ירי רקטות מעזה (צילום: חדשות 2)
למרות ההתקפות של חיל האוויר והמחיר הכבד של ארגוני הטרור, הרקטות ממשיכות להגיע | צילום: חדשות 2

הבשורות הקשות על מציאת שלושת החטופים סמוך לחברון הביאה השבוע לסיום החלק העיקרי של מבצע שובו אחים, אולם כמו שזה נראה, סבב ההסלמה הכולל שהתחיל עם החטיפה, עדיין בעיצומו. בקבינט המדיני-ביטחוני שוקלים את התגובה ובינתיים ממשיכות חוליות השיגור של ארגוני הטרור להמטיר רקטות על ישובי הדרום. שני הצדדים מקפידים להצהיר שאין להם כוונה להסלמה, אלא שבקְרָב האיגרוּף שבין חיל האוויר למשגרי הרקטות התעופפו מאז תחילת מבצע שובו אחים כ-40 רקטות מסוגים שונים, נתון זמני בהחלט, ובסך הכל 200 מתחילת השנה.

נכון להיום, הפלסטינים מצליחים לשגר כ-15 רקטות בממוצע ביום, ככל הנראה החלטה פיקודית שלהם, הישג שהם מגיעים אליו למרות המעטפת הטכנולוגית שמקיפה את הרצועה. ביום ראשון האחרון, הצליח כלי טיס של חיל האוויר לתקוף חוליה רגע לפני השיגור. אחד מחברי החוליה נהרג בעוד שהשאר נפצעו. אבל שוב, רוב הרקטות ממשיכות לטוס במסלול בליסטי ולחדור את המעטפת האווירית והטכנולוגית סביב הרצועה. "יש פה תסכול לא קטן", אמר טייס בחיל האוויר, "אבל אנחנו עובדים קשה מאוד כדי לצמצם את הכמויות".

בניסיון לענות על השאלה – איך הם מצליחים לירות כל כך הרבה למרות המעטפת האדירה שמערכת הביטחון הציבה, פנינו למספר גורמים בצבא. רובם סרבו להגיב. חלק רמזו שזה תלוי ב"מרחק שמדינת ישראל מוכנה ללכת", כלומר חיילים שיכנסו לקרקע. אחרים שלחו אותנו לבדוק איך פועל המערך כדי להבין את התשובה כמו גם את הפתרון.

שיגורים לאוויר, תעשיה שלמה מתחת ומעל לאדמה

בין הגורמים ששוחחנו איתם כדי לקבל תשובה לשאלה הזו, היה דובר חמאס, סמי אבו זוהרי. "לוחמי ההתנגדות המזויינת הם כמו שדים בערפל. יוצאים מתחת לאדמה", אמר. מנגד, פנינו גם לגורמים ישראלים, אחד מהם הוא המרכז למורשת המודיעין (מל"מ). "ארגוני הטרור הפלסטינים רואים בירי הרקטות ובפצצות המרגמה מענה א-סימטרי, פשוט, זמין וזול, לעליונותה הצבאית של ישראל" נכתב בדו"ח של המרכז. "מענה זה, בראייתם, על אף שאינו נעדר בעיות וחסרונות, מאפשר להם לשבש את  חייה של האוכלוסייה האזרחית הנמצאת בטווח הירי, לערער את המרקם החברתי שלה, לעקוף את החיץ הביטחוני שבנתה ישראל ברצועה וליצור מעין 'מאזן אימה', שיקשה על פעילות הסיכול והמנע של כוחות הביטחון הישראלים. תפיסה אסטרטגית זאת שואבת השראתה בעיקר מהדגם הלבנוני של ארגון חיזבאללה", עוד נכתב.

מחזן אמצעי לחימה בלב שטח אזרחי (צילום: חיל האוויר)
מחסן אמצעי לחימה בלב שטח אזרחי. כך מקשים על הישראלים בתקיפות מהאוויר | צילום: חיל האוויר

ברצועת עזה פועלים שלושה ארגונים בעלי יכולת ירי רקטי משמעותית. חמאס, ג'יהאד אסלאמי, ועדות ההתנגדות. לצד אלה יש עוד מספר ארגונים "קיקיוניים", כמו צבא האסלאם מבית אל קאעידה, בעלי יכולת רקטית גם הם. "אין ספק שהמשמעותי ביותר זה חמאס", ציין גורם צבאי. "אבל מי שיורה כיום זה דווקא הקטנים יותר", סייג.

עיון בהודעות של מערך הדוברות של שב"כ מלמד שלכל ארגון יש "מפקד מערך רקטות" ושתחתיו פועלים מפקדי השטח, "מפקדי כוחות ארטילריה". מפקד המערך מנהל את תחום הייצור, את המחסנים בהם מסתירים את הרקטות וכשצריך, שינוע של אותן הרקטות ל"מרחבי השיגור" וכמובן הירי. גורם בצבא מציין כי "לא מדובר בהיררכיה צבאית טהורה. הפקודות כוללות את כמות הירי פר יום והאזור אליו משגרים". את מועד השיגור והמקום ממנו ישגרו, קובעים מפקדי כוחות הארטילריה יחד עם מי שמפקד על המערך.

