בעוד מאות נערים ונערות פוקדים את לשכות הגיוס מדי יום בחודש אוגוסט, במשטרה הצבאית מדווחים על עלייה של כ־150 אחוז במספר המשתמטים בחציון הראשון של השנה, לעומת אותה התקופה אשתקד. במחצית הראשונה של 2013 נרשמו 487 מקרים של בני נוער שלא התייצבו בלשכת הגיוס ביום גיוסם, לעומת 201 בחצי הראשון של 2013.
בספירה נכללו כל מי שמחויב בגיוס ולא התייצב בלשכת הגיוס בתאריך המיועד לו, למעט חרדים ומשתמטים שטסו לחו"ל לאחר שמלאו להם 16 שנים, אשר נספרים בחישוב אחר ומטופלים בערוצים נפרדים.
“העלייה היא תוצר של הלך הרוח בחברה בשנים האחרונות", סיפר עו"ד עידן דביר ממשרד עורכי הדין “סבורי־דביר", המתמחה בייצוג עריקים ומשתמטים. לדבריו, אם בשנות השמונים בני הנוער היו שואלים לאן להתגייס, היום חלקם שואלים האם. “יכול להיות שהתרחבות השיח הציבורי בדבר ה'שוויון בנטל' בשנתיים האחרונות, וכן השיח על המתגייסים כ'פראיירים' משפיעים על בני הנוער", אמר עו"ד דביר. “בנוסף, יש עלייה בהשתמטות הסמויה של בני הנוער מהמעמד הגבוה, שנעזרים ברופאים ומוציאים פטורים לא מוצדקים משירות. אנחנו בכל יום מסרבים לחמש או שש פניות לייצג בני נוער שמציגים פטורים שכאלה על מנת להשתחרר מצה"ל", הוא גילה.
ירידה במספר העריקים
לצד העלייה במספר בני הנוער שלא מתייצבים ביום הגיוס, במשטרה הצבאית מציינים ירידה במצבת המשתמטים הכללית. לדברי ראש ענף שיטור בחיל המשטרה הצבאית, סא"ל יובל שואן, בתחילת השנה הנחה קצין המשטרה הצבאית הראשי (הקמצ"ר), תא"ל מאיר אוחנה, לשים דגש מיוחד על תפיסת המשתמטים, גם אלו שהוכרזו ככאלה לפני מספר שנים.
“בזכות הגברת הפעולות לתפיסת כלל המשתמטים והבאתם למחנות הכליאה, הצלחנו להוריד את מצבת המשתמטים הכללית מכ־1,800 בני נוער בסוף שנת 2012, לכ־1,600 כיום, ירידה של כעשרה אחוזים", סיפר סא"ל שואן. במשטרה הצבאית ציינו כי משתמט שנתפס מובא לדין ונשפט, ולאחר ריצוי עונשו בכלא הצבאי מעמדו משתנה ממשתמט לעריק. הוא ימשיך להיחשב כעריק, אלא אם ימלא את שירותו הצבאי כחוק.
נכון לשנה האחרונה, 25 אחוז מהבנים ו־42 אחוז מהבנות מחויבי הגיוס לא מתגייסים לצה"ל מטעמי דת, פטור רפואי, רישום פלילי או שהייה בחו"ל במסגרת החוק. בין האוכלוסיות הנכללות בבדיקה נמצאים גם החרדים, אך ערביי ישראל אינם מופיעים בה.
בתוך כך, בחציון הראשון של השנה חלה ירידה של כ־20 אחוז במספר העריקים, חיילים הנעדרים מצה"ל לאחר גיוסם, לעומת החציון הראשון בשנה שעברה. בחצי השנה האחרונה מצבת העריקים הכללית עמדה על כ־3,200 איש, לעומת כ־3,900 בחציון א' אשתקד. מדובר בירידה משמעותית לאור העובדה כי בשנת 2011 הוקשחה פקודת המטכ"ל בנוגע להכרזת עריקים, וכעת עריק מוכרז לאחר תקופה קצרה יותר של 21 ימי היעדרות ולא 45 כבעבר. “החמרת הנהלים יצרה הרתעה בקרב החיילים, שמבינים שייענשו בחומרה רבה יותר עבור היעדרות, ולכן העריקות מצה"ל פשוט לא משתלמת להם", הסביר ראש ענף שיטור.