הרבה חיילים וחיילות מוצאים את עצמם אחרי תקופת שירות מסוימת במקום שבו הם לא היו רוצים לשרת, בתפקיד שלא מתאים להם ורק מחפשים את הדרך החוצה לתפקיד נכסף אחר. אותם חיילים שואלים את עצמם פעם אחר פעם: "איך עשיתי את זה לעצמי? מה עבר לי בראש כשמילאתי את המנילה?".
אז נכון, אין ספק שההחלטה על השירות שלכם היא אחת המשמעותיות בחיי הצעיר הישראלי. אבל לא צריך להילחץ - פשוט צריך לקחת בחשבון מספר גורמים חשובים שמשפיעים על ההחלטה ולצייר תמונה כוללת שתתאים את האופי שלכם לאופי התפקידים השונים בצה"ל. עוזרת לנו במשימה: תמר יורן, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית חינוכית, שמביאה את נקודת המבט המקצועית בתהליך קבלת ההחלטות.
מה לא רלוונטי
בתור התחלה נשרוף לכם כמה פרות קדושות שלמרבה הצער מהוות שיקולים בסיסיים בעבור רבים בבחירת התפקיד בצבא.
המדים: מלש"בים ומלש"ביות רבים חושבים שאם הם יראו טוב יותר, הם יהיו שמחים יותר. תוציאו את זה מהראש שלכם. גם בצבא הירוק, גם בחיל האוויר וגם בחיל הים יש תפקידים טובים יותר ותפקידים טובים פחות, מפקדים קשוחים יותר ומפקדים קשוחים פחות, עבודה במשמרות, עבודה ביומיות ותפקידים שמצריכים כמה חודשים מחוץ לבית. הדבר האחרון שישפיע על השירות שלכם הוא המדים.
מה אומרים על היחידה הזו: לפני הגיוס מסתובבות שמועות בלתי מבוססות על היחידות השונות - אומרים שהבנים במודיעין הם "יורמים", שהלוחמים בגולני מופרעים, שמדריכות מוזיאון חיל האוויר דוגמניות, שבנח"ל החיילים בהיי ושבגל"צ לכולם יש קשרים. אז אומרים. תשכחו מזה. חיילים הם בני אדם, ובני אדם מסוגים שונים יש בכל היחידות בצבא ללא יוצא מהכלל.
צריך קשרים: אתם יכולים להגיע לכל תפקיד בצבא, גם אם אין לכם קשרים. כן, לגלי צה"ל מתקבלים גם בלי קשרים, פשוט צריך כישרון.
אחרי שפסלנו כמה דעות קדומות או סתם פנטזיות, אפשר לעבור לשלב הבא - השיקולים האמיתיים שצריכים להוביל אתכם להחלטה. חילקנו את השיקולים לארבעה מעגלים: ההיבט האישי, תנאי השירות, פוטנציאל עתידי והתרומה למדינה.
המעגל האישי: הכר את עצמך
בהגיעכם לבחור איפה לשרת תצטרכו לנבור בנבכי נשמתכם ולשאול את עצמכם מספר שאלות. בשלב הזה רצוי לערב בני משפחה קרובים, חברים טובים, אנשי חינוך ומי שאתם סומכים עליו שמכיר אתכם טוב וידע לתת לכם עצה טובה על עצמכם ושיוכלו לספר לכם על התפקידים שמוצעים לכם. "זה מוריד את חוסר הוודאות", אומרת לנו תמר, עם זאת היא מסייגת ואומרת "לא להשתגע עם זה – גם כי אין לך שליטה מלאה על איפה תשרת וגם כי עיסוק רב מידי והתייעצות עם יותר מידי אנשים יכולים לבלבל. מאוד חשוב להכיר את עצמך ולהיות כן עם עצמך, להגדיל את מאגר הידע שלך לגבי האפשרויות שמוצעות בפניך ולבחור על מה להיאבק ועל מה להשקיע את הכוחות שלך".