בשיחה עם דובר חמאס זוהרי, הוא אמר כי "גיבורי ההתנגדות הפכו לצבא המגן של הערבים כולם. למדנו מהמלחמות וקיבלנו עזרה מהאחים שלנו. יש לנו שליטה מלאה ואנחנו יכולים לירות מתי שאנחנו רוצים ולאיזה מקום שאנחנו רוצים". כמובן שהוא הוסיף בשיחה עוד מספר דברי תעמולה שהעדפנו לחסוך מהקורא הישראלי. מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן מלמדים שאותם מפקדים שולטים על זרוע הרקטות מבונקרים שנחפרו מתחת לאדמה, לרוב מתחת לבתי ספר, מסגדים ובתי מגורים, מה שנעשה כדי להקשות על הפגיעה באותן המטרות. את המעבר מבונקר לבונקר הם עושים בעזרת רשת מנהרות. מעניין לציין שלדברי זוהרי, "תשע מכל עשר (חוליות) מצליחות במשימה". לדבריו, הלוחמים גם חוזרים בשלום לבסיסם.

מיקום משגרי טילים בלב שטח אזרחי (צילום: דובר צה"ל)
מטרה אחת ואין ספור מגבלות בתקיפה | צילום: דובר צה"ל

השב"כ ודובר צה"ל מדווחים חדשות לבקרים על חיסול של מחסן או בונקר פיקוד,  אבל נראה שבזכות יכולת ההסתרה הגבוהה והשימוש הנרחב ב"מגן אנושי", מרבית האתרים נשארו שלמים. על כך יעידו גם הערכות גופי המודיעין, לפיהן, יש ברצועה היום מאגר שמונה בין עשר לעשרים אלף רקטות.

השיגור – כך זה נראה על הקרקע

על פי המל"מ, הרקטות מוחזקות בשלושה מצבים:

"מלאי השגרה" – רקטות שפרוסות בשטח רצועת עזה, בעיקר בבתים ובמחסנים השייכים לפעילי הטרור מבצעי הירי. רקטות אלה מוכנות לירי מידי, בהינתן הנחיה לכך.

"מלאי נוסף" – רקטות שמפוזרות ומוסתרות בבתים ובמתקנים בקרב האוכלוסייה האזרחית . מלאי זה מאוחסן בחלקו במנהרות מתחת לבתים.

"רקטות במצב מפורק" – רקטות המאוחסנות במצב מפורק, כאשר גוף הרקטה מאוחסן בנפרד מההודף. בשעת הצורך מורכבים החלקים באופן מהיר.

לאלה יש להוסיף עוד עשרות, אולי מאות, מחסנים בהם מסתירים את רקטות לטווח הארוך.

בעיה ראשונה קיימת במה שהוגדר כ"מלאי השגרה". מדובר במאות משגרים תת קרקעיים שמפוזרים בבתים, בשדות חקלאיים ומקומות נוספים. את הרקטות האלו ניתן לשגר באופן מידי, בין אם בהפעלת טיימרים, בין אם בשלט רחוק. מיקום המשגרים בבתים או מעצם זה שהם קבורים בקרקע מקשה על הזיהוי המוקדם שלהם ובפגיעה מהאוויר. אם כן, לא מפתיעה שעל פניו מרבית הירי מבוצע בשיטה הזו.

תקיפת משגר טילים בעזה (צילום: חיל האוויר)
חיל האוויר: עובדים קשה ומצליחים. דובר חמאס: 90 אחוז מהשיגורים מצליחים | צילום: חיל האוויר

כדי להגביר את הירי ולהדביק את הפער שנוצר בגלל המשגרים שכן הושמדו מהאוויר, פועלות חוליות השיגורים. ברגע שניתנה פקודת האש, מתחיל מבצע של ממש שכולל בעיקרו את הבאת הרקטה מהמחסנים למרחבי השיגור. כדי להטעות את חיל האוויר ושאר אמצעי התצפית, מובילים את הרקטות אנשים שלבושים כעובדים או חקלאים. "לא מספיק שאתה רואה משהו ארוך על מסך", הסביר גורם בצבא. "אתה צריך שתהיה לך הפללה נוספת ומפה הבעיה", הוסיף. מקרים מהעבר מלמדים שאת הרקטות וחוליות השיגור מובילים גם על אמבולנסים, רכבי כיבוי ואפילו רכבים של האו"ם, מה שגם מקשה על יכולת הזיהוי וההשמדה בטרם יבוצע השיגור.

כלקח ממבצעים קודמים וכהכנה לעופרת יצוקה, וככל הנראה בהשראת חיזבאללה, כך מוסבר באתר השב"כ, ארגוני הטרור חפרו מנהרות מהמחסנים שממוקמים בבתי תושבים ומפעלים תמימים עד למשגרים התת קרקעיים. בעצם, מלבד ההטענה של הרקטה, שנמשכת זמן קצר, החוליה מוסתרת מתחת לאדמה למשך כל תהליך.

