באוקטובר 1989 טייס קרב סורי מחליט לערוק עם מטוסו לישראל. לפחות על פי המותר לפרסום הוא עשה זאת ביוזמתו ולא בגלל מבצע מודיעיני. מטוסו מסוג מיג 23 רוסי הוטס על ידי טייסי חיל האוויר, שלמדו על היתרונות והחסרונות שלו כדי להיות מוכנים למלחמה הבאה.

לאורך שנות קיומו הצליח חיל האוויר לגבור על יריביו בשכונה המזרח תיכונית לרוב בזכות מבצעי מודיעין שכאילו נלקחו מסרטים הוליוודיים. אחד מאותם מבצעים הביא ארצה את המיג 21 כשהיה מטוס הקרב הראשון של חילות האוויר במדינות ערב. שיא המבצע היה באוגוסט 1966, אז אחרי לא מעט שכנוע ולוגיסטיקה של סוכני המוסד ערק לישראל טייס קרב עיראקי.

תוך זמן קצר המיג 21 הוטס על ידי טייסי הניסוי של חיל האוויר שלמדו אותו לעומק. בהמשך טייסי חיל האוויר התאמנו נגד מטוס המיג העיראקי ש"עשה עליה" וידעו במדויק מה נקודות התורפה שלו ביחס למטוס הקרב שהם הטיסו ואיפה יש למיג יתרון.

התוצאה הגיעה במלחמת ששת הימים אבל גם אחריה. על פי אתר צה"ל, בששת הימים הופלו 60 מטוסי אויב בקרבות אוויר מול 12 ישראלים ורבים מהמופלים היו מטוסי מיג 21. המספרים צמחו דרמטית במלחמת ההתשה.

מטוסי חיל האוויר (צילום: אתר חיל האוויר)
האמינו באותן שנים שזו הדרך להפיל מטוסי אויב. חיל האוויר | צילום: אתר חיל האוויר

טייס קרב לשעבר בחיל האוויר, הסביר בהתייחסות כללית לנושא שאינה נוגעת לפעולה ספציפית כי: "אם אתה מצליח לשים את היד שלך על אווירון של האויב, אתה בעצם מקבל את כל הסודות הכמוסים שלו".

אותו טייס הוסיף כיצד זה עובד בפועל: "אתה מרים אותו לאוויר ומגלה מה נקודות התורפה שלו, מאיפה כדאי לך לתקוף, איזה תמרונים הוא מתקשה לעשות, מה הנקודות המתות שלו, איפה המכ"ם שלו חלש. כל מיני פרטים שאתה מעביר ומאמן עליהם את הטייסים שלך וככה כל מפגש מסתיים בהפלה של היריב".

המשלוח לסוריה שהגיע לישראל

אחד המבצעים היותר מסתוריים ומסקרנים, הוא זה בו שמה ישראל את ידה על מטוס מיג 29 רוסי, שהיה מיועד לחיל האוויר הסורי. המטוס, שנכנס לשירות בחיל האוויר הרוסי בתחילת שנות ה-80 פותח כתשובה לפרויקט מטוסי 16-F אמריקנים.

הוא הפגין יכולות תמרון מרשימות קצב נסיקה של 330 מטרים בשנייה במפגנים אוויריים, מהירות מרבית של 2,400 קמ"ש וטווח של כ-1,500 ק"מ. על שבעת נקודות התלייה שמתחת לכנפיו ניתן היה להרכיב את מיטב טילי האוויר-אוויר שהיו לרוסים בעידן הזה וגם רקטות אוויר-קרקע.

זמן לא רב לאחר שנכנסו לשירות בחיל האוויר הסובייטי, נחתמה עסקה מול הסורים לאספקת 45 מטוסי קרב מסוג מיג 29. סוריה של אותן שני היא האויב העיקרי של ישראל שרצתה לדעת את האויב.

בשונה מקודמיו, ישראל לא הצליחה לשים את ידה על המיג 29 עד שנת 1985 . אז על פי פרסומים זרים "מישהו" בישראל הצליח ליצור קשר עם גנרל בחיל האוויר הפולני ולשכנע אותו להעביר לישראל את היהלום הסובייטי של אותן שנים.

מיג 29  (צילום: gettyimages)
התשובה הרוסית ל16-F האמריקאי. מיג 29 | צילום: gettyimages

מהפרסומים עולה שמדובר במטוס מיג 29 כמעט שלם שנרכש על ידי הסורים והועבר לגדנסק, פולין, משם היו אמורים לשלוח אותו לסוריה. אותו מישהו הצליח כנראה לשכנע את הגנרל הפולני לשנות את היעד הסופי לישראל, במסגרת עסקה סמויה.

ואכן, מטוס המיג 29 הועמס על מטוס תובלה ונשלח אחר כבוד לישראל. אמנם הוא הגיע מפורק ורחוק ממצב טיסה אולם החלקים שלו צולמו ונותחו על ידי מיטב המומחים בישראל.

יותר מסביר להניח כי הצליחו להפיק מהם הרבה מאוד מידע רלוונטי. חלקי המטוס לימדו ודאי את המהנדסים הישראלים איך הוא עובד ומה נקודות החוזק של הגוף שלו. אפילו מידע מסוים על יכולות התמרון של המטוס והטכנולוגיה שיש עליו.

