כמו מקרים דומים אחרים שראינו לאחרונה, גם הסיפור הזה התחיל בעמוד הפייסבוק "חיילים מצייצים": החייל אריה לאו זבר, המשרת בתפקיד מטה במחנה ליפקין של אוגדה 98, העלה לעמוד סרטון קומי קצר שלו בו הוא מתאר את החיים של החיילים בחדר כושר. הוא לא ציין בשום מקום את שם הבסיס, לא היכן הוא משרת או שום פרט שיש בו פגיעה בביטחון מידע או בערכי צה"ל.
הסרטון (שירד כבר מהאוויר) זכה למעל מאה אלף צפיות ושיתופים רבים, אך במהרה התברר לאריה שהבידור שסיפק לחברים עלה לו ביוקר - הוא נשפט על ידי קצין בדרגת רב סרן, שטען בפניו שיש בסרטון פגיעה בתדמית הצבא, וש"אויב כמו דאע"ש למשל, יכול לעשות בסרטון שימוש לתעמולה". אריה קיבל ריתוק של 14 יום בבסיס. "זה היה סרטון קומי נטו, לא פגעתי בכבוד הצבא או בחייליו. לא קיבלתי שום הנחיה או פקודה שאוסרת על חייל להעלות סרטונים מצחיקים לפייסבוק", אמר אריה לחבריו.
מעלים לפייסבוק - ומסתבכים
רק השבוע חיילים בגדוד דרקון של חיל התותחנים נשלחו לכלא בעקבות פוסט שהעלו לעמוד הפייסבוק "חיילים מצייצים" ובו התלוננו על תנאי הקור הקשים ששוררים בבסיס. על פי צה"ל, החיילים קיבלו פתרונות הולמים למצב, בין היתר סופק להם מזרון, שק שינה ושמיכה, והעונש ניתן על התנהגות שאינה הולמת. גם בקיץ ראינו מקרה דומה ובו חובש בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל ששהה אז בבקעה, העלה פוסט שמתלונן על תנאי החום בבסיס ועל כך שאין להם מזגנים בחדרים. בהמשך, החייל הודח מהיחידה על ידי המג"ד ורותק ל-28 יום.
דפי הפייסבוק הפונים לחיילים - "חיילים מצייצים", "ג'ובניקון" ודומיהם, שטפו בשנתיים האחרונות את הרשת עם שלל פוסטים: בין אם מצחיקים, מרגשים או מרגיזים, חלק לא מבוטל מהם הפך מהר מאוד לויראלי והצליח לעורר סערה. אמנם, הפרסום בעמודים הללו, שהפכו למעין במה עבור חיילים בנושאי אי צדק, תנאים ירודים או מצב כלכלי קשה, יכולים גם לסבך אותם בלא מעט צרות, מסתבר.
תופעת המחאה ברשתות החברתיות בהחלט לא זרה למפקדים: במאי 2014 הרשת געשה בעקבות החייל דוד אדמוב, אותו אתם בטח מכירים בכינוי "דוד הנחלאווי". מאז דוד כבר הספיק לסיים קורס מ"כים ולחזור לתלם, אבל צה"ל טרם הוציא פקודה מסודרת בנושא התנהלות חיילים ברשתות החברתיות. ההגבלה שכן קיימת כיום בנושא רלוונטית בעיקר לבעלי תפקידים "רגישים": ב-2013, חילק צה"ל את כלל המשרתים ל-3 קבוצות: על הקבוצה הראשונה, המשרתים ביחידות מסווגות במיוחד, נאסר לפתוח פייסבוק בפקודה. הקבוצה השנייה כוללת בעלי תפקידים מיוחדים (טייסים, אנשי מודיעין) ואנשי קבע מעל דרגה מסוימת, רס"ן או סא"ל, ועליה חלות ההגבלות שלא להשתייך לצה"ל, לא להעלות תמונות מתוך הצבא ולא לעשות "צ'ק אין". על הקבוצה השלישית לעומת זאת, יתר המשרתים, לא חלות שום הגבלות.
לאחר מחאת "דוד הנחלאווי", הוציא קצין החינוך הראשי, תא"ל אבנר פז-צוק, איגרת לחיילים ובה שורת כללים להתנהגות נאותה בפייסבוק. "השימוש ברשתות החברתיות הינו חלק בלתי נפרד מהעולם בו אנו חיים. לא יהיה זה נכון ואין כוונה לאסור איסור גורף על שימוש חיילי צה"ל בתווך הזה ובכלים המאפשרים אינטראקציה חברתית, אך חלות על חיילי צה"ל ומפקדיו ההנחיות ונורמות ההתנהגות המצופות מחיילים במרחב הציבורי", נכתב באיגרת. "חלה עליכם החובה לקיים הסברה בקרב חייליכם, ולהבהיר להם שהרשת החברתית הינה מרחב ציבורי", נאמר בפנייה למפקדים.
אז איך צה"ל מתמודד עם התופעה? התשובה טמונה בעיקר בחינוך ולאו דווקא בפקודות מוסדרות. שיעורים בנושא שימוש ראוי ברשתות חברתיות והדרכות בנושא מתקיימים באופן תדיר ומועברים על ידי חיל החינוך ועל ידי המפקדים ביחידות, אבל הגבול כנראה, טרם שורטט.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל רואה ברשתות החברתיות מרחב ציבורי ולפיכך על כל משרתי צה"ל לעשות את השימוש בהן תוך שמירה על בטחון מידע, כבוד האדם, ייצוגיות, ומתן דוגמה אישית. נהלים הנוגעים לשימוש ברשתות חברתיות הופצו לכלל משרתי צה"ל והאכיפה על נהלים אלה היא באחריות המפקד ועל פי שיקול דעתו."