בזמן שברחבי ישראל השתוללה סופה חורפית שהביאה גשם, רוחות חזקות וקור חודר עצמות, התחרו מאות נערים על המקומות הפנויים בגדס"ר של חטיבת הנח"ל. נערים בני 18 שהתגייסו מספר ימים קודם לכן זחלו על הקרקע הבוצית ורצו מצד לצד עם שקים כבדים על הכתפיים. תחת עינם הפקוחה של המגבשים, מילואימניקים שראו הרבה בחיים, הם נתלו על המתח וטיפסו על קורות. התמודדו עם משימות מאתגרות והגיעו עד לקצה גבול היכולת הנפשית והפיזית. כל אחד מהם הפך למספר וכל מספר שכזה רצה להגיע לטופ של החטיבה. "פשוט נוער מדהים עם מוטיביציה אדירה", אמר עליהם סא"ל רועי שטרית, קצין מוערך ומפקד הבא"ח של חטיבת הנח"ל.
הגעתי לבסיס האימונים של חטיבת הנח"ל בדיוק ביום שבו החזאים הכריזו על שיא הסופה. הייתי בטוח שתתקבל החלטה שפויה שתבטל את הגיבוש, אבל כמו שנהוג לומר: מלחמות עושים גם בחורף. אף אחד לא חשב לוותר להם, גם הם לא חשבו לוותר לעצמם. ככה נראה הגיבוש ליוקרה.
הגיבוש, שהתחיל ביום ראשון, נמשך שבוע, כאשר הטירונים הצעירים נבחנים בסדרת מבדקים קשה שתכריע מי הולך לגדוד ומי יגיע לגדס"ר. הם מותשים ומזיעים. מתנשמים בכבדות ועושים הכול כדי שהמגבש יראה את המספר שלהם. כשהגעתי ביום הרביעי לגיבוש פרשו כבר למעלה ממאה נבחנים. שאר החיילים התחלקו למספר קבוצות כשכולם עם כובע ממוספר ומגבשים שרק מסתכלים ורושמים, כמעט שלא אומרים דבר, מה שהופך לקשה עוד יותר.
על גבעה רחוקה אני רואה עשרות חיילים מטפסים עם שקי חול על הכתפיים רק כדי לרדת מהצד השני וחוזר חלילה. מכיוון אחר חיילים מרימים בול עץ ענקי וכבד ובמקום אחר קבוצה חופרת באדמה כדי לזחול מתחת לחבל. בין לבין קבוצות חיילים מתמודדות עם משימות שנראות לפעמים בלתי אפשריות, מעין תרגיל שנועד לבחון את האינטלקט יחד עם החוסן הנפשי והפיזי. פחות או יותר המתכון לסיסמה של חטיבת הנח"ל: האיכות שבאדם.
לא היו שם צעקות. כל פקודה וכל משימה מועברת ברוגע, אבל רוגע מהסוג המלחיץ ביותר. "יש לכם 60 שניות לעבור את שדה המוקשים עם קורה וחבית", אמר אחד המגבשים. כשלא הצליחו הוא שלח אותם לריצה מהירה ושוב למשימה. אני שואל את אחד המגבשים האם אפשר לעמוד במשימה. "אפשר", הוא עונה, "אבל רק בתנאי שיעבדו בצוות".
מי ייתן והאדם המתאים ביותר ינצח
"מטרת הגיבוש היא לבחון אותם פיזית אבל גם מנטלית", מסביר סא"ל במיל' אמיר מטוס, מפקד הגיבוש. "הגיבוש מאפשר לנו לבחון את המועמדים בכל מני דרגות קיצון, מאפשר לנו להציב להם אתגרים לא טבעיים ובסוף המטרה שלנו היא למצוא את הלוחמים הכי מתאימים ליחידת העלית שלנו, לגדס"ר נח"ל".