אחרי שהצליחו להגיע בעורמה למרחבי השיגור, המחבלים פורקים את הרקטות ומציבים את המשגרים. אלה יכולים להיות גם משגרים רב קניים המוצבים על רכבים "תמימים" או על עגלות שנגררות על ידי חמורים וסוסים. מלבד זה מציבים את המשגר בסמוך לבתי התושבים, גני ילדים בתים ספר ומסגדים כדי להקשות על הישראלים במידה וירצו לתקוף את החוליה. דרך נוספת בה משתמשים המחבלים זה הסתרה בצמחיה שקיימת באזור השיגור.

הג'יהאד מציג: כך אנו יורים (צילום: חדשות 2)
משגר קסאמים מוטמע בתוך מבנה. מנגנוני שיגור מתוחכמים מתחת לאדמה | צילום: חדשות 2

עוד עולה כי ארגוני הטרור אימצו שיטות של חיזבאללה, המודיעין הישראלי התריע כמה וכמה פעמים על העברת מידע מלבנון לעזה ונראה כי בין שאר השיטות גם עמדות משגר בתוך בתים. לדברי אזרח מעזה המכונה אבו וואליד, "חמאס משלם (שכירות) 50 דולר בחודש". כאשר מתקבלת פקודת ירי, מערכת הידראולית מזיזה קיר או חלון והרקטה משוגרת. סרטונים שפורסמו על ידי ארגוני הטרור, בעיקר חמאס, מראים משגרים הידראוליים שמוסתרים מתחת לאדמה ומתרוממים לצורך שיגור הרקטות. מיד לאחר מכן המשגרים יורדים שוב אל מתחת לפני הקרקע, נעלמים. על פי הערכה, גם במקרים אלה מדובר במאות משגרים, כך שגם הכמות מקשה על האיתור וההשמדה.

Boots on the Ground

"צה"ל ימשיך לפעול בנחישות וככל שיידרש כנגד כל גורם עד להשבת השקט ושיגרת החיים התקינה לתושבי מדינת ישראל", כך נאמר על ידי דובר צה"ל אחרי אחד המטחים של הימים האחרונים. אין ספק שצה"ל משקיע מאמצים רבים כדי לחסל את הבעיה או לפחות להוריד את כמות השיגורים והנפילות, אבל עובדתית, רובם מצליחים.

רכב או"ם מוביל טילים (צילום: דובר צה"ל)
רכב או"ם מוביל טילים. חמקמקות ועורמה | צילום: דובר צה"ל

עיקר העבודה מתנהלת בתחום המודיעיני. במלחמת לבנון, עופרת יצוקה ועמוד ענן הצליחו חיל האוויר ומערכי האש היבשתי של הצבא להשמיד מטרות רבות שכללו מחסנים ומשגרים. את אלה הצליחו להשיג בזכות מודיעין איכותי ומדויק. כפי שציינו בהתחלה, עזה עטופה במיטב הטכנולוגיה הצבאית וזה כולל מטוסי סיור מאוישים ולא מאוישים. בלוני תצפית ומערכות נוספות שרואות לעומק הרצועה. בזכות אלה, מצליח הצבא להשמיד את חלק מחוליות השיגור רגע לפני שהן פותחות באש או להשמיד את המשגר מיד אחרי הירי הראשון, וכך למנוע שימוש חוזר.

שוב, למרות המאמץ האדיר שמושקע הרקטות ממשיכות לעוף. "היום כל אזרח יודע שהדרך היחידה לעצור את הרקטות זה רק אם נגיע פיזית למשגר. מה שהצבא מכנה Boots on the Ground (מגפיים על הקרקע)", מציין הגורם הצבאי. "בסוף אתה צריך את החייל שיגיע למשגר ישים עליו C4 ויפוצץ אותו. אין דרך אחרת ואין פתרון של קסם", הוא מדגיש.

פה בעצם אנחנו חוזרים לנקודה שאיתה פתחנו את הכתבה. מדינת ישראל וגם גורמים בעזה וחמאס לא רוצים להעצים את העימות ולהחריף את ההסלמה. בישראל יודעים שכניסה לרצועה תלווה, לפחות בימים הראשונים, בירי מסיבי של רקטות כולל למרכז הארץ וגם במחיר בחיי חיילים. "יש לנו יכולת לעשות את זה ומהר", אומר הגורם שאיתו שוחחנו אשר מוסיף כי הוא גם התאמן במתאר זה. "נכון שיהיו נפגעים, אבל הרבה פחות ממה שחושבים כל רואי השחורות. בשורה התחתונה, אנחנו יודעים לעשות את זה טוב והמחבלים שנמצאים במערכי ההגנה לא שווים ליכולת של הלוחמים שלנו". בינתיים, עד שתתקבל החלטה כזו או אחרת הרקטות ממשיכות ליפול ולאיים על חצי מאוכלוסיית המדינה.

חיילים במבצע עופרת יצוקה (צילום: קרן גנון רופין, ביבשה)
יכול להיות שאין מנוס מכניסה קרקעית? חיילי צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" | צילום: קרן גנון רופין, ביבשה

>> איום על ישראל? ארגון דאעש מציג טיל סקאד