"נשק שלא נופל מטיל בליסטי": מה שיוצא לאיראן מהמרגלים החדשים

תושבי בת-ים רבים הופתעו מההודעה החריגה של ראש העיר צביקה ברוט השבוע: "האירנים הגיעו לבת ים", במטרה לגייס תושבים למשימות ריגול. אך זה כמובן לא המקרה היחיד, עשרות פרשיות ריגול נחשפו בשנתיים האחרונות ונראה שהעימות הישיר בין המדינות הביא את האירנים להשקיע משאבים רבים.

מה הם מנסים לעשות? את מי הם מחפשים? איך הם מגייסים? ומה עושים אם חושדים? שוחחנו עם שגיב אסולין, בכיר לשעבר במערכת הביטחון וחוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, על הנושא. "המטרה שלהם היא רשת פעילים שיבצעו עבורם מגוון פעולות: יצירת כאוס פנימי, פעולות חבלה, פגיעה פיזית, איסוף מודיעין וצילום", הוא מסביר בפתיחת שיחתנו.

איך נראית יצירת כאוס פנימי? עבור כותב שורות אלו היה לפעמים תמוה שהאירנים דורשים מאלו שהם מפעילים לרסס גרפיטי. שגיב, שמכיר את האירנים מקרוב מסביר: "אם מסתכלים על כל אחת מהפעולות האלה לבד אתה אומר לעצמך אוקיי מישהו עשה גרפיטי, אז מישהו פרסם איזה משהו שאמרו לו ברשתות, אבל באפקט המצטבר יש לזה השפעה גדולה מאוד ביצירת פילוג וכאוס".

"הם יכולים להגיע למצב של קביעת סדר יום ציבורי", הוא ממשיך ומוסיף, "של העמקת הפילוג. האירנים מתוחכמים, הם לומדים אותנו עושים ניתוח לחברה הישראלית".

דוגמא בולטת לכך ניתן לראות במקרה שבו משפחתה של לירי אלבג, בעודה בשבי, קיבלה שעברה זר לוויה עם כיתוב מתריס. הדבר תפס כותרות ורק לאחר מכן שב"כ ייחס את המעשה לאירנים. "זאת לחלוטין החזית השמינית. מבחינתם זה נשק שלא נופל מטיל בליסטי ולפעמים אפילו יותר", חשוב לשגיב להוסיף.

את מי מחפשים לגייס?

"הפרופיל הוא אל מול המטרה. אם אתה רוצה להשיג מודיעין הם צריכים אנשים עם גישה למודיעין, אם אתה רוצה פעולות קטנות יותר אתה יכול כמעט כל אזרח. כל מקרה מביא לסוג מסוים של התנהלות". אסולין מסביר. "המקרה האחרון שעורר רעש בבת ים הוא כנראה דוגמא למצב בו הם רצו לגייס אזרחים מן השורה, מקרה בו הם רוצים דווקא הרבה פעילים, לא בהכרח איכותיים. כנראה שיצלמו דברים, שיעשו גרפיטי, יתנו מיקומי נפילות, במטרה לעורר כאוס ולאסוף מודיעין".

איך האירנים מגייסים?

"תהליך הגיוס הוא תהליך ארוך מאוד. זה לא בצורה שטחית 'בוא לעבוד איתנו'. הם רוצים להגיע למצב שהם מפעילים מישהו בארץ מאיראן". לפי אסולין כך נראה התהליך: "בדרך כלל במשך חודשים הם בונים קשר שבהתחלה תמים לחלוטין, להגיב לכל מיני פוסטים שלך ברשתות החברתיות, להסכים איתך, להחמיא לך, לדברים שלא קשורים בכלל למה שהם ירצו ממך בעתיד".

אסולין מתאר את הצעד הבא: "לאט לאט הם מתחברים אליך, ברמה החברית, לתת מענה פסיכולוגי לכל מיני צריכים אישיים. המפעיל יוצר מערכת יחסים שהמופעל מתרגל לקבל את המרות של הצד השני".

הוא מביא דוגמא: "נגיד אתה צלם חובב, המפעיל מגיב לך במשך חודשים על תמונות, לאחר מכן מתחיל להגיב לך בפרטי, הכל עדיין תמים לחלוטין, נוצר אמון. אחרי כמה זמן הוא אומר לך, 'אני שמעתי שיש איזו ציפור נדירה שיש רק בישראל ואני אשמח אם תצלם לי אותה לתערוכה'. הוא בתמורה מפצה אותך - תשומת לב, אוזן קשבת, כסף, מה שהם מרגישים".

"ככה זה ממשיך, הם מייצרים תבנית, תעשה משימה - תקבל תמורה. לאט לאט הם מעמיקים את המשימות עד שהם כבר משימות נגד המדינה ואז פתאום אתה מסתכל אחורה ואומר 'וואו נחפר לי פה בור אני ריגלתי לאירנים, אין לי ברירה אני חייב להמשיך', ברוב המקרים בשלבים הראשונים אנשים סוג של מולכים שולל. צריך להבין כמה זה אירוע מורכב, זה לא אירוע של יום יומיים".

אסולין גם מזהיר: "צריך להבין, על כל אחד שאנחנו שומעים שנתפס, יש הרבה אחרים שסוכלו ויש הרבה אחרים שלא סוכלו, יש פה מספרים גדולים. המטרה של האויב היא כל הזמן לגייס ולהפעיל את הכאוס הזה".

אם אני חושד שהאירנים מנסים לגייס אותי, מה צריך לעשות?

"זה משהו שחייב לעלות למודעות הציבורית. גם דברים שנראים מאוד מאוד תמימים בהתחלה יכולים להגיע למקומות מאוד מסוכנים. לכן אנשים שאנחנו לא מכירים, אנשים שאין לנו גורם מקשר אליהם, פתאום מקבלים מהם פניות, גם אם זה נשמע עסקי או נשמע משהו חברי, צריך תמיד להסתכל על זה בעין נוספת. לחשוד, לשאול שאלות את הצד השני. לא צריך להיות פרנואיד אבל להיות ערים לזה".

הוא מדגיש: "ברגע שמתחילים להרגיש שמשהו שונה ממערכת יחסים רגילה, שאי אפשר לדבר בטלפון, שאי אפשר לעשות זום - זה מחשיד. אם יש ספק אין ספק - להתקשר למשטרה שמעבירה מקרים כאלה לשב"כ, לתחום שנקרא ריגול נגדי שהם מומחים בזה".

אסולין מסיים במסר חשוב, לאלו שמתלבטים: "חשוב להגיד: גם אם מישהו מבין בדיעבד שהוא נפל בידי האירנים - לא להפוך את זה לשיקול של 'אני אסתבך, מה יעשו לי' זה רק הולך ונהיה יותר עמוק ויותר חמור. ברגע שיש הבנה או חשד של משהו כזה, עדיף להתוודות ולצאת מזה. אם מישהו היה משוטה, המערכות יבינו שהוא היה משוטה. יש הבדל גדול".