מה האיכויות שלי? השאלות החשובות בהיבט זה הן "איזה תפקיד יביא לידי ביטוי את האיכויות שלי? במה אני יכול להרגיש טוב בו ולהצליח בו וינצל את הכישורים שבי?". התשובה לשאלה זו תעזור לכם לדעת באיזה תפקיד תצליחו יותר ובאיזה תפקיד התרומה שלכם והערך המוסף שלכם יהיו גדולים יותר וכך גם תחושת הסיפוק שלכם. אם אתם מאוד אוהבים כלבים, לדוגמא, אולי כדאי שתנסו להתקבל ליחידת עוקץ. אם אתם פריקים של מחשבים, אחד המסלולים במודיעין יכול להתאים לכם.
מה החסרונות שלי? זו שאלה קשה שתידרשו לענות עליה בהרבה ראיונות עבודה ובכל התקדמות בחייכם המקצועיים. חשוב שתדעו במה אתם פחות טובים, במה עדיף שלא תתעסקו ובמה כדאי לכם להתפתח וללמוד. שאלון ההעדפות (מנילה) יכול לעורר תסכול רב, לכן תמר מציעה לנו דרך הסתכלות על שאלון שלא תואם את מה שציפינו: "לפני שיוצאים למאבקים על תפקיד מסוים שלא מופיע בשאלון ההעדפות חשוב לשבת ולראות מה יכול להתאים מתוך מה שהציעו לי, כי אם לא הציעו לי משהו מסוים, כנראה שיש לזה סיבה. צריך לעשות חשיבה והכנה לקראת זה שלא בהכרח תשרתו איפה שתרצו ולראות מה כן יכול להתאים לכם".
אילו תכונות הייתי רוצה לחזק בעצמי? הצבא הוא כר פורה ללמידה והתפתחות. השירות הצבאי זו הזדמנות לשנות כיוון ולנסות אתגר חדש. כך לדוגמא, אם הייתם פעילים בתנועת נוער בתקופת התיכון, מאוד יכול ששירות בחיל החינוך יראה לכם מובן מאיליו, אבל בחירה כזו תמנע מכם התנסות בתחום חדש שלא הכרתם קודם. דוגמא נוספת, אנשים בעלי ביטחון עצמי נמוך או חרדת קהל ימצאו בתפקידי הדרכה פלטפורמה טובה לבניית הביטחון העצמי או למלחמה בחרדת הקהל.
איזה ראש אני? "ראש קטן" – האנשים שעושים צבא רק כי חייבים ומתכוונים לעשות רק מה שאתם חייבים לעשות, אין בכלל מה לדבר על קבע. אנשים עם ראש קטן, לא ימהרו ליזום רעיונות חדשים, יעשו מה שאפשר כדי לצמצם את נפח העבודה ומבחינתם "שגרה" היא לא מילה גסה. "ראש גדול" – האנשים שהופכים את הצבא לחייהם, נשארים שעות, מתנדבים לסגור שבתות, לוקחים עבודה הביתה, יוצאים לקצונה ושוקלים קריירה צבאית. אנשים עם ראש גדול יחפשו כל הזמן איך ליזום ולהרחיב את הפעילות שלהם ולא יסתפקו בשגרה יום יומית.
שניהם לגיטימיים, אבל לא שניהם מתאימים לכל תפקיד. יש תפקידים שבהם ראש קטן ירגישו פראיירים (למשל, מש"ק מודיעין, תפקיד שמצריך עבודה בשעות הקטנות של הלילה והרבה אחריות) ותפקידים שבעלי ראש גדול ירגישו שהם לא ממצים בהם את הפוטנציאל שלהם (למשל, מש"ק אפסנאות, שתחומי האחריות שלו מצומצמים מאוד). נסו להבין לגבי כל תפקיד מה המשמעות של תפקיד ותחליטו אם הוא "בראש שלכם". כמובן שלא הכל שחור ולבן ויש הרבה גרסאות ביניים בין ראש גדול לראש קטן, אתם צריכים להבין איפה אתם מוצאים את עצמכם ביניהם.
