"עידן העליונות האווירית לא תם, זה ההבדל בין ישראל ואוקראינה"

"יכולתו של חיל האוויר האמריקני לשלוט בשמיים קריטית מתמיד כאשר יריבים, במיוחד סין, מציגים פלטפורמות חמקנות מתקדמות", אמר גנרל קנת ווילסבאך, מפקד פיקוד הקרב בחיל האוויר האמריקאי במהלך נאום שבו התייחס לנושא חשיבות העליונות האווירית בשדה הקרב. "כל דבר אחר שאתה רוצה לעשות במרחב שדה הקרב, אם אין לך עליונות אווירית, זה הופך להרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי", הוסיף.

הגנרל הבכיר בעל הניסיון העשיר כטייס קרב שיתף בתובנות בנושא וכיצד נושא העליונות האווירית ייראה בעתיד. דברים שיכולים להיות מעניינים גם לזירה שלנו, אליה התייחס כשאמר איך עליונות אווירית של ישראל הביאה להכרעה של צבאות טרור בדגש על חיזבאללה.

גנרל קנת ווילסבאך אמר את הדברים בכנס של איגוד כוחות האוויר והחלל באאורורה, קולורדו, שם הוא הדגיש ואת ההכרח לשמור על עליונות אווירית. "כל הכוח סומך על עליונות אווירית", אמר. גנרל ווילסבך הדגיש את הצורך באינטגרציה בין יכולות אוויר וחלל, וכינה אותן "הכרח ללא תפרים" כלומר שילוב מלא בין מערכות חיל האוויר והחלל. "חיל האוויר (האמריקאי)", ציין, "משקיע במטוסי קרב מתקדמים, במערכות רשת ובכלים לא קינטיים (לא רק פצצות וטילים) כדי להתמודד עם איומים מתפתחים".

ואז הוא הוסיף שלמרות ויכוחים על הרלוונטיות של עליונות אווירית וחשיבות חיל האוויר כמעט בכל סוגי שדה הקרב, הוא נחרץ בנושא. "היו דיבורים על כך שתם עידן העליונות האווירית, ואני דוחה זאת מכל וכל", אמר. והוא הזהיר שבלי עליונות אווירית, פעולות צבאיות מסתכנות בקיפאון, כפי שניתן לראות באוקראינה ובישראל. "אם לא תשיג עליונות אווירית, במיוחד אם אף אחד מהצדדים לא ישיג עליונות אווירית, יהיה לך קיפאון", אמר גנרל ווילסבך. "זו הנקודה הגדולה שאנחנו יכולים להסתכל ולראות מההבדלים בין אוקראינה וישראל".

שדה הקרב באוקראינה משלב בין מלחמות העתיד למלחמות העבר. מצד אחד מלחמת חפירות דומה מאוד למה שהיה במלחמת העולם הראשונה, ומנגד שימוש אדיר בטכנולוגיה מתקדמת בעיקר בתחום הכלים הלא מאוישים, טילים וחימוש מונחה מדויק. אבל המלחמה הזאת די תקועה, כאשר על פי המומחים שני הצדדים לא הצליחו להביא לידי ביטוי את חילות האוויר שלהם, ולהשיג עליונות אווירית בשדה הקרב. אם מי מהצדדים היה מצליח להשיג עליונות אווירית, בסבירות מאוד גבוהה שהיה מצליח להכריע או לכל הפחות להביא לשינוי דרמטי בשדה הקרב.

לא בכדי גנרל ווילסבך הביא את ישראל כדוגמה לחשיבות שבעליונות האווירית. אבל לא ניתן להתעלם לפני כן ממתקפת הטרור האכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. באותה מלחמה חיל האוויר היה חלק מהכשל בהגנה על אזרחי ישראל בעוטף עזה. החיל נכשל ביירוט מצנחי הרחיפה של חמאס והחדירות מהאוויר. מעבר לזה, בסיוע לכוחות היבשה בשעות הראשונות של ההתקפה.

