בכירים באמ"ן מזהירים: בחסות טהרן - המודל החדש של חיזבאללה

"חיזבאללה ספג פגיעה קשה מאוד בשרשרת הפיקוד, בתשתיות ובמערכי ההתעצמות שלו, אבל זה לא ארגון שקרס. האם מצבו גרוע יותר ממה שהיה ב-8 באוקטובר? חד משמעית כן. האם מצבו טוב יותר משהיה בסוף 2024 - אחרי הביפרים וחיסול חסן נסראללה? כן. חיזבאללה עבר תהליך התאמה מואץ, בדגש על ביזור, הסתרה, שימוש דינמי באמל"ח משתנה ותאי פעולה קטנים. אם בעבר הארגון היה לבנוני בחסות איראנית, היום המעורבות של משמרות המהפכה עמוקה יותר. זו קודם כל מיליציה איראנית לפני שהיא לבנונית". את הדברים אמר ל-mako קצין בכיר מאוד בצה"ל, שמזהיר מפני השינוי בחיזבאללה.

הוא מדגיש שארגון הטרור עדיין נמצא במשבר חמור: "כפי שלא היה מאז הקמתו". אבל "אחרי השפל של סוף 2024 שהיו שם מי שראו את הסוף, הם מרגישים שאפשר לחזור ל'ימי הזוהר של נסראללה' וכאן הבעיה שלנו".

קצינים איראנים נשארו כדי למלא את החלל

אחת ההתפתחויות המעניינות שאותה אנחנו חושפים ב-mako מגיעה מבכיר באמ"ן שטוען כי לאחר הפגיעה הקשה בהנהגת חיזבאללה, משמרות המהפכה האיראניים נכנסו באופן חסר תקדים לתוך תהליך השיקום והפיקוד של הארגון. אחרי שמספרם ירד בגלל איום ישראלי וחיסולים, מספר לא ידוע של אנשי משמרות המהפכה הצליח להגיע ללבנון ולהשתלב בפעילות הטרור של חיזבאללה.

במהלך המלחמה בלבנון, מאז 7 באוקטובר 2023, צה"ל, מסיבה שאינה ברורה, העביר מסר לאנשי משמרות המהפכה שמוצבים בלבנון שעליהם לעזוב את המדינה ולחזור לאיראן, אחרת יחוסלו. רבים מהם אכן עזבו את לבנון, אחרים חוסלו בתקיפות של חיל האוויר. אבל למרות זאת, בלבנון נשארו כמה קצינים של משמרות המהפכה ולצדם אנשי מודיעין איראנים. אלה "נכנסו לתוך מכלולי הפיקוד של חיזבאללה, כדי למלא את החלל שנוצר בעקבות חיסול מפקדים בכירים, ולסייע בבנייה מחדש של המערכת הצבאית", כפי שאמר הבכיר באמ"ן.

האיראנים לא הסתפקו בהעברת כספים ונשק, למרות מצבם הכלכלי הקשה, אלא היו מעורבים בארגון מחדש של המבנה הצבאי של חיזבאללה, ובהכנת תוכניות לחימה חדשות. המשמעות אינה בהכרח שאיראן "השתלטה" על חיזבאללה, כפי שאמר הבכיר, אבל היא מצביעה על רמת מעורבות שלא תועדה בימי נסראללה, שדאג לשמר את ארגון הטרור כמיליציה שמגנה על לבנון והאינטרסים שלה, כביכול.

בתחילת השנה התפרסמו דיווחים המבוססים על גורמי ביטחון ישראליים, שלפיהם עשרות קצינים איראנים עזבו את ביירות בתוך ימים ספורים, בעקבות החשש מתקיפות ישראליות. לפי אותם דיווחים, שהתפרסמו גם אצלנו, בלבנון נותר כוח קטן, אחרי שאנשי משמרות המהפכה חזרו לאיראן או הועברו למדינות אחרות באזור. אבל נראה שדווקא העובדה שנותר "גרעין" איראני מצומצם מעניינת יותר מהעזיבה עצמה. הישארותם של כמה קצינים ממשמרות המהפכה, יכולה להעיד על כך שהם ממלאים תפקידים קריטיים בתחומי הפיקוד, הלוגיסטיקה, ההתעצמות והקשר הישיר עם טהרן.

במשך שנים רבות חיזבאללה היה פרוקסי ובעל ברית קרוב של איראן, אבל גם נהנה ממידה לא מבוטלת של עצמאות. בתקופתו של נסראללה כמנהיג ובעיקר בשנים שלפני המלחמה, היה לארגון מרכז כוח פנימי חזק מאוד. נסראללה לא היה רק שליח של טהרן, אלא מנהיג אזורי בעל השפעה משלו. המצב כיום שונה.

