החוק יאסור על הפעלילם להרצות בבתי ספר (צילום: חדשות 2)
מיהם האנשים מאחורי הארגון? | צילום: חדשות 2

כמו לא מעט ישראלים גם אני קיבלתי בשנת 2006 צו 8 ששלח אותי בחזרה לאדמת לבנון. במהלך הלחימה פעלנו במקום מסוים ותפסנו אישה זקנה שלא ברחה עם שאר האזרחים. לרגע הייתה שם דילמה רצינית, האם לשחרר או לא, הרי אם נשחרר אותה סביר שתלך לעמדה הקרובה של חיזבאללה ותעביר מודיעין על המיקום שלנו. דילמה לא פשוטה, אבל האישה הלכה לדרכה ללא פגע. למה אני מספר את זה? פשוט, כי זה צה"ל שאני מכיר. צבא ששומר על המוסר כמו שאף צבא לא שומר עליו, כולל של מדינות שנוהגות לבקר את ישראל חדשות לבקרים.

מצד שני, ברור לי שיש גם את המקרים האחרים, של מי שסרח. וברור לי שיש מי שהיה עד לאותם מקרים – כמו אותם חיילים שמעבירים את עדויותיהם לשוברים שתיקה. הארגון נמצא בלב לבה של הפרשה שמסעירה את הציבור בימים האחרונים, אך בין אם תסכימו עם דעותיהם ובין אם לאו, חשוב לדעת שמאחורי הארגון נמצאים לוחמים שחלק גדול מהם היו ביחידות הכי מובחרות של צה"ל – יחידות שמרעידות את הלב של הישראלי הממוצע בכל פעם שהוא שומע את השם שלהן.

דובר הארגון אחיה שץ, למשל, שרת כמסתערב ביחידת דובדבן. "יש לנו אנשים שהיו בפלס"ר נח"ל וגם פלס"ר צנחנים. יש לנו פה את הכול כי זה מי שאנחנו", אמר לי שץ והוסיף, "הרבה מהם לא נחשפים בשם ופנים בגלל שיש איומים של ממש על החיים. אבנר למשל (שמופיע כשתול בסרטון של אם תרצו) היה לוחם ומפקד ביחידת הסיור של הצנחנים, אדם שנלחם בכל מקום על השם של מדינת ישראל, זה טירוף להגיד שהוא קורא לחיילי צה"ל פושעי מלחמה".

אבנר, עליו מדבר שץ, הוא אבנר גבריהו. גדל בציונות הדתית, בוגר ישיבת בני עקיבא, אחרי שעבר גיבוש צנחנים התגייס לחטיבה ואחרי גיבוש נוסף התקבל לעורב צנחנים. במסגרת השרות שלו השתתף במבצעים רבים שהשתיקה דווקא כן יפה להם, והוא אף אבטח את ההתנחלויות, בהן גם סוסיא, שם ראה את הדברים במו עיניו. בימים אלה הוא נמצא בארה"ב ומשם הדגיש: "אני אוהב את המדינה, שירתי בצה"ל ועשיתי שנת שירות".

שירתנו כלוחמים בזמן שמייסדי אם תרצו שירתו בקריה (רונן שובל) וגנבו חומרי חבלה מהצבא (ארז תדמור). תנועת "אם תרצו" - בונים חברה ציונית מי אתם שתקראו למי שסיכן את חייו למען המדינה שתול?!#כולנושובריםשתיקה

Posted by ‎שוברים שתיקה‎ on Wednesday, December 16, 2015

סיור בין העדויות שמופיעות באתר של שוברים שתיקה, ובאופן מכוון התמקדתי רק במי שפניו גלויות, מגלה עוד הרבה יחידות מובחרות. ניתן למצוא שם למשל את מדב וימן שבין השנים 2005 ל-2008 שרת בסיירת של חטיבת הנח"ל, השתתף במבצעי מעצרים בעלי סיכון גבוה עם השב"כ ובמארבים שהביאו למותם של הרבה מאוד מחבלים. מהעדות שלו עולה בברור שגם השתתף במבצעים רבים שבהם נתפס נשק שנועד לביצוע פיגועים.

