זה היה טקס צבאי שגרתי, אבל גם רגע מרגש שלא השאיר אף עין יבשה. אחד אחרי השני עלו לבמה לוחמי חיל התותחנים החדשים וקיבלו את סיכת הלוחם. רק אחד לא היה שם. במקומו עלה לבמה ילד קטן ששמו יצחק והוא זה שקיבל את סיכת הלוחם ממפקד הבסיס, מול כל מפקדי וחיילי הגדוד.
יצחק הקטן הוא אחיו של רב"ט נתנאל יהלומי ז"ל. לוחם חיל התותחנים שנפל בחודש ספטמבר של שנת 2012 רק בהתקלות עם מחבלים בגבול סיני, חצי שנה בלבד אחרי שהתגייס.
באירוע בו נרצח נתנאל, חוליית מחבלים חדרה את גבול סיני ונתקלה עם כוח צה"ל. יהלומי ז"ל היה שם כחלק מכוח תגבור של חיל התותחנים. הוא וחבריו היו רק כמה חודשים בצבא, בשלב האימון המתקדם. על פי חלק מהעדויות שנגבו בשטח, יהלומי נהרג רגע אחרי שהצליח לירות מהנשק שלו, וככל הנראה לחסל את אחד המחבלים.
המשך אותו יום נורא היה לצערנו ריטואל ישראלי עליו שמענו לא מעט פעמים. זה מתחיל ברכב עם לובשי מדים שמגיע לכתובת שקיבלו, ומסתיים בשבר גדול ומשפחה שחייה השתנו לעד. לבית משפחת יהלומי הם הגיעו ביום שישי, ה' תשרי בין ראש השנה ליום הכיפורים, בשעה שלוש בצהריים, כפי שמספרת אמו של נתנאל, טובה.
"בישוב קהילתי (נוף איילון) לא מתרגשים מדפיקה בדלת, אז בסדר. בני הקטן (8) פתח את הדלת עם אחותו ולא הבין מה קורה, אנשי צבא והמולה אז הם קראו לי". כשטובה ירדה במדרגות היא כבר הבינה. הם לא היו צריכים לדבר וזה למרות שכבר שמעו על אירוע בגבול מצרים. "קפאתי במקום ולא הבנתי מה קורה", שיתפה אותנו.
מאז, טובה מספרת על האירוע בו נפל בנה, "שהוא חתר למגע ותפעל את האירוע בצורה הכי מושלמת שיכולה להיות. אבל במחיר כבד מאוד. אני מתנחמת בזה שהחברים שלו אתנו". די מהר משפחת יהלומי היו חלק ממשפחת התותחנים. הגדוד הגיע לתעסוקה מבצעית לא רחוק מנוף איילון, ומשפחת יהלומי היו שם תמיד כדי לתת להם אוכל, לפנק אותם, לשמור על קשר ולהיות חלק. ולא רק עם הגדוד הזה, עם כל גדודי החיל.
כבר אז נולד מה שבהחלט ניתן לכנות כפרויקט של טובה. כבר שבע שנים, שבכל שנה משפחת יהלומי מזמינה את החברים לארוחה ביום ההולדת של נתנאל ז"ל. כמובן שהם שומרים איתם על קשר, מגיעים לשמחות. אבל דרך הארוחות האלה הם גם רואים איך הם ממשיכים בחיים. מתחתנים ומביאים ילדים. זה לא פשוט להם, אבל הקשר הזה חשוב ולא פחות מזה גם הזיכרון של נתנאל.
"הארוחה היא בתאריך יום ההולדת של נתנאל, ובשבת סמוכה אנחנו עושים את הארוחה שאנחנו קוראים לה שבט אחים גם יחד, ומגיעים אלינו כולם כשהשנה זה היה 60 אנשים", סיפרה והוסיפה שזה גם מלחיץ. בכל זאת, לא פשוט להפעיל אירוע בסדר גודל הזה.
מדובר בפלוגה של נתנאל, וזה התחיל מ-30 איש, עד שרבים מהם התחתנו. "איך עושים את זה? אנחנו גרים בישוב קהילתי שמאוד ליווה אותנו והיה אתנו. הם התארחו בבתים, אצלנו, ישנו על מזרנים וכל מה שאפשר וזה באמת אחד מהדברים. אנחנו מאוד מחכים לחוויה הזו".
השבת, רגע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל, עשרות מחבריו ומפקידו הגיעו להתארח במקום בו גדל, כפי שהם עושים בכל שנה בכ"ה בניסן, היום בו נולד נתנאל ז"ל. במהלך השבת הם מדברים לא מעט, משתפים כל אחד את חייו, מעלים חוויות, גם הרצאות, משחקים משחקי חברה ובעיקר זוכרים, זוכרים את נתנאל ז"ל. "אווירת כולם", הדגישה טובה.
הקבוצה של נתנאל היא של בני ישיבות הסדר, אבל יש ביניהם גם חילונים. "כולם משרתים את המולדת, כולם אחים באותה הסירה", אומרת שאיבדה את היקר לה מכל אבל שומרת על זכרו יחד עם החברים. "לכולנו מטרה אחת, לשמור על המדינה שלנו ולמפקדים לשמור על החיילים שלהם. לא הכל בידם וידינו אנחנו רק יכולים להאמין וזה מה שהיה צריך לקרות".
כל אחד מבני המשפחה חווה את השכול בדרך שלו, עם המחשבות שלו. יש שם לא מעט לוגיסטיקה שכולם נרתמים לה, אבל ברור שמעל כולם זו טובה שמנהלת את העניין. המסר שלה ברור מאוד. "לשמור על קשר עם כולם, לחבק את כולם כי זה מחזק אותנו מאוד. לראות את כולם בשמחות. הם חלק בלתי נפרד מאתנו כשהקשר הוא לא רק בשבת, אלא לאורך כל הדרך".