תוכן עניינים
ציוד נדרש:
- סכין גילוח
- מצת ארוכה
- מים
- גומיות
- גליל כלשהו
- סיכת ביטחון
שלב 1: גילוח
אפשר לזהות כומתה טרייה בעיקר על ידי כמות הצמר שיש עליה. כומתה משופצרת היטב תהיה דקה במיוחד עם שכבה מינימלית של שיער עליה. קחו סכין גילוח וגלחו את הכומתה מכל עודפי הצמר שיש עליה משני הכיוונים - בפנים ובחוץ. זה תהליך מעט ארוך - לכן נצלו את הזמן ברכבת לבסיס או בהפסקות לגלח את הכומתה כמה שיותר עד שתגיעו לשכבה דקה של צמר.
שלב 2: שריפה
לא משנה כמה תגלחו את הכומתה, עדיין תמצאו עלייה כדוריות צמר שיגרמו לאי-אחידות בעובי שלה. כדי להיפטר מכל עודפי הצמר - הגיע הזמן לשרוף אותם. למען הנוחות והביטחון שלכם, אנחנו ממליצים להשתמש במצת ארוכה (כמו של ״על-האש״). שרפו את הכדוריות שנשארו על הכומתה עד לקבלת עובי אחיד. לקבלת תוצאה מקסימלית, אחרי השריפה ניתן לגלח את הכומתה שוב.
שלב 3: מעגלים את הכומתה!
הכומתות היפות ביותר הן הכומתות שנראות כאילו הן ״נחות״ על הכתף ולא בולטות משני צדדיה. כומתות דקות במיוחד אכן יושבות על הכתף בצורה מושלמת - אבל קשה לגרום לכומתה חדשה להגיע למצב כזה בזמן מוגבל. כשאתם חוזרים לסוף שבוע ארוך בבית, הרטיבו את הכומתה היטב (זה יהיה מסריח!) וקשרו אותה עם גומיות לכוס עגולה או לגליל עשוי פלסטיק - כל דבר עגול או ״גלילי״ יעשה את העבודה. הדקו את הכומתה והשאירו אותה לנוח כמה ימים. הצורה ״תיתפס״ על הכומתה ותעניק לה את הצורה המעוקלת.
שלב 4: הסיכה
כשהכומתה עצמה כבר במצב טוב, הגיע הזמן ל״פינישים״ שיהפכו אותה למושלמת. מקמו את הסיכה במקום המתאים לה על הכומתה, אך לפני שאתם מחברים אותה באמצעות ה״חומוסים״ (התופסנים) מקמו חצי כרטיס אשראי ישן או כרטיס מועדון פג תוקף מאחוריה. הכניסו את הסיכה דרך הכומתה ודרך כרטיס הפלסטיק ורק מעליהם סגרו את החומוסים. הכרטיס יעניק יציבות לסיכה ולקודקוד הכומתה כך שגם כשתשימו אותה על הראש היא תישאר עומדת.
שלב 5: למתקדמים בלבד! ככה תוודאו שהכומתה שלכם לא תיפול
לא סתם ידוע שלחיילים יש תנועה לא-רצונית לבדוק תמיד שהכומתה לא נפלה. הכומתה מחליקה לכולם מהכתף, חוץ מלמי שיודע לשפצר אותה נכון. באמצעות סיכת ביטחון שתשמור על הכומתה מלהחליק (ועליכם מלקבל משפט), הדקו את הכומתה דרך החלק התחתון של כותפת המדים בצד שמאל. בצורה כזו כמעט בלתי אפשרי לראות את סיכת הביטחון מבצבצת דרך המדים. אתם עוד תודו לנו על זה!
חשוב להזהיר שביחידות מסוימות כומתה משופצרת עלול להיחשב ״כהשחתת רכוש צבאי״. בדרך כלל מדובר באזהרה שרלוונטית רק לתקופת הטירונות - שכן כמו שתוכלו לראות, שום מפקד לא מסתובב עם כומתה לא משופצרת. ליתר ביטחון, ובהתאם לנהלי היחידה - לפעמים כדאי ואפילו חובה לחכות עם שפצור הכומתה עד לסיום הטירונות. נכון, זה קצת מביך להסתובב עם ״כומתת חתולה״ על הכתף - אבל הבושה שווה את ארוחת השישי בבית ולא בבסיס. לא ככה?