גם שחר צמח שרת בסיירת של חטיבת הנח"ל, 2004-2006, והשתתף גם הוא במארבים ובפעולות לסיכול פיגועים. אלון גל היה קצין לוחם בהנדסה, 2004-2008, והשתתף גם הוא באבטחה של ישובים מעבר לקו הירוק, סיורי צירים ומארבים. אדם שעל פי העדות שלו ניתן להבין שגם היה שותף לסיכול של הרבה מאוד פיגועים. יש שם את גלעד זאבי שגם היה לוחם בסיירת של חטיבת הנח"ל, 2005-2008, וככה אנחנו יכולים להמשיך עוד ועוד. סיירות שריון, צנחנים, נחל. לוחמים בתותחנים בשריון והנדסה. תגידו מה שתגידו, אלה האנשים שעד לא מזמן אמרתם עליהם שהם מלח הארץ.

"לפעמים אתה יורה על משהו מבלי לדעת למה"

במהלך העבודה על הכתבה דיברתי עם שניים שנחשבים לשפיץ של חוד החנית, ובגלל זה אסור להם להיחשף. אריק (שם בדוי) היה לוחם ביחידת העלית שלדג של חיל האוויר. הוא מספר על עצמו ומעיד שיצא לו להשתתף ב"כמה סיכולים ממוקדים וכל מני פעולות מטורפות בשטחים. הלכתי לכל הגיבושים וביחידה (שלדג) נחשבתי לאחד המורעלים. בשנים שלי היחידה כמעט שלא פעלה בשטחים, הלכנו על מקומות יותר רחוקים, אבל מדי פעם היינו יוצאים לביצוע שם ומבחינתי זה הגנה על המדינה. זו גם הדעה שלי היום, אני עוד עושה מילואים ביחידה ומאוד אוהב את המדינה שלי. אבל מה לעשות יש לי ביקורת על מה שקורה שם ודווקא בגלל הציונות שלי אתם חייבים לשמוע".

והוא לא לבד, באתר של שוברים שתיקה מצאנו עוד עדות של לוחם בשלדג, לוחם שעל פי העדות שלו השתתף במבצע סיכול ממוקד שהסתיים במותו של מחבל בכיר שהיה לו הרבה דם על הידיים. אותו לוחם השתתף בעוד הרבה מבצעים מיוחדים, הרבה מעבר לשטחים, שסביר כי יעברו עוד הרבה שנים לפני שנשמע עליהם.

דמות נוספת שראיינתי לכתבה הוא רס"ן במיל א', טייס מסוקי קרב שמעיד על עצמו כ"מורעל של המדינה" וגם במי שבזכותו "כמה מחבלים רעים עלו לשמים". א' מספר שהוא לא הביא עדות לשוברים שתיקה, "למרות שמאוד רציתי ויש לי מה לספר", אבל לדבריו "השתתף בכמה סיורים שלהם וקורא באופן עקבי את מה שהם פרסמים. זה חשוב לי, חשוב לי כדי לדעת באיזה מערכת אני עובד. כי איש צוות אוויר הוא רק בורג במערכת שלמה ולפעמים אתה יורה על משהו מבלי לדעת מה הוביל אותך לשם, מה הפליל את המטרה".

"יש כמה מקרים שבהם שמעת בחדשות על סיכול ממוקד, ובעדינות נגיד שאני הייתי שם", ממשיך א'. "אין פה אף בן אדם שיכול לקחת ממני את מה שעשיתי למדינה הזו, עם כל הקלישאה שבמשפט". על הסיבה שבגינה הוא לא נחשף, מעבר לביטחון מידע, אמר: "לי באופן אישי אין שום בעיה להראות את הפרצוף שלי. אבל באותה נשימה ברור לי שאני אספוג מתקפות מכל מני אנשים עד כדי סכנת חיים. החברים הקרובים מכירים את הדעות שלי אבל אני לא רץ עם זה לחצר". לסיום, רס"ן במיל א' ביקש  להעביר בהקשר הזה מסר שאולי מסביר את מעשיו שלו ושל שאר הפעילים: "תעודת לוחם זה לא כרטיס יציאה מהכלא ושאנשים יזכרו את זה. גם אם אתה שייך לצבא הכי מוסרי בעולם תדאג לזה שהוא יישאר כזה".