מזה למעלה משלושה שבועות מתנהל לא רחוק מחופי מדינת ישראל מה שנראה כמו מסע ציד המזכיר סרט הוליוודי. אם הדיווחים נכונים, הצי האמריקאי לצד נוספים, שיתכן כי בהם גם חיל הים הישראלי, מחפשים זוג צוללות רוסיות, שנעלמו ממעקב במזרח הים התיכון.

החשש שהצוללות הרוסיות פועלות באופן חשאי באזורים של מתקנים אסטרטגיים, כולל תשתיות גז ותקשורת בעומק הים.

נראה שמדובר במצוד ענק. חובבי אתרים למעקב אחר טיסות וספינות, מזהים בתקופה הזו כמות גדולה של טיסות חיפוש חריגות, בהם משתתפים מטוסי ביון, כאלה שמתמחים ב'ציד צוללות' ולצידם, ספינות מלחמה רבות.

בשנים האחרונות הרוסים מחזיקים במזרח הים התיכון צי גדול של ספינות מלחמה וצוללות. הערכה היא שבכל רגע נתון יש באזור בין 10 ל-11 כלי שיט השייכים לצי הים השחור שאחראי גם על הגזרה הזו. צי שהוכרז על ידי הנשיא פוטין כבעל חשיבות לאומית באסטרטגיה הימית-ביטחונית של רוסיה, שסייע בנוסף למשטרו של אסד במלחמת האזרחים ויושב בנמל הסורי טרטוס.

הדיווחים הראשונים בדבר "היעלמות" הצוללות הרוסיות מהרדאר של נאט"ו החלו לצוץ ב-14 למרץ. ברשת ספוטניק אף דווח כי: "גורם פנימי (כנראה במשרד ההגנה הרוסי) אישר כי צוללת התקיפה 'רוסטוב על הדון' של הצי השחור, שנעלמה ממסכי הרדאר של נאט"ו, נמצאת בקשר עם הפיקוד הבכיר וממשיכה להעביר מידע". על שמה או סוג הצוללת השנייה שנעלמה לא קיים דיווח.

בספוטניק, כמו גם כלי תקשורת נוספים המזוהים עם השלטון במוסקבה, ציינו בנוסף כי: "למרות שנאט"ו נהנית מיכולות גבוהות בים התיכון, הצוללת הרוסית הצליחה בזכות המערכות והיכולות שלה להתחמק ממערכות הגילוי, הרבה מעבר לציפיות. ייתכן שהיא גרמה לתסכול בקרב כוחות נאט"ו", נכתב בדיווח.

סיבה לדאגה של חיל הים?

ה"רוסטוב על הדון" היא צוללת רוסית מסוג "קילו" (פרויקט 636) שהפכה מבצעית בסוף שנת 2014. הצוללת שייכת לצי הים השחור, משקלה 3,000 טון והיא מסוגלת להגיע לעומק של 300 מטרים מתחת לפני הים. לצד אמל"ח כמו טורפדו ויכולת לפזר מוקשים ימיים, היא חמושה בטילי 3M54K (קליבר) בעלי טווח העולה על 1,500 ק"מ.

הרוסטוב על הדון נמצאת באזור כבר לא מעט שנים, ובעבר אף שיגרה טילי קליבר מעומק הים לעבר מטרות דאע"ש בסוריה. הכניסה של הצוללת הזו כמו גם כמה מהאחיות שלה לים התיכון עוררה לא מעט דאגה גם בחיל הים הישראלי, בעיקר בשל מערכות הגילוי שעל סיפונה.

צוללות מסוג קילו, מהן יש לרוסים לפחות 11 יחידות, נחשבות לשקטות במיוחד וקשות לגילוי. אם כי אירועי העבר מוכיחים שזה לא בלתי אפשרי. באוגוסט 2020 הצי הצרפתי עקב אחרי צוללת מאותו הסוג, ה"קראסנודאר", כשזו חזרה מהים התיכון לאזור הים הצפוני. בהמשך הצוללת הזו שטה תחת עיקוב של הצי הבריטי כשחלפה בסמוך לאי.

ארה"ב ושאר מדינות נאט"ו מבצעות מעקב קבוע אחר צי הצוללות הרוסי. מדובר בשילוב בתוצרי מודיעין בשילוב מטוסי ביון, לוויינים, אמצעים איסוף חשאיים ואפילו מידע גלוי ברשת, כמו למשל אתרים למעקב אחרי ספינות. המבצע שהבריטים והצרפתים ניהלו אחרי הצוללת הרוסית "קראסנודאר" נחשב למרשים ואיכותי. אולם נראה שהפעם זה לא עבד.

כבר לפני שבועיים וחצי דיווחה סוכנות הידיעות הרוסית "טאס" שהצוללת "רוסטוב על הדון" תחזור לפעילות מבצעית בים התיכון.

כשהחלה את המסע שלה לים התיכון היא הייתה תחת מעקב של הצי הבריטי. לאחר מכן, כשנכנסה לים התיכון עבר מקל אחריות המעקב לצי השישי האמריקאי. לא ברור האם היא הלכה לאיבוד כבר בשלב העברת האחריות או שלאחר מכן, כשהיו תחת המעקב האמריקאי.

