קרטל סמים מקסיקו (צילום:  Photo by Flash90)
לוחם בקרטל סמים במקסיקו. הם עובדים שם סביב השעון | צילום: Photo by Flash90

"תשמור על עצמך" – זו כנראה האמירה הכי נפוצה לשמוע או להגיד כשמלווים מישהו לשדה התעופה בטיול של אחרי הצבא או בטיול לחופשת סמסטר. ואכן, היעדים שאליהם מגיעים אחרי השירות, טומנים בחובם הרבה פעמים יותר סכנות מאלו שפוגשים כשנעים עם מדים, אפוד ונשק. האתר "Trillist" מנה את שבע המדינות שבהן סטטיסטית הכי סביר להיחטף בהתבסס על נתוני החטיפות באותן המדינות בשנים האחרונות. העניין המלחיץ הוא שמדובר ביעדים שהם מאוד נפוצים לחופשות, העניין המרגיע הוא שרב הנתונים עוסקים בחטיפות של אנשים שנמנו עם כוחות הביטחון באותן המדינות או מקומיים ופחות בתיירים.

אחרי ששמנו את הדברים תחת פרופורציות, הדקו את חגורות הבטיחות. סקירה מיוחדת של יעדי החופשה המסוכנים ביותר, אלו שיכול להיות שהאירוח בהן, יכול להיות למשך פרק זמן בלתי מוגבל – בכפייה.

מקסיקו

בשנת 2013, על פי האתר, נחטפו ברחבי מקסיקו 1,583 בני אדם, רובם בערים חוארס, טיחואנה וטמפיקו. מדובר בערי גבול צפוניות שבעבר אזרחים אמריקאים מאל פאסו היו נוהגים לעשות בהן קניות בעבר בכדי לחסוך בהוצאות השוטפות, אבל בשנים האחרונות הם ממעטים לבקר בערים שמעבר לגבול בגלל הפשע שמשתולל בהם, נכון להיום, רב הקורבנות הם אזרחים מקומיים, החוטפים הם חברים בארגוני הפשיעה ובקרטלי הסמים באזור.

רב אירועי החטיפה נערכים בסמוך לכספומטים בפורמט של "חטיפת אקספרס" – תפיסת בני הערובה כשהם בסמוך לכספומט ושחרורם רק לאחר שהוציאו את סכום הכסף הכי גבוה שהיו יכולים מחשבון הבנק שלהם. האתר ממליץ לאלו שהחליטו לבקר בערים האלו בכל זאת, לא להתרחק מאזורי ומתחמי הנופש המאובטחים ושימוש רק במוניות ממשלתיות, למרות שאלו שאינן ממשלתיות זולות יותר.

האיטי

מהומות בהאיטי (צילום: Allison Shelley, GettyImages IL)
"אין לא חסין מחטיפות, לא משנה איזה דרכון הוא מחזיק". האיטי | צילום: Allison Shelley, GettyImages IL

המדינה הקטנטנה בלב האוקיינוס עלתה לכותרות בגלל המצוקה האנושית והחמירה בה בעקבות רעש האדמה שהרעיד אותה בתחילת שנת 2010, אלא שהמצוקה הייתה קיימת שם עוד קודם בשל אי היציבות הכלכלית שמאפיינת את המדינה. מאז רעידת האדמה, פורחת שם תיירות המתנדבים שמושכת מערביים שמגיעים לאי להעניק בו סיוע הומניטארי, בשנת 2012, ראתה המדינה עדנת תיירות מחודשת שמחזקת את הכלכלה המקומית שיוצאת נשכרת מאלפי האזרחים האמריקאים שמגיעים לנפוש במדינת קו המשווה. אלו, כך מסתבר, מעמידים את עצמם בסכנה.

"איש לא חסין מחטיפות, לא משנה באיזה דרכון הוא מחזיק, לאיזה לאום הוא משתייך, מה הגזע שלו, המגדר או הגיל", מצוטטים מדריכי תיירים אמריקאים בכתבה המקורית. עם זאת, כך מודגש, רב החטופים בהאיטי הם תושבים מקומיים שנופלים כקורבנות לארגוני פשע מקומיים שמבצעים בעיקר חטיפות אקספרס.