אובדן חלק ניכר מההנהגה הוותיקה, הפגיעה במנגנוני השליטה והצורך בשיקום מהיר, יצרו מציאות שבה איראן היא כמעט הספקית היחידה של ידע, כסף, טכנולוגיה ואמצעי לחימה. מעבר לזה, המשקל היחסי שלה בתוך תהליך קבלת ההחלטות גדל משמעותית.

מה נשאר מחיזבאללה שלפני המלחמה?

לפני המערכה הגדולה בצפון, היה חיזבאללה הרבה יותר מארגון גרילה. "מדובר היה בצבא של ממש שהחזיק במפקדות קבועות עם מערכי שליטה מסודרים. כוחות התקפיים מאורגנים ביחידות עצמאיות ואזוריות תחת מפקדות של חטיבות. מחבלי חיזבאללה, בעיקר כוח רדואן, צברו ניסיון מבצעי במלחמת האזרחים בסוריה", הסביר הקצין הבכיר. "הניסיון שהם צברו, למרות כל האבדות שספגו, היה חלק מהבסיס של התוכנית הגדולה לכיבוש הגליל".

עוד אמר הבכיר: חיזבאללה הפך לצבא היברידי עם שילוב בין ארגון גרילה לצבא סדיר. המודל הזה היה גם החולשה שלהם ונקודת התורפה". בגלל שחיזבאללה הפך לצבא של ממש, ולא ארגון גרילה שמסתתר באופן מובהק בין אזרחים (מה שעדיין קרה כמובן) ישראל הצליחה לאתר מפקדות, מחסנים, מפקדים ותשתיות פיקוד. כל נכס כזה הפך למטרה. הדאחיה הפכה לכתובת מוכרת מדי, כשהרובע השיעי בדאחיה שבדרום ביירות היה במשך שנים מרכז הכובד של חיזבאללה.

הריכוזיות הזאת הפכה את ארגון הטרור לפגיע. תקיפות חוזרות באזור יצרו עבור הארגון בעיה מבצעית. כל מקום שמזוהה עם חיזבאללה נתון למעקב מתמיד. המצב כיום שונה לגמרי. כפי שפרסמנו בעבר, חיזבאללה רוקן את המפקדות והבונקרים בביירות. כדי לסכל מתקפות ישראליות הם עברו לדירות מסתור מחוץ לשכונות השיעיות בבירה הלבנונית. אפילו לפעולה מכלי רכב, בדומה למה שקרה גם עם הבסיג' באיראן.

חיזבאללה עבר לתהליך של ביזור, עם פחות מטות גדולים ופחות מתחמים מוכרים. יש יותר דירות מסתור ותשתיות מתחלפות. חיזבאללה הגביר את השימוש במבנים אזרחיים שאינם מזוהים מראש עם הארגון ובאוכלוסייה כמגן אנושי. בסיסים ואתרי שיגור שהוקמו בוואדיות ובשטח הפתוח, הועברו בחלקם למרחב האזרחי.

בצה"ל יש בהקשר הזה ביקורת קשה כלפי הדרג המדיני. זאת משום שחלק מההגנה על חיזבאללה זאת המדיניות שמספקת להם מרחבי פעולה מוגנים, בעומק לבנון ובביירות. מפקדי חיזבאללה והאיראנים מנצלים את המרחבים שבהם נאסר על ישראל לתקוף אותם, לשיקום יכולות וגם לפיקוד על הלחימה נגד צה"ל בדרום לבנון.

אחד הסימנים הבולטים ביותר לשינוי ומעבר למבנה מבוזר הוא אופן ההפעלה של החוליות. במקום ארגון הנשען על מרכזי שליטה גדולים, חיזבאללה פועל יותר ויותר באמצעות חוליות קטנות ועצמאיות יחסית. אם חוליה אחת נחשפת, היא לא בהכרח מסגירה את כלל המערכת. במונחים צבאיים, מדובר למעשה במעבר מארגון בעל מבנה היררכי יחסית למודל "פסיפס" מבוזר יותר.

חולשה של הארגון או חזרה למקורות?

כנראה שמדובר בשאלה החשובה ביותר: בישראל יש נטייה לפרש את המעבר לגרילה כהוכחה לקריסה של הארגון ומצבו הקשה. רק שבפועל התמונה מורכבת יותר. מצד אחד, מעבר לתאי פעולה קטנים עשוי להעיד על כך שחיזבאללה איבד חלק מהיכולות שאפשרו לו לפעול ככוח צבאי רחב. מנגד, מלחמת גרילה היא בדיוק התחום שבו ארגונים כאלה מסוגלים לשרוד שנים רבות, כשהזמן פועל לטובתם.