או אז החלו לצוץ השמועות הראשונות על מה שנראה כמו מבצע חיפושים מסתורי. באופן שמעורר דאגה בצי האמריקאי הצוללות הרוסיות נעלמו במקביל לכניסת קבוצת הקרב אייזנהאואר לים התיכון. החשש שלהם הוא שהצוללת אוספת מידע מודיעני על קבוצת הקרב, שמאז כבר עברה דרך תעלת סואץ לים האדום.

במסגרת החיפוש אחרי הצוללות הרוסיות מופעלים אמצעי איסוף מהבסיס הבריטי בקפריסין, שמנגד סובל בתקופה האחרונה מבעיות תקשורת וחסימות GPS ויש מי שכבר מעריך שמדובר במהלך מכוון במסגרת היעלמות הצוללות.

בנוסף, מחפשות אחריהן גם ספינות ומטוסים שמשימתם ציד צוללות. באתרים למעקב אחרי טיסות ניתן לראות כלי טיס מסוג בואינג P-8 "פוסידון" שמצויד במכ"ם עוצמתי ומשודרג למעקב ימי תוצרת ריית'און.

אחד מאותם מטוסים עורר בעצמו גל ספקולציות, כשצייר באתרי מכ"ם את המספר 46 תוך כדי משימת החיפוש שלו. לא ברור מה המשמעות של המספר, האם הכוונה לג'ו ביידן שהוא הנשיא ה-46 של ארה"ב או שאולי מדובר במסר אחר.

הזרוע הארוכה והעמוקה של פוטין

הצוללות הרוסיות משמשות את הצי של מוסקבה למעקב ואיסוף מודיעין אחרי מדינות וציים שפועלים באזור. זה כולל יש לציין גם את ישראל וכאן נזכיר שבנובמבר 2019 דווח כי צוללת רוסית אותרה כ-15 ק"מ מחופי מדינת ישראל.

על פי החשד היא אספה מודיעין על חיל הים, ניטרה אימונים של השייטות השונות וגם את דרך ההגנה הישראלית על שדות הגז. לטענת דיווחים לא רשמיים, סטי"ל של חיל הים איתר את הצוללת הרוסית ולאחר מכן הועבר דיווח בנוסף למנגנון התיאום שבין צה"ל לצבא הרוסי.

בסופו של דבר, אולי אחרי שהבינו כי התגלו, הם התרחקו מהאזור. בנוסף לישראל, הצוללות הרוסיות עוקבות ואוספות מודיעין על הצי האמריקאי, הבריטי והצרפתי שפועלים באזור. סביר להניח שזו משימתן העיקרית.

תיעוד המטוס שיצר את המספר 46 באתרי מכ"ם:

לצד זה, ישנו חשש שאותן צוללות יכולות לשגר אנשי 'ספצנאז' ימי לפעולות באזור, לצורכי איסוף מודיעין או שלל פעולות חשאיות. אולם החשש הכבד ביותר הוא שהם מנתרים קווי תקשורת תת ימיים ואולי גם מתחברים אליהם.

בפנטגון טוענים כי צוללות רוסיות פעולות באופן שהוגדר כ"אגרסיבי" צמוד לכבלים תת ימיים. החשש שם הוא מפני זה שרוסיה תתקוף את קווי התקשורת האלה במקרים של סכסוך. המשמעות של מהלך כזה תהיה מכה עולמית קשה ביותר.

הצוללות הן מרכיב מרכזי במלחמת הקרה 2.0 שבין רוסיה למדינות המערב. מדובר במלחמה חשאית אבל אגרסיבית שנחשפת מדי פעם בשל אירועים חריגים כמו מסע הציד האחרון.

דיווח מעניין בנושא צץ גם בשנת 2011, אז במהלך מבצע "כוח מאוחד" ביוגוסלביה, הרוסים שלחו לאזור צוללת גרעינית מסוג "אוסקר" (פרויקט 949).

למרות שהיו עסוקים במלחמה בבלקן, האמריקאים השקיעו מאמצים אדירים בגילוי הצוללת הרוסית ומעקב אחריה. לא פחות מתשעה צוותים של מטוסי P-3, ללוחמה נגד צוללות ואיסוף מודיעין, עקבו אחרי צבא יוגוסלביה במקביל למרדף אחרי צוללת רוסית. עד היום לא ידוע איך המרדף הזה הסתיים.

מרדפים דומים אחרי צוללות רוסיות התנהלו ב-2014 וב-2017 בסמוך לחופי שבדיה. שוב, לא ברור כיצד זה הסתיים. כאמור, אירוע מוצלח יותר היה לפני שנתיים עם הצוללת קרסנודאר.

נראה שגם האירוע האחרון ישקע במעמקי הים כמו אלה שהיו לפניו, אולם די ברור שהמלחמה החשאית והמסתורית הזו מתנהלת במלוא המרץ. תשתיות לגילוי צוללות נפרסו ברחבי העולם, עשרות צוללות בולשות אחרי היריב וזו אחר זו. ספק אם נדע בעשורים הקרובים מה קורה מתחת לפני הים, אם בכלל.

הצוללת (צילום: Dianov Boris, Shutterstock)
מסתורין ימי. צוללות רוסטוב של הצי הרוסי | צילום: Dianov Boris, Shutterstock