תנאי השירות
בסיס סגור או בסיס פתוח? בהיבט של תנאי השירות, תשאלו את עצמכם בתור התחלה את השאלות הבאות: "האם אני אדם שצריך את הבית ואת הסביבה הבטוחה והמוכרת? או שלחילופין אני אדם שצריך להיות מחוץ לבית, לנסות דברים חדשים בלי מערכת התמיכה מהבית?" התשובות לשאלות האלו יתנו לכם אינדיקציה לגבי התחושות שיעורר בכם שירות בבסיס סגור רחוק מהבית. תמר מוסיפה ואומרת שהמסוגלות והמוכנות למסגרות ומשמעת גם צריכה להוות שיקול בבחירת תפקיד בבסיס סגור או בבסיס פתוח. "עד כמה אני אדם שקשה לו עם מסגרות, עם סמכות ודרישות, עד כמה אני אדם שצריך את המרחב והזמן והשקט שלי?". היבט זה חשוב במיוחד כיוון שבבסיס סגור תמצאו את עצמכם נתונים למרות הצבא סביב השעון, כאשר בבסיס פתוח יהיו לכם שעות הפוגה מהסביבה הצבאית.
מאוד חשוב להבין שהמשמעות של בסיס פתוח יכולה להיות מאוד רחבה – יכול להיות שתשרתו בשעות קבועות, יכול להיות שתשרתו במשמרות ויכול להיות שתדרשו לזמינות מלאה כל שעות היממה להתייצבות בבסיס. נוסיף ונציין שהשירות בבסיס פתוח או סגור יכול להיקבע רק אחרי מעבר קורס שמשבץ אנשים לתפקידים שונים בבסיסים פתוחים וסגורים. בנוסף, במידה ואתם צריכים לבקר בבית על בסיס קבוע מסיבות שלא אתם בחרתם בו (צורך לפרנס את הבית, מחלת בן משפחה וכדומה), חשוב שתיקחו גם את זה בחשבון ושתיידעו את הצבא.
אינטנסיביות השירות: שאלה שחשוב להתעכב עליה: "האם אני מוכן לשלם את המחיר של חסך בשעות שינה בשביל תפקיד חשוב ומשמעותי, האם אני מוכן להיות רחוק מהבית בשביל תפקיד כזה?". אנשים שונים בנויים בשביל תפקידים שונים בנפחי עבודה שונים, לכן מאוד חשוב לדעת לאיזו רמת אינטנסיביות אתם מסוגלים. תפקידים מסוימים יצריכו מכם הפגנת ערנות וחיונית לאורך זמן (סמב"ץ - סמל מבצעים - הינו תפקיד שמצריך סנכרון וחשיבה לטווח ארוך), בעוד שתפקידים אחרים יצריכו מכם עבודה בשעות מוגדרות שמאפשרות מנוחה והפוגה במהלך העבודה (מש"ק שלישות למשל ). חשוב להכיר את התפקידים השונים מכיוון שזה יכול להיות שיקול מרכזי בבחירה וגורם שישפיע באופן ניכר על השירות שלכם.
אורך השירות: תפקידים מסוימים יצריכו מכם התחייבות לתקופת שירות נוסף שיכולה להופיע בכמה תצורות שונות – קורס קדם צבאי, שירות קבע או שירות סדיר נוסף. קורס קדם צבאי (קד"צ) הוא פרק זמן של הכשרה שקודם לגיוס לצה"ל ולא על חשבון הפז"ם, כלומר, בנוסף לשנתיים או השלוש חובה. את הקורס עושים על לבוש אזרחי, בלי נשק ולרב במתקנים אזרחיים. קד"צ נלווה בדרך כלל לשירות ביחידות מודיעין. במהלך קד"ץ מקבלים שכר כמו בשירות חובה.
קד"צ לא צריך להוות שיקול. במידה ומוצע לכם תפקיד שמצריך קורס קד"צ, תניחו את הקד"צ בצד ושאלו את עצמכם "האם אני רוצה את התפקיד?" ולא "האם אני רוצה לעשות קד"צ?". אם אתם מעוניינים בתפקיד הזה, הקד"צ לא אמור לשנות לכם.
רק שימו לב להבדל בין המושגים - מיונים קדם צבאיים הם ימי מיונים בודדים (כמו יום המא"ה) וקורס קדם צבאי הוא פרק זמן ארוך. שני המושגים יופיע במנילה, שימו לב לא להתבלבל.
שירות קבע, הוא תקופת שירות שבאה אחרי תקופת שירות החובה במהלכה השכר הוא שכר קבע. התחייבות מראש לשירות קבע נדרשת בהתגייסות למסלול עתודה אקדמאית, למסלולי קצונה יעודית ולשירות שההכשרה בו יקרה מאוד (כמו בקורס טיס וקורס חובלים) ובמערכים הטכנולוגיים המובחרים כמו בממר"ם.
