חוד החנית: חיל הנחתים של ארצות הברית
באוויר, בים , ביבשה, באפגניסטן, או בוייטנאם, בכל מקום שבו מתקיימת נוכחות צבאית אמריקאית, תמצאו את המארינס בראש המחנה. עם ניסיון צבאי עשיר בכל שדה קרב אפשרי ויכולות מבצעיות מפותחות, מדובר בצבא עוצמתי לכל דבר, כזה שמנהל מערכת יחסים צמודה מאד עם צה"ל
על אף המיתוס שנוצר סביבו לאורך השנים, חיל הנחתים האמריקאי, הידוע ביותר בכינוי "המארינס", נחשב לזרוע הקטנה ביותר (מלבד משמר החופים) של צבא היבשה בארצות הברית. עם זאת מדובר בכוח שגדול לבדו יותר מהכוחות הסדירים של בריטניה, פולין או ישראלי. עם מסורת של מאות שנים ואינספור משימות מאבטחת שגרירויות ועד פעולות התקפיות מהים, הגיע הזמן לעשות היכרות עם הלוחמים שהפכו מודל לחיקוי ברחבי העולם.
מגדודי הגנה לכוח התקפי

מה שהחל בקטן כולל כיום 203 אלף חיילים בקבע ו-40 אלף חיילים נוספים במילואים. ועוד לא התחלנו לדבר על אזרחים עובדי צבא, שאחראים בעיקר על תחומי מנהלה ותחזוקה. מבין כלל הזרועות למארינס יש את התקציב הקטן ביותר: 4 אחוז שהם 29 מיליארד דולר. רק לשם השוואה, תקציב הצבא (army) עומד עד 244 מיליארד דולר. ועדיין ברוב המקרים הצבא הגדול יגיע רק אחרי "שהנחתים יאבטחו את החוף", כמו גם זירות אחרות.
על פי החוק לביטחון לאומי למארינס שלוש משימות עיקריות: תפיסה או הגנה של בסיסים ימיים, או כל פעילות קרקעית שנועדה לתמוך בפעילות בזירה הימית, פיתוח של טקטיקה וציוד לצורך נחיתה מהים בתאום עם שאר הזרועות של משרד ההגנה. וכל פעילות אחרת שתינתן על ידי המפקד העליון - נשיא ארה"ב. מלבד הפעילות המלחמתית הרגילה המארינס אחראים גם על אבטחת שגרירויות ארה"ב בעולם (בצוותא עם יחידות של משרד החוץ) ובנוסף אחראים על תפעולו של מארין 1, המסוק הנשיאותי.
60 אלף דולר בשנה ותואר על חשבון המדינה

באוויר, בים וביבשה: תורת הקרב המשולב

כאשר המארינס יוצאים למשימה, למשל באפגניסטן, או כחלק מצי שנמצא באוקיאנוס כזה או אחר, הם מתאימים את גודל הכוח למשימה אליה נשלחו. היחידות אורגניות אך צוותי הקרב נבנים על פי משימה. ה-MAGTF מגיע בשלל גדלים מרמה של גדוד מוגבר ועד למספר דיביזיות על שלל זרועותיהן. יחידת הבסיס של המארינס נקראת יחידת חיל משלוח ימי, Marine Expeditionary Unit(meu), כוח זה נמצא תחת פיקוד של קצין בדרגת קולונל, וכולל צוות נחיתה משולב של חי"ר ושריון עם תותחנים, טייסת מסוקים עצמאית ופלוגות לוגיסטיקה והנדסה.

מחזור החיים של צוותי הקרב הללו מתנהל סביב ה-15 עד 18 חודשים. הם מתאמנים יחד מספר חודשים ומגיעים לרמת אורגניות טובה בטרם יישלחו למשימה או לקרב, כפי שהיה למשל לפני מלחמת עיראק השנייה או אפגניסטן.
מקוריאה ועד וייטנאם: היסטוריה מרשימה של לחימה

כחלק מהמלחמה העולמית בטרור היוו המארינס כוח משמעותי בפלישות לאפגניסטן ועירק שם הובילו את הכוחות שכבשו את פאלוג'ה. כיום הם פועלים באפגניסטן ובנוסף בקרן אפריקה, שם הם מסייעים ללחימה נגד פירטים ונגד הטרור העולמי.

האחות הקטנה: שיתוף פעולה הדוק עם ישראל

החלפת המידע היא הדדית. בצה"ל מקבלים באופן תדיר מידע שנצבר על ידי המארינס באפגניסטן. בחיל האיסוף הקרבי יצרו קורס קומנדו שמבוסס כולו על תורת הלחימה של המארינס, חלק מקציני צה"ל עוברים הכשרה במסגרת המכללה לפיקוד ומטה של החיל. כמו שזה נראה כיום שיתוף הפעולה רק יגבר.