בצה"ל אומרים שחיזבאללה חלש יותר ברמה האסטרטגית אבל הפך לארגון טרור מסוכן יותר ברמה הטקטית. כאשר בוחנים את התקיפות שחיזבאללה ביצע בחודשים האחרונים, עולה תמונה מורכבת לניתוח. חיזבאללה יכול לשגר רקטות, טילים ורחפנים לעבר מטרות ישראליות. אבל חלק גדול מפעילות הטרור הזו מתבצע באמצעים קטנים יותר, מבוזרים וקשים יותר לאיתור.

במקום להסתכל רק על מספר השיגורים של חיזבאללה, צריך לבחון את איכות המטרות, את רמת התיאום, את היכולת שלהם לפגוע במטרות צבאיות מוגדרות, וקצב ההתאוששות לאחר תקיפות. אם יש תחום שבו חיזבאללה מפגין הסתגלות בולטת במיוחד, זהו עולם הרחפנים. הנשק הזול והפשוט הזה, שהיה מוכר במשך לא מעט שנים, הפך לבעיה הכי קשה של צה"ל בדרום לבנון, עד כדי פגיעה בהתנהלות הכוחות ובפעילות המבצעית.

משיחות עם כמה בכירים בצה"ל, ניכר שבצבא מבינים שפתרון לבעיית הרחפנים הוא רק עניין של זמן. "אני מניח שעוד כמה חודשים, שנה אולי שנה וחצי כבר יהיו לנו פתרונות טובים לרחפני סיב", אמר גורם צבאי בכיר, שהוסיף שמה שחשוב להבין הוא ש"זו טקטיקה וחיזבאללה או כל אויב אחר ימצא פרצה דרך אמל"ח אחר. אנחנו על זה ונערכים למגוון רחב של תרחישים, בסוף ככה נראית מלחמת גרילה".

איראן ממשיכה להעביר אמל"ח, חיזבאללה ממשיך לייצר

אחד הנושאים המרכזיים בשאלה סביב מצבו של חיזבאללה הוא ההתעצמות. לא ברור עד כמה איראן מסוגלת להעביר להם אמל"ח בהיקפים גדולים כרגע וגם הנתיב הסורי נפגע באופן קשה, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד. במשך למעלה משנתיים של מלחמה, חיל האוויר השמיד אחוז ניכר ממערך הרקטות של חיזבאללה, מחסני אמל"ח וגם פגע במעברי גבול ורשתות הברחה.

על אף מה שצוין, חשוב לומר שאין שום אינדיקציה שהציר הזה נעצר לחלוטין. עדיין יש הברחות ללבנון. זה קורה "במחיר גבוה יותר ובקצב נמוך יותר, תחת סיכון גדול הרבה יותר עבורם", אמר בכיר בצה"ל. הבעיה הגדולה מבחינת חיזבאללה אינה מחסור מוחלט, אלא קושי בהתעצמות מהירה ובהיקפים שהכיר בעבר.

המלחמה בין ישראל לחיזבאללה השתנתה מזו שהייתה לפני שנתיים. בדרום לבנון יש מלחמת גרילה מול חוליות שמסתובבות בשטח וירי מרחוק של חיזבאללה על הכוחות. מעבר ל"קו הצהוב" זאת יותר מלחמת חתימות מודיעין, משולבת באש מרחוק והישרדות.

"אנחנו רחוקים מאוד מ'הקרב האחרון' של חיזבאללה" אמר הבכיר באמ"ן. "חיזבאללה נפגע באופן קשה וחסר תקדים. היכולות שלו נשחקו ורמת האיום שלו על העורף הישראלי, במיוחד בעומק, ירדה דרמטית. יש לנו הצלחות גדולות בלבנון", אמר.

עם זאת הוסיף הבכיר "חיזבאללה לא ארגון שבדרך לקריסה ואין עליו איום קיומי. כדי שזה יקרה צריך כמה כוכבים שיסתדרו לטובתנו מבחינה צבאית, מדינית ופנים-לבנונית, כשהאחרונה היא בעיה שהם לא חוו אולי מאז הקמתם".

בינתיים חיזבאללה מנסה לבצע את מה שבעבר עשו ארגוני גרילה רבים: לוותר על חלק מהמבנה הצבאי הכבד ולהפוך לרשת גמישה שקשה יותר לאתר ולהשמיד. מבחינת ישראל, המודל החדש עשוי להיות פחות מרשים ופחות מאיים מבחינה אסטרטגית. אבל גם כזה שדווקא מגביר את הסיכון וקשה יותר למעקב ולפגיעה. כל זאת בזמן שאיראן מחזקת את האחיזה שלה בארגון, ומארג האינטרסים הופך לאיראני באופן מובהק, ופחות לבנוני משהיה בעבר.