שירות סדיר נוסף (שס"ן) הוא תקופת שירות שנוספת לשירות החובה במהלכה התנאים והשכר נשארים כמו שהם היו במהלך שירות החובה. התחייבות לשס"ן נדרשת לרב מבנות כאשר המקצוע בו הן משרתות מצריך רכישת ניסיון מצטבר של מעל שנתיים. התחייבות שכזו נדרשת מבנות בתפקידי פקחית טיסה, בקרית שליטה אווירית, כתבת ב"במחנה", כתבת בגל"צ ועוד.
במידה ואתם מתלבטים לגבי תפקיד שיצריך מכם שירות קבע או שס"ן, השאלה היא לחלוטין שאלה של רווח ותועלת: מה התועלת שתקופת השירות הארוכה יותר תניב לי מבחינה אישית, מקצועית ופיננסית לטווח הארוך?
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
פוטנציאל עתידי
מרביתכם עדיין לא יודעים לענות על השאלה: "מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול?". אלו שיודעים, יכולים להשתמש בצבא כדי להתקדם לקראת הגשמת החלום – מי שרוצה להיות רופא שיוכל לשרת כחובש או להתגייס לעתודה הרפואית ולהיות קצין ודוקטור. כל השאר, יכולים לראות בצבא חלון הזדמנויות, לנסות בו משהו חדש ולהחליט מאוחר יותר מה מתאים להם ועם מה הם ממשיכים הלאה בחיים.
התרומה למדינה
כשחושבים לרגע על המטרה ושמים את הציניות לכמה שניות בצד, השירות הצבאי יכול לתרום לכם הרבה, אבל בשורה התחתונה, אתם מתגייסים לצה"ל כדי לשרת ולתת לפני שאתם מתגייסים כדי לקחת ולקבל.
אחרי שעשיתם שכלול של הנתונים האישיים שלכם, של מידת המחויבות ורצון הנתינה שלכם לצבא (מעבר למה שאתם כבר מחויבים) ושל מה שתרצו לעשות עם מה שתכניסו לתרמיל במהלך השירות, וצמצמתם את האפשרויות שמופיעות לכם בשאלון ההעדפות לכדי אפשרויות שאתם לא יודעים מה אתם מעדיפים יותר, קחו לכם רגע עם עצמכם, שימו את ה"אני" בצד ושאלו את עצמכם:
באיזה תפקיד הצבא ירצה אותי יותר ובאיזה תפקיד הצבא יקבל ממני יותר?
הסיפור לא מסתיים בזה. אחרי שמילאתם את שאלון ההעדפות, תזומנו למיונים פרטניים והם אלו שיקבעו באופן מוחלט מה יהיה תפקידכם בצבא. חשוב שתגיעו לכל יום מיונים רעננים ועם יכולת להישאר רעננים לאורך זמן, שתתנו מעצמכם את המיטב, כי לרב, לא תינתן לכם הזדמנות שנייה.
תמר מוסיפה על מהלך השירות עצמו: "זה לא רק התפקיד שתשרת בו, זה מורכב מהרבה מאוד גורמים של מי האנשים שאיתם תשרת, מה יהיו תנאי השירות, האם תשרת קרוב לבית או רחוק מהבית ומי יהיה הבוס שלך. כל אלו גורמים שיכולים להפוך את השירות לטוב יותר או טוב פחות ובצבא יש הרבה מצבים של חוסר שליטה, חשוב להיות מוכנים גם לזה".
הבחירה הנכונה תביא לשירות מהנה יותר, מתגמל יותר ותורם יותר ותחסוך תסכול ומשברים במהלך השירות הצבאי, עם זאת, חשוב לדעת ששום דבר לא קורה סתם וגם אם לא קיבלתם בצבא את התפקיד שרציתם ולא היה לכם את השירות הכי מספק שיכול להיות – כל חוויה מלמדת. חשוב לקחת את הכל בפרופורציות מכיוון שאחרי הכל, הצבא הוא תקופה מתוך החיים ולא החיים כולם וגם אם מדובר בתקופה פחות מוצלחת, גם ממנה לומדים וגם היא מסתיימת.