היציאה האמריקאית מאפגניסטן היא סיפור חתום. אולם השאלה הגדולה היא מה יקרה שם ביום שאחרי והאם המבצעים הצבאיים ימשכו. ברחבי העולם מתפרסמים דיווחים והערכות שונות בדבר מלחמת מל"טים (מטוסים ללא טייס) שיתכן שארה"ב תנהל באפגניסטן, כחלק מהמלחמה העולמית בטרור.
לאחרונה נטען ב"ספוטניק" הרוסי כי אנשי CIA אמריקאים העבירו לממשלת פקיסטן בקשה בשם הממשל האמריקאי, כדי לקבל אישור להפעיל משטחה מטוסים ללא טייס שיבצעו משימות באפגניסטן. לטענת הרוסים, הפקיסטנים דחו את הבקשה.
אם אכן סירבו הפקיסטנים לבקשה שכזו, לאמריקאים אין בסיסים קרובים לאפגניסטן מהם ניתן להפעיל כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים), מה שיהפוך מבצעים כאלה למורכבים מאוד.
מדבריו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בנאום בו הגן על הנסיגה ניתן היה להבין כי מבצעים כאלה יצאו לפועל באפגניסטן. "אנו מבצעים משימות יעילות נגד ארגוני טרור במספר מדינות בהן אין לנו נוכחות צבאית קבועה. במידת הצורך, נעשה את אותו הדבר באפגניסטן", אמר ביידן.
נשיא ארה"ב הוסיף בנאומו: "פיתחנו יכולת נגד טרור בטווח שמעבר לאופק המאפשרת לנו להתמקד בחוזקה על האיומים הישירים על ארה"ב באזור, ולפעול במהירות ובהחלטיות במידת הצורך". נראה כי המשמעות הישירה היא בעיקר מלחמה אווירית, בדגש על כטב"מים חמושים ולאיסוף מודיעין, תחום שארה"ב הבליטה מאוד ב-20 השנים האחרונות.
במסגרת האישור לשימוש בכוח שניתן על ידי הקונגרס (AUMF) בשנת 2001, הפנטגון קיבל היתר חוקי לפגוע ביעדים באפגניסטן ומדינות אחרות בהן יש יעדי טרור, גם ללא הכרזה רשמית ובלי צורך באישור רשמי של המדינה המותקפת, במקרה ויש בה יעדים של ארגון כמו למשל אל קאעידה, דאע"ש ונוספים.
באופן רשמי, תימן היא המדינה הראשונה שהותקפה על ידי כטב"מים אמריקאים במסגרת החוק הזה, בנובמבר 2002, אז חוסלו שישה פעילי אל קאעידה, אחד מהם אזרח אמריקאי, בשם אנואר אל אוואלקי. מהר מאוד התוכנית התרחבה וכללה גם תקיפות אוויריות בפקיסטן ובסומליה. תכנית המל"טים פעלה במשך שנים בלי חוקים ברורים, כאשר כל מה שנדרש לביצוע תקיפה היה אישור של הנשיא.
כלי הטיס ה-RQ-1 "פרדטור" ובהמשך ה-MQ-9 "ריפר" המריאו שוב ושוב, כשהם חמושים בטילי "הלפייר" וחיסלו מהאוויר מבוקשים רבים. כך, בתקיפת כטב"מ של האמריקאים נגד בסיס של ארגון א-שבאב בסומליה נהרגו לא פחות מ-150 בני אדם.
על פי מכון המחקר "קרן אמריקה החדשה", נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש הבן אישר 48 תקיפות כטב"מים שהביאו למותם של כמעט 600 בני אדם. בימי הנשיא אובמה הנתון זינק לאישור של 355 תקיפות שהביאו למותם של כ-3,000 בני אדם. זה לא כולל את השנים 2015-2016, שלפי ההערכות מגדילות את המספר הכולל ליותר מ-4,000 מחוסלים.
בשנת 2011, אחרי שפעילי זכויות אדם מגובים במפעילי כטב"מ לשעבר, פתחו במחאה נגד התכנית בוצעה הסדרה של נהלים וחוקים, אולם כמות המחוסלים לא ירדה. בתקופת טראמפ הנתון כבר זינק ליותר מ-400, מהן 197 בסומליה לבדה ו-190 בתימן. הממוצע של השנים האחרונות באפגניסטן עומד על 2 הרוגים ליום כתוצאה מתקיפות כטב"מ. ב-2019 לבדה נהרגו למעלה מ-700 אפגנים.
הרובוטים המחסלים מהאוויר נחשבים כבר שנים לפתרון הזמין והמהיר של האמריקאים. אם אכן הלחימה באפגניסטן תמשיך להתנהל לפחות כנגד גורמי הטרור, סביר באמת שנתחיל לשמוע על עוד ועוד תקיפות וחיסולים מהאוויר שיבוצעו במסגרת תכנית המל"טים ללוחמה בטרור.
אנתוני בלינקן, שר החוץ האמריקאי, אמר השבוע בריאיון ל- CNN כי ארה"ב "יכולה להכיר" בממשלת הטליבאן אם היא מכבדת את זכויות האדם ולא תיתן חסות למחבלים. עם זאת, הוא הוסיף כי במקרה והטליבאן לא יעשה זאת, אז הסנקציות יישארו במקומן והסיוע הבינלאומי יתייבש. בין השורות זה אומר כי הבמה מוכנה להמשך מלחמת אפגניסטן בצורה אחרת, אך מוכרת. כטב"מים מחסלים.