"תוספות הרמטכ"ל" שאישרה אתמול (ראשון) הממשלה, הוא מענק שניתן לקצבת הפנסיה של גמלאי צה"ל, הזכאים להסדר פנסיה תקציבית. במקור, מדובר במענק עליו הוחלט לפני עשרות שנים כדי לעודד קצינים איכותיים להישאר בשירות.
הבעיה עם המענק, היא שצה"ל נתן אותו כמעט לכלל הפורשים ולא לחריגים, מבלי שזה היה מוסדר משפטית. המהלך של הממשלה הפך את המענק לתהליך מסודר וחוקי בעלות של למעלה ממיליארד שקלים, מה שגרר ביקורת ציבורית קשה.
לטענת האוצר, שהתנגד למהלך, גיל הפרישה הממוצע מצה"ל עומד כיום על 47 ומענק הרמטכ"ל זו למעשה קצבה המשולמת להם מגיל הפרישה ועד שהם מגיעים לגיל 67. בפועל, איש הקבע שפורש מצה"ל יקבל עד גיל הפרישה סכום שנע בין 5,000 ל-7,500 שקלים, אך חשוב להדגיש הוא שמחצית מפורשי הקבע של צה"ל כלל לא מגיעים לגיל ולזכאות לפנסיה ולמענק.
שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי התעקשו על הסדרת המענק מהסיבה שכבר שנים ארוכות צה"ל לא מצליח להשאיר את האנשים האיכותיים במדים. על פי חלוקה פנימית של הצבא, 28.6 אחוז מאותם קצינים פורשים מוגדרים כאיכותיים ביותר, שהצבא לא מצליח להשאיר אותם בשירות.
ממוצע הפנסיה בצה"ל גבוה יחסית וגיל הפרישה נמוך גם ביחס למערכת הביטחון. אבל צריך לקחת בחשבון את הנתונים שהביאו את הצבא להתעקש על הסדרה חוקית של מענק הרמטכ"ל. ממוצע השכר בצה"ל, כולל תוספות סיכון או ליחידות טכנולוגיות עומד על 22,400 שקלים. רק שאם מפרקים את זה, מגלים כי השכר הממוצע בקבע ראשוני כולל תמריצים עומד על 10,500 שקלים לחודש ברוטו.
לקצינים בדרגות סגן השכר הממוצע נמוך יותר ובמקרה של קצינים שאינם לוחמים, המעבר בין הדרגות נפרס על פני שנים רבות יותר אל מול הדרג הלוחם. בין פורשי הקבע בגילאי 40 ומעלה ניתן למצוא לרוב רס"נים ואפילו סרנים, ששכרם הממוצע עומד על 14,432 שקלים לחודש ברוטו.
פה נמצא הבסיס העיקרי להתעקשות של גנץ וכוכבי. אם נשים את הלוחמים בצד, הרוב הגדול של אנשי הקבע מגיע מהמקצועות הטכנולוגיים, יחידות המודיעין, מקצועות ההנדסה (צמ"ה לסוגיו), מכונאי מטוסים, טנקים, ספינות ועוד.
השכר הממוצע למקצועות אליהם יכולים להגיע באזרחות גבוה משמעותית, במקרה של ההייטק יותר מפי שניים, מפעילי צמ"ה ושאר תחומי ההנדסה, יכולים להגיע ל-35-40 אלף שקלים לחודש. תוסיפו לזה את התנאים של החברות האזרחיות, קרנות השתלמות, רכבים ועוד ואפשר להבין למה כוח אדם איכותי לא רוצה להישאר בצבא.
גם אנשי הקבע מה"לואו טק", שלישות, פקידות, ת"ש ועוד, מקבלים שכר ממוצע נמוך יותר מהאזרחות ולמעשה, מאיישים את עיקר התקנים שזוכים להשלמת הכנסה. 24 אחוז מכלל משרתי הקבע בצה"ל מרוויחים פחות מ-6,200 שקלים לחודש ברוטו.
לא רק שהשכר נמוך יותר ביחס למקצועות הנוצצים בשוק, גם התנאים של אותם המקצועות שונים. על פי מערכת הביטחון, ממוצע שעות העבודה של אנשי צה"ל הוא הגבוה ביותר ביחס לכלל גופי הביטחון. לזה יש להוסיף שאנשי ההייטק של הצבא, בניגוד למקבילים באזרחות, מבצעים גם משימות אבט"ש, שמירות, סוגרים שבתות, חגים ועוד. גם בקרב אנשי היחידות הטכנולוגיות יש לא מעט שחיים בשדה הכי רחוק מתל אביב.
לא מעט מאנשי הקבע של צה"ל היו יכולים להרוויח סכומים הרבה יותר גבוהים באזרחות, אולם הם בוחרים להישאר בשל העניין והערכים של התפקיד. אבל עם ערכים לא הולכים למכולת וישראל של 2021 רחוקה שנות אור מישראל של שנות ה-50. בצבא מבינים את זה ויודעים שלא קיימת היתכנות להעלות את שכר משרתי הקבע, לכן, מודל הפנסיה הוא ציר שמאפשר להם לעודד אנשים איכותיים במשך שנים ארוכות.
בצבא יש לא מעט גורמים שקובלים על כך שיוצאים נגדם כשהם לא מספקים את הסחורה, כשיש כשלים, אך כשהם מנסים להשאיר כוח אדם איכותי פועלים נגדם במישור הכלכלי, עד כדי השחרת שם הצבא והמשרתים.