כשמתוך 870 ימים בהם יש לך עסק פעיל, 130 ימים אתה עושה מילואים (15 אחוז מהזמן!), מבלה על מדי ב' ובאכילת מעדן פרילי תות, הדבר המתבקש הוא שלפחות תכתוב על זה בלוג. האם זה אפשרי בכלל לנהל עסק כשאתה עושה כל כך הרבה זמן מילואים? הרי כבר בשנת 1949 כשניסחו את חוק שירות הביטחון, הכניסו תת סעיף נסתר שמגדיר כי לעולם תקופת שירות המילואים תהיה בזמן הכי פחות מתאים; אישתך בהריון? קבל צו, תקופת מבחנים? קבל צו, עשית כבר 40 ימים השנה? תחתום על התנדבות וקבל צו! אתה קצין? ואי ואי ואי (אני קצין, מ"פ בתותחנים).
ועכשיו, התקופה הגיעה. 25 ימים מילואים והנני כאן מוסתר מן העולם, סגור בתוך פלדה על גלגלים, רעשים של קשר, וחום שלא יכול להתקיים בשום מקום אחר חוץ מבמילואים, לא משנה איפה הם מתרחשים גיאוגרפית.
הכי חשוב: לדאוג לסוללה של האייפון
ביום הראשון כבר הבנתי את החוק הרביעי של ניוטון - קצב דעיכת הסוללה של האייפון גדל (בריבוע) בהתאמה לקצב עליית כמות המיילים שלא נקראו. איך יכול להיות שהצטברו לי 38 מיילים עוד לפני שכל החיילים הגיעו? כל יום זה ככה ורק עכשיו כשאין זמן אני שם לב? בשעה 14:00 האייפון "החזיר ציוד" ונשארתי עם שקט באוזניים ורעש נפשי. האמת, זה היה די נחמד.
החלטתי שאם אני רוצה להצליח לעבור את התקופה הזאת בשלום, אני צריך להתיישר לפי החוק הצבאי המוכר שאומר - הכל מתחלק לשלוש (ואלו פניני החוכמה):
1) התמקדות בעיקר, הטפל יחכה למשרד: מי שחייב לקבל תשובה - יקבל תשובה, מי שיכול לחכות - יחכה (עדיף עם הסבר על המצב והתנצלות כנה).
2) חלוקת זמנים - אני כאן וזה המצב. עלי להגדיר לעצמי בלו"ז שעות ספציפיות בכל יום בהם אני מצליח לשבת עם המחשב הנייד וליישם את חוק מספר 1.
3) יצירתיות, בהכול! - להטעין את האייפון דרך המצבר של הג'יפ, לנצל את המיקום הגיאוגרפי החריג לבחינת קהלי יעד חדשים, למצוא את הנקודה הגבוהה בגזרה ולהקים שם עמדת טלפון זמנית (אחלה נוף) ולהשתמש בחמליס"ט שגם ככה ער כל הלילה לביצוע משימות פשוטות בעסק (מחקר שוק באינטרנט, קצת קידום ברשתות חברתיות...).
בנוסף, הגדרתי לעצמי מספר יעדים שעלי לעמוד בהם עד תום תקופת המילואים:
- לעדכן תוכנית עסקית
- לסיים טפסים לרו"ח
- להקים קטגוריה חדשה
- לארגן ערב נטוורקינג מס' 2
- לחשוב על לוגו חדש
בסופו של דבר, המציאות הייתה קצת שונה:
- אכלתי פרילי תות
- קראתי בלייזר
- שיפרתי את הערבית שלי
- הזעתי
- גידלתי זקן וקיבלתי שיזוף משקפיים
- עשיתי את מבחן הזיהוי האולטימטיבי של "פפסי/קולה" עם קפה "נח'לה/עלית"
- כתבתי בלוג
אמנם עשיתי יותר משתכננתי, אבל כרגע קהל היעד שלי דובר עברית ופחות רלוונטי לו להכיר את הערך התזונתי של הפרילי, לכן סיימתי את המילואים עם פער גדול בתכנון מול ביצוע...
אם התמודדת עם המילואים, העסק קטן עליך
לסיכום, לא פשוט. חוק מרפי פועל שעות נוספות במילואים וזאת המציאות. היערכות מוקדמת יכולה לפתור בעיות רבות אך הדבר החשוב ביותר זה להגיע להבנה כי המצב לא יהיה אידיאלי ועם זה נצטרך להתמודד.
לשמחתי גיליתי שהמילואים זה מקום מצוין לקבל רעיונות חדשים וחוות דעת רציניות. מגוון רחב של אנשים בוגרים ומנוסים אשר באמת רוצים בהצלחתך מאפשר לך בתור בעל עסק לחזור לחיים הרגילים עם גישה חדשה לניהול העסק ועם כיוונים חדשים עליהם לא חשבת לפני. להיות יזם בישראל זה לדעת לנהל את העסק במצבים לא פשוטים ובמורכבויות שייחודיות רק למדינתנו הקטנה והמיוזעת. מילואים זאת רק דוגמה אחת.
חצי הכוס המלאה היא שבגלל ההתמודדויות הבלתי רגילות האלו, יזמים ישראלים מצליחים הרבה פעמים להתגבר על קשיים אחרים בצורה פשוטה יחסית ובכך להתמודד בהצלחה מול חברות אחרות מהעולם.
ועכשיו נותר להדביק את הפערים ולהכין את הקרקע למילואים הבאים. נתראה באוקטובר.