הימים הם ימי האינתיפאדה השנייה. גלים של פיגועים שוטפים את מדינת ישראל. בתגובה, עולה ישראל מדרגה בכל הקשור למדיניות החיסולים; איש אינו חסין, גם אם הוא מתהדר בנוצות של מנהיג פוליטי - כמו במקרה של השייח אחמד יאסין, שהיה צורך ביותר משנה של דיונים והתייעצויות משפטיות עד שהוחלט שהוא בר חיסול. ב-6 לספטמבר 2003 מגיעה ההזדמנות: השב"כ מעביר מידע לפיו השייח נמצא בדירה בבניין בן שלוש קומות בעזה כחלק ממפגש צמרת, כשיחד איתו נמצאים במקום מחבלים כמו מוחמד דף, איסמעיל הנייה, מחמד אל ע'ול ועוד.
מכשול אחד עומד בדרך לביצוע החיסול: הדירה נמצאת בסמוך למבנה מגורים גדול, ולפי חיל האוויר יש צורך בפצצה במשקל טון בכדי להשמיד את המטרה - ואין ספק שההפצצה תפגע קשה גם בבניין הסמוך המאכלס אזרחים חפים מפשע.
בישראל לא מאשרים את ביצוע ההפצצה הכבדה, אך מידע נוסף של השב"כ מצביע על כך שהפגישה תיערך בקומה השלישית. מנתחי ביצוע בחיל האוויר מסבירים שאם כך, הרי שניתן להסתפק בפצצה במשקל רבע טון שלא תפגע בסביבה. הטייס מפציץ את המטרה במדויק - אבל אז מתברר שהמידע המודיעיני היה מוטעה והפגישה הייתה דווקא בקומה הראשונה. אחמד יאסין והמחבלים האחרים יוצאים בשלום; ישראל מפסידה הזדמנות יקרה, שחוזרת על עצמה רק כחצי שנה מאוחר יותר, אז מצליחים לחסל את יאסין יחד עם חמישה משומרי ראשו.
צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם?
התרחיש המתואר נועד ללמד ולהסביר על מוסריות המלחמה שקיימת בצה"ל, גם כשמדובר בלחימה נגד הגרועים שבאויבים. לא פעם הפסידה ישראל הזדמנויות פז במצבי לחימה רק בכדי לא לפגוע במה שנקרא בשפה המקצועית "בלתי מעורבים".
אין זה אומר שאין לעתים טעויות או שלעתים היעד מחייב פעולה על אף פגיעה פוטנציאלית, למשל במקרה חיסול בכיר חמאס סאלח שחאדה ברצועת עזה ב-2002, תקיפה בה נהרגו גם 14 אזרחים. אך באופן כללי וביחס לעולם (ובטח שבעירק ואפגניסטן), צה"ל מתייחס למוסריות כערך מוביל, למרות הכפשת שמו בתקשורת העולמית. כחלק מהלחימה בארגוני טרור, נאלצים לוחמי צה"ל להתמודד עם שאלות מוסריות קשות ומצליחים לרוב לתת מענה הולם, תוך שמירה על חייהם של אזרחי המדינה.
הקוד האתי של צה"ל: לשמור על צלם אנוש
הקוד האתי של צה"ל נכתב בשנת 1994 על ידי האלוף יורם יאיר, פרופ' אסא כשר ועוד. עם השנים התבצעו שינויים במסמך, אך העקרונות נשארו זהים. ביניהם אפשר למצוא עקרונות כמו דבקות במשימה, רעות, טוהר הנשק ושמירה על חיי אדם. הקו המנחה הוא אחיד: צה"ל יעשה הכול בכדי לא לפגוע בחפים מפשע, וכמובן בכדי להציל את חייליו.
על פי המסמך, תחת הסעיף העוסק בחיי אדם, נכתב כי "החייל ינהג באופן מושכל ובטיחותי בכל פעולותיו, מתוך הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם". תחת הכותרת טוהר הנשק נכתב "החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים". למרות שנראה שמדובר בערכים טבעיים לכל אדם, בצה"ל החליטו להעלות את הערכים הללו לכתב, מתוך הבנת החשיבות לייצור קוד אתי ורוח לחימה חינוכית ללוחמים, שיסייע להם במצבי לחימה מורכבים.
