"שילמתי על קורס הכנה לצו הראשון כי ידעתי שאני רוצה להגיע ליחידות טובות כמו חיל המודיעין ושצריך בשביל זה נתונים גבוהים", סיפר טוראי עידן (שם בדוי), אשר שילם כ־300 שקלים על קורס הכנה לצו הראשון וכעת משרת במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר. "רציתי נקודת פתיחה טובה לשירות. מן הסתם, מי שמתכונן למבחן מצליח יותר - גם השתפרה לי הטכניקה וגם הרגשתי יותר בטוח בעצמי. זה קצת לא צודק שרק מי שיכול להרשות לעצמו מתכונן למבחנים האלה, אבל בסופו של דבר זאת מדינה ליברלית וכל אחד יכול לבחור לעשות מה שטוב לו", אמר.
טוראי עידן מייצג מגמה הולכת וגדלה של מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) שמשקיעים מכספם כדי להתכונן למבחנים בצו הראשון ובכך להבטיח הישגים גבוהים יותר. לאורך השנים נתוני הקב"א והדפ"ר לא נמסרו לבני הנוער, אולם החל משנת 2010 השתנו ההנחיות וניתן היה לקבל אותם טלפונית דרך לשכת הגיוס. שנה לאחר מכן הוזנו הנתונים ישירות ל"קיוסק המידע האישי" באתר "עולים על מדים". מאז חשיפתם החלה להתפתח תופעה של אלפי בני נוער המבקשים מצה"ל לגשת למבחנים חוזרים, לאחר שלא היו מרוצים מציוניהם במבחן הראשון. במקביל, מכונים פרטיים שמכינים בני נוער למבחן הגורלי הפכו למבוקשים בקרב קהל היעד שלהם.
מנתוני מיטב לשנת 2013 עולה כי חלה הכפלה בכמות הבקשות למבחנים החוזרים משנת 2011, אז נתוני הקב"א והדפ"ר הפכו לנגישים. "אנחנו עומדים מאחורי האמירה שלא צריך להתכונן למבחני הצו הראשון", הדגישה רמ"ד פסיכוטכני במיטב, רס"ן יעל אבידן. "רק כ־13 אחוז מהבקשות נמצאות מוצדקות. בנוסף, הגדרנו שגם במידה ומאושר מבחן חוזר, הציון שייקבע הוא זה של המבחן השני ולא הציון הטוב מבין השניים. העיקרון שמנחה אותנו הוא שכלל התהליכים בלשכות הגיוס הם חד־פעמיים".
המרוץ לצו הראשון
בשנים האחרונות נוסדו לא מעט תכניות הכנה לצו הראשון, בין המכונים שפתחו תכניות כאלו נמנים מכון נועם, קידום והדס. מנתוני מכון הדס עולה כי בארבע השנים האחרונות הוכפל פי עשרה מספר המלש"בים ששילמו על תכנית הכנה לצו הראשון. בעוד שבשנת 2010 רק 72 בני נוער השתתפו בתוכנית המכון, ובשנת 2011 נעזרו בשירות זה 150 בני נוער, בשנת 2013 המספר קפץ ללא פחות מ־720 תלמידים. "כיום מגיעים אלינו יותר בני נוער שמבקשים להתכונן לצו הראשון", הסבירה חנה סלע, המנהלת המקצועית של מכון "הדס". "אנשים רוצים לעשות שירות משמעותי, ולהתקבל למקומות עם דרישות גבוהות כמו קורס טיס, חיל המודיעין וסייבר. כמו שהיום בני הנוער לומדים לבגרויות ולפסיכומטרי, הם מתכוננים גם למבחנים של הצבא ועושים את המקסימום כדי למצות את הפוטנציאל שלהם". לדבריה הצטרף גם מנכ"ל המכון, אבי אלקלעי. "70 אחוז מבין המשתתפים בתכנית קונים ערכת הכנה באינטרנט והיתר מגיעים למכון להכנה יסודית יותר. בסוף הם מבינים שמדובר בבחינה אחת שקובעת הרבה", אמר. ערכות ההכנה באינטרנט כוללות סימולציות של מבחנים הדומים לאלה המופיעים בצו הראשון, אותם יכולים בני הנוער לתרגל ללא הגבלה. זאת כאשר טווח המחירים לכלל סוגי הקורסים נע בין 189 שקלים ועד ל־690 שקלים.
המאבחנים הפסיכוטכניים של מיטב מרגישים היטב את השינויים בקרב בני הנוער בחברה הישראלית. "המאבחנים מבצעים משימה שתכליתה טיפול באדם על מנת לעמוד במשימה של גיוס מרב הנוער לצה"ל", ציין סגן מפקד מיטב, סא"ל אמיר חי. הדברים נאמרו במהלך טקס חגיגי, בו קיבלו המאבחנות שרוך חדש בצבע כחול כהה שהחליף את השרוך החום שלבשו עד כה. "עבודתן של המאבחנות מושפעת מהתמורות בחברה. זהו עידן טכנולוגי בו הנוער דורש יותר מידע, רוצה לדעת כמה שיותר מראש ולקבל מענה", הוסיף. לדברי רס"ן אבידן, החלפת השרוך מהווה שינוי סימלי וויזואלי שמייחד את המערך, כאשר הוא מייצג את החיבור ליחידת מיטב ואת צבעי היחידה. "הענקת שרוך למערך משקפת את הוקרתם של המפקדים לעשייתו ולייחודיות התפקיד. הצבא נדרש היום לתת מענה ליותר משימות ולצרכים שהולכים וגדלים, כל זאת כאשר כמות בני הנוער לא משתנה. אנחנו צריכים לטפל ביותר אוכלוסיות מגוונות כמו חרדים, עולים חדשים ולקויי למידה. רק הביקוש של נשים לראיונות למקצועות לחימה עלה פי שלושה משנת 2010 לשנת 2013", תיארה.
המערך הפסיכוטכני כולל מאות נשים וגברים, כאשר אחוז הגברים במערך עלה בצורה ניכרת בחצי השנה האחרונה בשל העלייה בגיוס החרדים. עד ינואר 2014 הגברים היוו רק שישה אחוזים מכל החניכים בקורס המאבחנים, ונכון לחודש מאי גדל מספרם לכ־20 אחוז. "ההכשרה מסמיכה את בוגרי הקורס לתפקיד רגיש ומורכב, המקביל לתפקידים המבוצעים במקומות עבודה ובצבאות זרים על ידי בוגרי תואר שני", ציינה.