הגנה אווירית ויכולות תקיפה. במסגרת זו צפויים לקום פרויקטים חדשים בשיתוף התעשיות הביטחוניות, האקדמיה וחברות טכנולוגיה ישראליות, לצד הרחבת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי המחקר והפיתוח.

היעד אינו כולל רק יצירת יכולת הרתעה חדשה, אלא גם ביסוס יתרון טכנולוגי ארוך טווח, שיאפשר לישראל להתמודד עם איומים עתידיים בזירה המתפתחת ביותר של העשורים הקרובים. אם התוכנית אכן תיושם במלואה, היא צפויה לשנות באופן משמעותי את תפיסת הביטחון הישראלית, ולהוסיף ממד חדש לאסטרטגיית ההגנה וההתקפה של המדינה.