מערך מטוסי הקרב שביצע עשרות רבות של תקיפות בזמן מאוד קצר היה בלתי רלוונטי לתרחיש שבו אלפי מחבלים נכנסו בתוך פחות מ-15 דקות לקיבוצי העוטף. מערך מסוקי הקרב היה קטן מדי ובכלל לא היה מי שיכווין אותם ואת הכטב"מים אחרי הקריסה של אוגדת עזה ופיקוד הדרום, יחד עם העיוורון של המטכ"ל וה"בור".

אבל כאן צריך לסייג שחיל האוויר לא התמודד ביום הזה עם התרחיש אליו התכונן ולו היה מיועד. למעשה, החיל בזמן הרבה יותר קצר מהכוננות שהוגדרה לו, העלה עשרות רבות של כלי טיס לאוויר ואלה סייעו בנקודות רבות ואף ביצעו פעולות שכלל לא התכוננו אליהן, מה שהביא לחיסול מחבלים והצלה של אזרחים וחיילים. מה שכמובן עדיין לא מספיק בתוצאה הכוללת והכה כואבת.

חזרה לנושא העליונות האווירית. במקרה של ישראל, היכולות של חיל האוויר בשילוב עם מערכי המודיעין הביא, מרגע שהממשלה שיחררה את הרסן להכרעה של חיזבאללה, להוצאה של ארגון הטרור משווי משקל ומהמערכה הרב זירתית. בעזה, חיל האוויר שפעל תחת עליונות אווירית מוחלטת, אפשר לצבא היבשה לפעול באופן יעיל והטייסים כיסו למעשה על החלודה של זרוע היבשה.

נפח האש האדיר שחיל האוויר הפיל על עזה, היה עיקר המכה שחמאס ספג ובנוסף, זה הוריד משמעותית את כמות ההרוגים של צה"ל, שנלחם באזור הצפוף בעולם, אזור בו פעלו אלפי מחבלים בשיטת לוחמת גרילה. אם לא העליונות האווירית מספר הנפגעים של צה"ל היה גדול הרבה יותר. ולזה יש להוסיף לאחד מכן את התקיפות באיראן והשמדת הצבא הסורי אחרי נפילת משטרו של אסד. פרוק הציר האיראני קרה בעיקר בזכות העליונות האווירית המוחלטת של ישראל.

"צבא השולט באוויר מקנה לעצמו חופש פעולה בממד בעל חשיבות עליונה המשתרע מעל מדינתו, מעל מרחב הלחימה ומעל לשמי מדינת האויב. צבא שאינו שולט בממד האווירי יתומרן ללחימה במאפיינים של גרילה וייחשף באופן כואב לפגעי השולט בשמיים", כתב במאמר שפרסם תא"ל במיל' אמנון עין דר, בעבר טייס קרב וראש להק אוויר, שגם הזהיר: "עליונות אווירית, שבאמצעותה מושג חופש הפעולה באוויר, איננה חזות כלל הלחימה מהאוויר ועצם קיומה איננו מזכה בניצחון אוטומטי במלחמה. חשיבות הדיון במושג נובעת ממחיר המלחמה בהעדר עליונות אווירית ומתוך חשיבותה כמרכיב דרמטי בתפיסות המתפתחות בימים אלו בצה"ל".

כדי להשיג עליונות אווירית נדרש שילוב של כוח אדם איכותי, טכנולוגיה מתקדמת והרבה מאוד אימונים. עסק כלכלי יקר שמעטות המדינות שיכולות להפעיל מערך כזה. גנרל ווילסבך התייחס בהקשר הזה למוכנות, והדגיש את חשיבות האימונים התכופים ותחזוקת מטוסים. "לאחרונה התמודדנו עם החלק הזה של תחזוקה, שמתורגם למספר הגיחות שאנחנו יכולים לטוס", אמר כשהסביר שכוח אדם איכותי כולל גם את צוותי הקרקע ולא רק טייסים.

אבל כאמור, חיל אוויר זה עסק מאוד יקר. ישראל הצליחה להעמיד חיל אוויר מתקדם ועוצמתי ברמה של מעצמה בעלויות נסבלות, בזכות ניהול מיטבי של כוח האדם וכלי הטיס שלה. בעיקר על ידי שימוש במערך מילואים והצ"ח (הצבת חירום) שהם עיקר צוותי האוויר, אבל הבעיה היא שהאמל"ח הופך להיות יקר להחריד. "חיל האוויר (האמריקאי) מאזן בין השקעות בתחמושת הייטק וחיסכון", אמר. "בילינו הרבה מזמננו בציבור בדיבור על כלי הנשק האלה שהם יקרים להפליא. אבל אנחנו לא צריכים לבזבז את כל הכסף שלנו על אלה", אמר ווילסבאך.