מעניין לציין שסא"ל מטוס מדגיש שהוא מחפש את הכי מתאימים ובאופן חריג לא אומר לי שהוא רוצה את הטוב ביותר, כפי שנהוג להגיד. "אנחנו חושבים שיש קשר בין הכי מתאים להכי טוב, בהחלט מחפשים את הכי מתאימים מנקודת מוצא שהם הכי טובים. אבל", הוא מדגיש, "אם היית אומר לי יש לך שניים – אחד הכי טוב ואחד הכי מתאים, אז אני הולך על המתאים".
סגל המגבשים מחולק למטה שכולל את המפקד וסגנו, יחד עם מה שמוגדר כמדור פסיכולוגיה. על הצוותים של הנבחנים יש מספר מפקדים, קצין שפועל לצד שני לוחמי מילואים עם ניסיון מבצעי. "רובם השתתפו במלחמת לבנון השנייה וחלק גם בצוק איתן", מסביר מטוס. "מהניסיון המבצעי שהם צברו הם יודעים מה לחפש ויש להם הרבה מאוד ניסיון גם בהערכה. רובם אנשים בוגרים שעושים את זה הרבה מאוד שנים".
הוא מציין שלמי שיש כושר טוב ייקח יותר זמן להתעייף אבל בסוף כולם יגיעו קרוב מאוד לנקודת הקיצון. סא"ל מטוס מתעקש שלא לחשוף את סודות המקצוע אבל מוסיף, "הם מגיעים ללחץ הרצוי כשאנחנו מייצרים להם דילמות חשיבה ודילמות אינטלקטואליות. המטרה שלי היא לא להביא אותם לנקודת קיצון כדי לשבור אותם, ממש לא. המטרה זה לבחון אותם בכלים הכי מקצועיים ובצורה הכי סטרילית כדי לאבחן את מה שאנחנו מחפשים. אנחנו רוצים אנשים שיודעים לחשוב, גם כאלה שיודעים לאלתר, אמיצים ואנשים שיודעים להילחם".
בזמן שאנחנו מדברים בחדר מחומם ונעים, קבוצת החיילים עדיין נמצאת במשימה הקשה של מעבר שדה מוקשים מדומה בעזרת קורת עץ וחבית. אחרי שהתישו אותם כמו שצריך המגבש נתן להם "60 שניות בדיוק" כדי לחשוב על הפתרון, וכדי לעודד להם את החשיבה הם יצאו לריצת ספרינט מהירה שהקפיצה להם את הדופק. בין שלל זוגות העיניים שבחנו אותם היה גם זוג של מגבש מצוות פסיכולוגיה. אחד מהם זה סרן במיל' שאול מרום, שנמצא שם כבר 14 שנים.
"אנחנו בצוות פסיכולוגיה נותנים למעריכים את הכלים הנכונים שיעזרו להם לראות את החיילים כפי שהם. להכיר את התכונות שלהם, הערכים שלהם איך הם מתייחסים אחד לשני. בעצם בוחנים את האדם ככללותו. לנו בחטיבת הנח"ל מאוד חשוב לדעת מי האנשים שמגיעים, הבן אדם".
הוא מציין שהם מצליחים לזהות את התכונות של המתמודדים בצורה לא רעה בכלל, גם בגלל הניסיון וגם בגלל אורך הגיבוש. "התגייסתי לפני 21 שנים, ואני נפעם מבני נוער שעדיין באים לפה", מציין מרום. "קר בחוץ והם רצים וזוחלים, עושים את זה במוטיבציה וזה נשגב מבינתי כל פעם מחדש".
מה השתנה מהימים בהם אתם עברתם גיבוש?
"אני חושב שכמעט ושום דבר לא נשאר דומה חוץ מהקור והגשם. פעם לא היו כללים, אחידות וסדר מבחינת הצבא. לא בדקו מה מותר ומה אסור וגם לא סרגל מאמצים. היה הרבה יותר עומס פיזי ואני מניח שהיו הרבה יותר פצועים. להגיד שהלוחמים של פעם היו הרבה יותר טובים אני לא יכול להגיד. מצד שני הממיינים היום הרבה יותר מקצועיים ויש להם כלים יותר טובים לבחון את הדברים, לא מאינטואיציה אלא בכלים מדידים".