האתר ממליץ למבקרים בהאיטי לא להתרחק מהריזורטים ואת הדרך משדה התעופה לריזורט לעשות עם שאטל שאוסף את התיירים מדלת לדלת. כמו כן, ממליץ האתר לבקר במדינה בליווי מאבטחים.

ברזיל

שוטר ברזילאי (צילום: Spencer Platt, GettyImages IL)
אלף חטופים בשנה. שוטרים בברזיל | צילום: Spencer Platt, GettyImages IL

ברזיל, בירת הקרנבלים, החגיגות והחופים, כך מסתבר, היא אחד מהמקומות הכי מסוכנים לנפוש בהם כאשר המקומות המועדים ביותר לפורענות הם ריו דה ז'נרו וסאו פאולו שעל פי הנתונים, בשנת 2012, נחטפו בה כאלף בני אדם. בין הקורבנות נמנים בעיקר אנשי עסקים עשירים, בני המשפחה שלהם ונשים אמריקאיות עשירות. החוטפים, באופן לא מפתיע, הם בני המעמד הנמוך, תושבי הפאבלות שגם עליהם, חטיפות האקספרס הן המועדפות ביותר. הפרט המרגיע הוא שתיירים לרב לא נופלים כקורבנות, אלא אם הם מחצינים את היכולת הכלכלית שלהם עם תכשיטים, בגדי מותגים ורברבנות.

הפיליפינים

אין תמונה
חטופים בפיליפינים. לא גן עדן

גם הפיליפינים עלתה למודעות העולמית בעקבות רעידת האדמה שהתרחשה בצפון המדינה בשנה האחרונה, אלא ששם, על פי האתר הבעיה היא בדרום המדינה, "בעיקר באזורים עם החופים הכי יפים", כך מוסבר. הקורבנות בשנים האחרונות היו מסין, אירופה, אוסטרליה, מעט מהם היו מארצות הברית ומניינם בשנה האחרונה עומד על 150.

החוטפים הם מטעם ארגוני טרור מקומיים וכוחות פיראטיים כשהמניעים הם לרב פוליטיים. ברב המקרים, דווח כי החטופים הוחזרו למשפחותיהם ללא פגע, אלא שבחלק מהמקרים, דווח על בני ערובה שנגרם להם נזק גופני לאחר שהשלטונות המקומיים לא נענו לדרישות החוטפים.

האתר ממליץ למבקרים להמשיך ולהתמקד בצפון המדינה ופחות בדרומה.

הודו

חייל פקיסטני שומר על הגבול בקשמיר (צילום: Scott Barbour, GettyImages IL)
הודו יוצרת רושם של מקום שליו, אבל היא לא הכי פצפיסטית שיש | צילום: Scott Barbour, GettyImages IL

כנראה שמדובר ביעד האסייתי הכי מבוקש על ידי חיילים משוחררים שמבקשים להיחשף למראות ותרבויות אחרות, אלא שגם היא מדנה שנתונה ללא מעט איומים, עימותים צבאיים ומאבקים עם ארגוני טרור מקומיים. בשנת 2010, נחטפו במדינה 2,975 בני אדם, חולק ניכר מהם ילדים אשר נחטפו ישירות מבית הוריהם בדרישה לתשלומי כופר.

בשנים האחרונות, כאשר הכלכלה ההודית מתחזקת, נראים יותר נפוצים גם אירועי החטיפה של אנשי העסקים, אבל עדיין מדובר במקרים בודדים כמו גם חטיפת תיירים שנדיר לראות. החוטפים משויכים לרב ליחידות שמאורגנות היטב ומעוניינות לעשות כסף קל ומהיר. הכופר לרב אינו גבוה במושגים מערביים ומרגע שמועבר הכופר, השחרור מהיר מאוד. למבקרים בהודו, כמו כל שאר המבקרים במדינות עולם שלישי, מומלץ לא לחשוף בציבור פריטים יקרים כמו מכשירים סלולאריים, מחשבים, תכשיטים ועוד.

