טייסי ארה"ב מזהירים: "הצבא מחליף אותנו בכטב"מים"

סערה בצבא האמריקאי, שעשויה להתפשט גם לצבאות אחרים: טייסי מסוקים בארה"ב טוענים בראיונות בעילום שם למורל נמוך ובלבול בעקבות הודעה דרמטית של הצבא על קיצוץ מסיבי של כמעט 6,500 משרות תעופה פעילות - בעיקר טייסים, מכונאים מוטסים ומעט צוותי קרקע. כל זאת כחלק ממעבר אסטרטגי לכלי טיס בלתי מאוישים.

לטענת הטייסים, מהלך הקיצוץ כבר החל בשטח. "מרגיש כאילו אנחנו מתכננים כוח שייראה כמו אוקראינה - עם המון רחפנים ורובוטים - ושוכחים שהדבר העיקרי שלנו הוא תמרון. את זה אנחנו עושים טוב מאוד. יותר מהרובוטים", אמר אחד מטייסי המסוקים הוותיקים באווירייה של צבא ארצות הברית.

הדרמה החלה לאחר הפרסום שהצבא מתכוון לקצץ 6,500 תקנים מתוך כ-30 אלף קצינים, נגדים וחיילים בזרוע האווירית של צבא היבשה. כמעט מחצית מהקיצוץ נוגע לטייסים בדרגות קצונה ונגדים - מתוך כ-7,300 טייסים שיש כיום באווירייה של הצבא. חלק גדול נוסף כולל מכונאים מוטסים ומקצועות תעופה, לצד צוותי קרקע.

בצבא האמריקאי מדגישים שרוב הקיצוצים יתבצעו באמצעות פרישה טבעית, שבמקומה לא ימונו מחליפים. עם זאת, כמה מאות חיילים ייאלצו לסיים חוזה מוקדם או לעבור לתפקידים אחרים בצבא - בעיקר קצינים ונגדים במקצועות תעופה שניתן לשלב במטות ובדיביזיות אחרות.

הקיצוצים נובעים משינוי עמוק במבנה יחידות צבא היבשה. הצבא מתכנן לסגור 11 טייסות מסוקים, לקצץ שלוש פלוגות אוויריות ולהסב את חטיבות התעופה הקרבית ה"מודולריות" לארבע יחידות רגלים קלות ושמונה יחידות רגלים כבדות. בנוסף, הדיביזיה המוטסת ה-101 תקבל תוספת של גדוד מסוקי CH-47F בלוק 2 - רכישה של 32 מסוקים שלא תוכננה מראש.

אי אפשר להתעלם מהתזמון: זמן קצר לפני פרסום תוכנית הקיצוצים ביצעו הצבא האמריקאי ולוקהיד מרטין ניסוי יוצא דופן. חייל מהמשמר הלאומי, שאינו טייס, תכנן וביצע משימות מבצעיות אמיתיות בתרגיל כשהוא מפעיל מסוק UH-60 "בלאקהוק" אוטונומי מסוג OPV (Optionally Piloted) של לוקהיד מרטין-סיקורסקי. החייל, שעבר הכשרה קצרה של כמה שעות בלבד, הפעיל את המסוק באמצעות טאבלט - לעיתים ממרחק עשרות ק"מ, ולעיתים מתוך המסוק עצמו במשימות פינוי רפואי.

המגמה ברורה: עולם התעופה הצבאית צועד לעבר הלא-מאויש. מסוקי סער יכולים להעביר אספקה ותחמושת לחזית בלי לסכן צוות מאומן שהכשרתו ארוכה ויקרה. טייסים אמריקאים המאוימים כעת בפיטורים אומרים כי אמנם לכלים בלתי מאוישים יש תפקיד מרכזי, אך הצבא ממהר לבצע מהלכים שיצטער עליהם. לדבריהם, במשימות רבות לא ניתן להחליף צוותים אנושיים - בעיקר במצבי אי ודאות, בתיאום בחזית ובאיסוף יחידות מיוחדות.