נציין שלאחרונה היה ניסיון של הצבא לאחד את הגיבושים בכל החטיבות, אך זה הופסק על ידי הקצח"ר לשעבר, תא"ל איתי וירוב, שהבין שלכל חטיבה יש את הייחוד שלה והמהלך בוטל, לשמחת כולם.
50 אחוז מאלו שצלחו את הגיבוש ינופו
מי שבגלל הגיבוש לא יצא הביתה זמן רב ומפקח על הפעילות מלמעלה הוא סא"ל רועי שטרית, מפקד הבא"ח. לסא"ל שטרית ניסיון מבצעי עשיר שכולל את ימי הלחימה בדרום לבנון, מבצע חומת מגן ובכלל כל מה שעבר על צה"ל מאז 1996, כולל עופרת יצוקה וצוק איתן. העייפות ניכרת בעיניו אולם כפי שהעיד חטיבת הנח"ל בדמו והמטרה הסופית היא להביא לשם את הטובים ביותר.
"בסוף הגדס"ר זו היחידה המיוחדת החשובה בחטיבה ואנחנו מזהים שיש בגיבוש מוטיבציה שהיא גבוהה מהרגיל. משהו גרם לזה, וכרגע אנחנו מעריכים שזה צוק איתן. עדיין קשה לי להגיד מה המבצע עשה לחטיבת הנח"ל, כי את המנילה הם מילאו לפני המבצע ולכן את זה נדע רק במחזור הבא. אבל הגיבוש זה האינדיקציה שלי ואתה רואה הרבה פחות נשירה מהרגיל".
לא ניתן לפרסם את מספר החיילים שנשארו בגיבוש, אבל הכמות היא גדולה, וסא"ל שטרית מספר שבגלל אותה כמות 50 אחוז מאלה שיצליחו לסיים את הגיבוש המפרך לא יגיעו לגדס"ר. אין ספק, בשורה קשה למי ששרד את השבוע הזה. "בסיום תשב וועדה של מגבשים שתפקידם להעריך כל חייל על פי הפעילות שלו בגיבוש, יש סוציומטרי של החברים שלו והנתונים האישיים של החייל. אלה שלושת הפרמטרים שיקבעו מי מהמסיימים יגיע לגדס"ר", מסביר סא"ל שטרית.
לשטרית חשוב לספר שחטיבת הנח"ל עברה בשנים האחרונות הרבה מאוד מבחני אמת – עמוד ענן, שובו אחים, צוק איתן – ובהם עמדה בגאון. הוא מספר שהשינוי שהחטיבה עברה בעשור וחצי האחרון, מאז שהוא התגייס, הוא אדיר. זה מתחיל מהפיקוד, כאשר "מי שהיה בתקופה שלי והרים את היד היה יכול להיות מ"פ. והיום זה סיפור אחר. על כל מקום בחטיבה יש שלושה מתמודדים, היום על כל תפקיד מ"פ יש שלושה מועמדים, כל תפקיד מג"ד שמונה מועמדים ואין מה לעשות איכות הפיקוד של החטיבה קפצה באופן משמעותי", אמר.
"מעבר לזה החטיבה רשמה פרק מפואר בצוק איתן", ציין סא"ל שטרית, שבסתר לבו מקווה שהחיילים שזוחלים בחוץ לא יאלצו להתמודד עם עוד מבצע. אבל הוא מבטיח שאם זה יקרה הם יעשו זאת במהירות וקטלניות שתכריע את האויב.
הלילה ירד ואיתו גם המעלות, שגם קודם היו נמוכות. מבחינתי זה היה הזמן לעזוב אבל מבחינת החיילים הצעירים זאת רק ההתחלה של עוד לילה קר שיהיה רווי בהקפצות, ריצות ומשימות. אני עוזב את בא"ח נח"ל אחרי שעות ארוכות והם עוד רצים לגבעה עם שקים על הגב. לא רחוק מהם מתאמנים חיילים ותיקים יותר שמעיפים נותבים אדומים ובוהקים על רקע שמים שחורים. דור חדש של לוחמי עלית בחטיבת הנח"ל ייוולד בקרוב ויצא לדרך חדשה.