זמן קצר לאחר מכן גילו במוסקבה שמטוס מיג 29 ששלחו לא הגיע לסוריה ונחת בישראל, ודרשו להחזיר אותו מיד.

בישראל של אותן שנים ניסו לשמור על יחסים תקינים עם המעצמה ובפברואר 1986, אחרי שתייגו את כל החלקים וכאמור גם צילמו אותם, המטוס נשלח חזרה לרוסיה ומשם ככל הנראה הגיע ליעד המקורי שלו, חיל האוויר הסורי.

עד היום לא ברור מי הוא אותו גנרל פולני ומה בדיוק קרה שם. בישראל גם לא חושפים פרטים על האירוע ועד כמה סייע לחיל האוויר הישראלי, בניגוד למבצעים אחרים. רק שזה לא היה הסוף של מותחן הריגול הזה.

הציוד החקלאי שחיל האוויר לא ישכח

אחרי שהמלחמה הקרה הסתיימה וההמונים הפילו את חומת ברלין, התאחדו גם הצבאות של גרמניה המזרחית והמערבית. זה של המזרחית היה חמוש בעיקר בנשק סובייטי, ולא מעט מדינות קפצו על השלל שנפל לידן, בהן גם ישראל.

במקום מבצע חשאי מסובך אפשר היה פשוט לקנות או לשכור נשק סובייטי שהועבר לכל מי שכיסו היה מספיק עמוק. על פי אותם פרסומים, בתמורה ללא מעט כסף, ישראל השאילה מהגרמנים טנקים מסוג T-72 שהיו אז טנק המערכה העיקרי של צבאות ערב, מה שסיפק לא מעט מידע ללוחמי השריון.

במשלוח נוסף עליו נכתב "ציוד חקלאי", היה גם מכ"ם של מיג 29 שנלמד לעומק על ידי מהנדסים וטייסים. אחרי שסיימו להפיק את המידע שרצו, הציוד נשלח חזרה לגרמנים.

מיג 29 (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
כשבמוסקבה גילו הם דרשו את החזרתו. מיג 29 | צילום: אימג'בנק/GettyImages

מטוסי המיג 29 של חיל האוויר הגרמני נמכרו בסופו של דבר לחיל האוויר הפולני, שם עברו לא מעט שדרוגים. בשנת 1997 נחתו בישראל ממזרח אירופה שלושה מטוסים מסוג זה תחת מעטה כבד של חשאיות. ככל הנראה שוב מדובר בפולין, אם כי אף גורם רשמי במדינות לא מאשר זאת.

מטוסי המיג 29, הפעם שלמים ועם כל המערכות שלהם, נבחנו על ידי טייסת הנגב ומנ"ט. לאחר מכן הם יצאו לאימוני קרבות אוויר נגד טייסי החיל.

בכירי חיל האוויר סיפרו מאוחר יותר לא התקשו להטיס את המיג ומהר מאוד הרגישו בו נוח. "הכתובות היו ברוסית אבל הדבקנו מדבקות באנגלית על רוב המכשירים", סיפר אחד מהם.

טס איתנו אבל נוחת בלעדינו

משהו אחד במיג 29 משך את תשומת לבם של הטייסים הישראלים היה מערכת המאפשרת לו לנחות באופן עצמאי, ללא כל צורך בהתערבותו של הטייס.

למחשב המטוס מוזן מבעוד מועד יעף נחיתה מסודר, כך שבמקרה שהטייס מתקשה בנחיתה, למשל בשל תנאי מזג אוויר קשים, הוא ילחץ על כפתור מסוים והמחשב ישתלט על מערכת בקרת הטיסה וינחית את המטוס.

"כאשר בחנו את המטוס לא נעזרנו במערכת הזו, כיוון שתנאי הסביבה היקשו על הנחיתה", שיחזר אחד הטייסים. "אבל אין ספק שמדובר במערכת נחמדה. מערכת נוספת מייצבת את המטוס באופן אוטומטי במקרה שהטייס נכנס לוורטיגו ומאבד את ההתמצאות במרחב. מערכות כאלה אינן מותקנות במטוסי הקרב המערביים, בהם מסתמכים יותר על יכולתו של הטייס להתגבר על הבעיה".

הטייסים הישראלים סיפרו שמערכת הנשק של המיג הפתיעה לטובה, שצויד בטיל אוויר-אוויר מונחה ובטילים מונחי מכ"ם. הם שיבחו את המערכות שלו וסיפרו על מטוס חזק, מאסיבי ואמין.

אבל, הם גם ציינו את החיסרון המרכזי - הנדסת האנוש שלו. "מרבית המערכות המותקנות במטוס טובות בפני עצמן, אבל השילוב ביניהן והממשק שלהן עם הטייס, טעון שיפור. קרה לי מספר פעמים שהייתי זקוק לנתון מסוים אבל המערכות בקוקפיט כלל לא הציגו אותו", ציין אחד הטייסים.

עבור הטייס הישראלי, הטיסה במיג 29 הייתה חוויה, גם למי שהתאמן מולו. מאז המטוס שעדיין משרת בחילות האוויר באזור התיישן וישנם "מלכים" חדשים בשורות האויב. אירועי העבר מלמדים שיותר מסביר שיש מי שמנסה להשיג את הנתונים שלהם, או שאולי כבר הצליח.