טייסים שדיברו בעילום שם טוענים שהצבא מקריב את הקריירות שלהם "למען חזון מלחמה חסר היגיון". אחד מהם, בעל ניסיון מבצעי במספר חזיתות, אמר: "זה מרגיש כאילו אנחנו מתכננים כוח שנראה כמו אוקראינה - המון רחפנים ורובוטים. אבל אנחנו שוכחים שהעיקר הוא תמרון. בזה אנחנו מצוינים. אנחנו לא צבא אנדרדוג קטן שנלחם על הגבול שלו".

טייס בכיר נוסף, בדרגת מייג'ור, הוסיף שבמציאות המבצעית "70 אחוז ממה שהטייסים עושים זה תיאום ופיקוד - לא רק טיסה". הוא תיאר מצבים שבהם נקרא לאסוף כוח ממיקום מסוים, אך בשטח גילה כי היחידה זזה למקום אחר מסיבות מבצעיות, תקשורתיות וביטחוניות: "אם כלי טיס בלתי מאויש מגיע ולא מוצא אף אחד - איך המפעיל שלו בטאבלט, בלי תקשורת, אמור להבין לאן הם הלכו?".

הטייסים מתארים עשרות משימות בעיראק ובאפגניסטן שבהן המידע השתנה תוך כדי טיסה, לא הייתה תקשורת, והם נדרשו לקבל החלטות מהירות כדי להתחבר לכוחות הקרקע. אחד מהם סיכם: "זה קורה הרבה יותר ממה שחושבים".

קולונל דאג הולט, אחד ממובילי התוכנית לצמצום צי המסוקים המאוישים, השיב לביקורת: "בהחלט יש עתיד לתעופה מאוישת". הוא ציין את השקעת הצבא במטוס-המסוק העתידי MV-75 בעל יכולת הטילטרוטור, שאמור להחליף חלק גדול מצי הבלאקהוק. "הצבא משקיע משאבים כדי להבטיח שנמשיך להפעיל מבנה מוכן וקטלני של כלי טיס מאוישים", הוסיף. "אבל ברור שהחלל הבלתי מאויש נמצא בצמיחה - והצבא מתכוון שהוא יישאר כך".

מנגד, מתנגדי התוכנית מזכירים כי בעבר קיצוצים דומים פגעו קשות בענף התעופה. בין 2010 ל־2017 נרשם מחסור של כ־730 טייסים, והצבא נאלץ להציע בונוסים וחוזי שימור לעשר שנים כדי למשוך טייסים.

כעת, טייסים רבים שנכנסו למסלול טיסה מתוך תפיסה שהקריירה שלהם בטוחה - מוצאים את עצמם באי ודאות. חלקם מחויבים לחוזי שירות ארוכים, מה שמונע מהם לחפש תפקידים בתעופה האזרחית. אחרים באמצע 20 שנות השירות, קרובים לגמלה, ומתלבטים אם להישאר או לעזוב. אפילו טייסים צעירים בתחנת השירות הראשונה שלהם - שקנו בתים ליד הבסיסים מתוך הנחה ליציבות - מוצאים עצמם מול מציאות אחרת.

"אנחנו צריכים לדאוג למשפחות שלנו", אמר טייס צעיר. "אם נצטרך לעזוב, למכור בתים, לעבור דירה - זה לא מצב טוב. המורל נמוך בכל התחומים". לפי התכנון, רק במאי 2027 כל טייס ידע מה עתידו - פרק זמן ארוך מאוד של חוסר ודאות.

בעמותה המסייעת לוותיקי ענף התעופה בצבא מסבירים שהצעירים יתקשו להשתלב בחברות תעופה הדורשות כ־750 שעות טיסה - לרובם אין את זה בשנים הראשונות. חלקם אולי ימצאו תקנים במשמר הלאומי במדינות כמו מישיגן, ויסקונסין וקולורדו, שמחפשות טייסים.

בסופו של דבר מדובר בעימות בין העולם הישן לעולם החדש - אך גם בדיון מהותי: האם ההחלטות שמתקבלות היום יישארו נכונות עשור קדימה, או שמא הן יפגעו ביכולותיו של צבא ארצות הברית, שמפעיל כוח אווירי עצום ומהווה מרכיב מרכזי בכשירותו? ובינתיים, נראה שהמורל הנמוך רק מוסיף להעמיק את המשבר.