"הדבר הכי חשוב שאנחנו עושים הוא לטוס ולתקן מטוסים", אמר גנרל ווילסבך. "אותגרנו לאחרונה עם החלק הזה של התיקון, מה שמתורגם לאחר מכן למספר הגיחות שאנחנו יכולים לטוס. אבל אחד ההיבטים של מה שאנחנו עושים זה חזרות וסטים".

"בעוד שהמנהיגות של חיל האוויר פועלת להשקיע בסימולטורים ומטוסים מתקדמים", אמר ווילסבאך, על אנשי חיל האוויר למצוא דרכים לחדד את כישוריהם". לנצל את האימונים באופן מיטבי כדי להיות טובים יותר. "אנחנו עורמים אפקטים - חלקם קינטיים, חלקם לא קינטיים, חלקם מטעים", אמר. "זו הדרך שבה אנחנו מתאמנים כדי שנהיה מוכנים לקחת את הקרב מול כל אויב פוטנציאלי".

הוא הסביר שזאת אחת הסיבות לכך שבחיל האוויר האמריקאי מתאמנים בקרבות אוויר, למרות שאלה כמעט חלפו מהעולם. גם כאן צריך להגיד שזאת הסיבה גם בחיל האוויר הישראלי. האימונים בקרבות אוויר משפרים את היכולות של הטייסים, את קבלת ההחלטות תחת לחץ כבד ובמהירות. והאימונים האלה מאפשרים להם להיות יעילים וטובים יותר גם בתחומים אחרים של הלוחמה האווירית ובפיקוד אווירי קרבי.

ללא תמונה ברורה של הדרוש בכל הכוח האווירי, אמר ווילסבאך, מאמצי המודרניזציה עלולים להיכשל. כלומר צריך הגדרה ברורה של האויב והמשימה. מה שנכון גם לישראל. "יש לנו כמה בחירות לעשות כשאנחנו מתבוננים במה שסין ייצרה", אמר. "אני לא מאמין ששום דבר אינו אופציה".

דבריו של גנרל ווילסבך הגיעו לשיאם בקריאה לאנשי חיל האוויר לפעול בכל הרמות כדי לשפר את הארגון שלהם באמצעות עבודה וחדשנות. "ואני סמוך ובטוח שיבוא יום שבו נשבץ סוף סוף את התהליכים כדי להוציא את ההירואיות מהפעילות היומיומית שלנו", אמר ווילסבך. "אבל עד אז, אני צריך את המאמץ שלכם, את הרעיונות שלכם". כמובן שגם צריך שהמערכת תדע לקבל את אותם רעיונות ולא תהיה מקובעת.

נסיים את הכתבה עם מאמר שכתב תא"ל במיל' איתי ברון, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי: "השימוש שעשתה ישראל בכוח האווירי שלה במשך יותר משבעה עשורים משקף חשיבה יצירתית, קבלת החלטות נועזת ויכולת ביצוע מדויקת. לאורך התקופה הפך חיל האוויר מגוף קטן ודל במטוסים ובטייסים למרכיב מרכזי בעוצמה הצבאית הכוללת של ישראל. מאז שנות ה־90 מעניקה הצמרת המדינית והצבאית עדיפות ברורה לשימוש בכוח האווירי במבצעים ובמלחמות על פני שימוש בכוחות היבשה".

אבל הוא הדגיש כבר באותו מאמר משנת 2022: "לכוח האווירי יהיה תפקיד מרכזי במלחמה הבאה והוא יגרום נזק גדול מאוד לאויב. אבל הוא לא יצליח למנוע הרס והרג בעורף הישראלי. פער בסיסי זה ביכולותיו של הכוח האווירי הוא אחת הסיבות לכך שהנהגה מדינית וצבאית אחראית אינה יכולה לוותר על כוחות יבשה מצוידים, מאורגנים ובעלי תפיסת תמרון רלוונטית לאתגרי ההווה והעתיד".