בצבאות אחרים בעולם לא מהססים להרוג אזרחים
טענות רבות עלו ביחס למוסריות של צה"ל, במיוחד בלחימה בערי הגדה ובסיכולים ממוקדים, אך כאשר משווים את לחימת צה"ל אל מול צבאות המערב, ניתן לראות את ההבדלים הניכרים בכל הקשור לקפדנות על ערכי המוסר בשדה הקרב. בלחימה של צבא ארה"ב בפלוג'ה שבעירק נהרגו שישה אזרחים על כל מחבל; באפגניסטן בוצעו הפצצות על כפרים שרק נחשדו כמקומות מסתור של אמצעי לחימה לטליבן; חלק מהצבאות אף הסתירו מידע בנוגע להפצצות הנ"ל מהממשלות שלהם (מה שגרם להתפטרות רמטכ"ל צבא גרמניה לכשהפרטים התגלו). רק כדי לסבר את האוזן - ארה"ב הרגה מעל ל-200 אלף אזרחים יפנים בפצצות האטום שהפילו על יפן בזמן מלחמת העולם השנייה, על מנת למנוע פלישה פוטנציאלית שתעלה בחיי חיילים אמריקאים רבים.
על פי ספרו של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, כל משימה שמוטלת על הצבא נבחנת על פי פרמטרים ברורים שכוללים חלופות מבצעיות, נזק סביבתי ופגיעה בבלתי מעורבים. כל תכנון מבצעי נבדק על ידי "דרגים זוטרים, בינוניים ובכירים". למרות הכול ישנן תקלות ואנשים חפים מפשע נהרגים. צריך לזכור: מלחמה היא עסק רווי בדם, במיוחד כשהיא נעשית מול אויב שבסיסיו ומוצביו נמצאים בין הרחובות והמסגדים. הלוחם והטייס לא בחרו את אזור הלחימה.
צבא מוסרי, מדינה מוסרית
ברוח הימים האחרונים של עסקת שליט, ניתן לומר כי הדבר רק מדגיש ומעצים את הערך שרואים צה"ל ומדינת ישראל בכל הקשר לקדושת החיים - למול הארגונים מולם אנו מתמודדים. בכדי לשמור על חייל אחד ולהחזירו לביתו התגייסה פה מדינה שלמה. כל זה בניגוד לצד שממול, שנאבק על שחרור הגרועים שבפושעים - אנשים שגרמו למותם של תינוקות, ילדים ונשים חפי פשע. הרגישות בצה"ל אפילו לגופות לוחמיו, הובילה לא פעם למבצעים מרשימים שכללו את מיטב היחידות המובחרות - דוגמה לכך היא מבצע "שבו בנים לגבולם" של לוחמי 669 ושלדג, שנשלחו ללבנון בכדי לחלץ את גופתה של קרן טנדלר ז"ל, מכונאית מוטסת ממסוק יסעור שהופל במלחמת לבנון השנייה.
שמירה על הערכים עולה לנו בחיי אדם
השמירה על מוסריות גם במצב הקיצון של מלחמה, וכן על חיי אדם ועל טוהר הנשק, עלתה לצה"ל לא פעם בחיי אדם. בקרב על ג'נין בזמן מבצע חומת מגן נהרגו 23 לוחמים, למרות שצה"ל היה יכול בקלות לחסל את ההתנגדות מהאוויר; על פי הרמטכ"ל לשעבר משה יעלון מדובר היה בהחלטה מודעת על בסיס העיקרון לפיו נמנעים מלפגוע בחפים מפשע.
מלחמה בסביבה אזרחית אל מול טרור יוצרת אצל החייל בשטח תחושה שכל לוחם צה"ל בעבר ובהווה מכיר: תסכול, פחד, שנאה וכניסה למצבים מורכבים שאינם שחור או לבן - וזאת רק רשימה חלקית. היטיב לתאר את הדילמה המוסרית יעלון, בספרו "דרך ארוכה קצרה": "את האויב צריך לנצח - ולהישאר בני אדם".