קולומביה

נלחמים בסוחרי סמים בקולומביה (צילום: Piero Pomponi, GettyImages IL)
קולומביה. עדיף להישאר בערים | צילום: Piero Pomponi, GettyImages IL

יעד נוסף שידוע כמפוקפק בגלל הפשע שמשתולל בו, קרטלי הסמים ששולטים בו ותעשיית הזנות לתיירים אשר חוגגת בו. בשנת 2013, על פי הנתונים שמובאים בכתבה המקורית, נחטפו במדינה 292 בני אדם, רובם על ידי לוחמי גרילה מקומיים שמיקדו את פעילותם במקומות נידחים כמו דרכים הרריות, ג'ונגלים, נהרות ומטעי קפה או קנביס.

במידה ונחטפתם בקולומביה, כנראה שצפוי לכם מסע עם החוטפים בג'ונגלים. אלו יחביאו אתכם בנקודות שישתנו מיום ליום, עד שהם יקבלו את מבוקשם. למבקרים, מומלץ לבקר באזורים התיירותיים בערים בקולומביה בליווי של מקומיים.

ונצואלה

מגדל דוד, קראקס
ונצואלה - מסוכן שם

לוונצואלה היה מאז ומתמיד מוניטין של מקום מסוכן ובשנים האחרונות, כשאל קעידא וחיזבאללה הפכו אותה לכר פורה לפעילות שלהם מעבר לים, היא מסוכנת עוד יותר ביחוד לישראלים ואמריקאים. המספרים מדברים על כאלפיים חטופים בשנת 2005, מאז המדינה הפסיקה לפרסם נתונים רשמיים. מקרי החטיפה במדינה נפוצים כמעט בכל מקום, על פי האתר, באי הבירה קרקוס, מקרי החטיפה והרצח כל כך נפוצים עד שהיא מדורגת בתור העיר הכי מסוכנת העולם. כמובן שיש מקורות שטוענים שערים אחרות עונות על התואר הזה.

הקורבנות העיקריים הם בני האוכלוסייה המקומית ממעמד הביניים והמעמד הגבוה. אנשים שמגיעים לעשות עסקים בעיר, מלווים לרב במאבטחים. הסיבה להידרדרות המצב בשנים האחרונות היא החלטה של הנשיא הוגו צ'אבס לשחרר אלפי אסירים מסוכנים מבתי הכלא במדינה. בוונצואלה החוטפים הולכים על הצד הכי מתוחכם של חטיפות האקספרס – האחד הוא לקיחת הקורבן לסיבוב כספומטים בעיר עד שכרטיס האשראי נבלע והמתוחכם יותר – חטיפות וירטואליות: גניבת מכשיר הטלפון של הקורבן וקיום שיחת טלפון לבני משפחתו עם דרישה לכופר בתמורה לשחרורו בעוד שהקורבן מחפש אחר מכשיר הטלפון שלו.

מדובר ברשימה חלקית, כאשר יש עוד לא מעט מדינות מסוכנות לא פחות. אחת מהן היא דרום אפריקה, שם ישנם חוקים שתפקידם למנוע חטיפה ורצח, כמו איסור על עצירה ברמזור אדום בשעות החשיכה. מדינה נוספת היא מצרים שחצי האי סיני שנמצא בשטחה נחשב לאחד מהמקומות הכי מסוכנים מבחינת סכנת חטיפה במקום, מצב שכתוצאה ממנו כפרי הנופש ריקים מנפש חיה. מדינות נוספות, מתויירות הרבה פחות, כמו סומליה ותימן, הן מדינות שסביר מאוד להיחטף גם בהן. אז תפתחו את העיניים ותהיו זהירים, או שפשוט תלכו לטייל במקום אחר.

>> אלפי הרוגים בשנה: הגבולות הכי מסוכנים בעולם