האם ראוי שקצין צה"ל שגרם לתאונת דרכים, במהלכה נהרגה אשתו, יירש את עיזבונה?

לפני כשלוש שנים, בעין חצבה שבערבה, נסעו קצין צה"ל ואשתו בדרך לנופש באילת. כתוצאה מאי ציות לחוקי התנועה התנגש הרכב שבו נהג הקצין ברכב אחר. בתאונה נהרגה אשת הקצין ונפצעו שבעה בני אדם נוספים באורח קל עד בינוני. מסוק צבאי הוקפץ לאירוע ופינה את הפצועים, ביניהם גם ילדים, לקבלת טיפול רפואי בבית החולים סורוקה. בעקבות התאונה הקטלנית הוגש כתב אישום נגד הקצין לבית הדין הצבאי. 

הקצין הואשם בגרימת מוות ברשלנות, אי מתן זכות קדימה, חסימת צומת ונהיגה רשלנית שגרמה לנזק ופציעות של אנשים נוספים. כתב האישום מדגיש כי התאונה אירעה ביום בהיר, בתנאי ראות טובה ובמזג אוויר נאה. הנהג עצר לפני הפנייה שמאלה ומיד לאחר מכן נכנס אל הצומת כשהוא אינו נותן זכות קדימה – מה שגרם להתנגשות בין הרכבים.

הפרקליטות הצבאית צפויה לחתום על הסדר טיעון עם הקצין ולגזור את עונשו. על פי ההסדר יודה הקצין בסעיפי האישום, ייקח אחריות על מעשיו וייגזר עליו עונש מאסר על תנאי. כמו כן ייפסל רישיונו לחמש שנים.

בימים האחרונים חלה התפתחות בתיק המדובר: אמה של ההרוגה פנתה באמצעות עו"ד טל זלץ לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לא לאפשר לחתנה לרשת את עיזבון בתה. לטענת האם, לא ייתכן שמי שגרם למות בתה יירש אותה. לדבריה: "הרצחת וגם ירשת?". נציין כי סכום העיזבון מוערך בכ-2 מיליון ש"ח.

עוד טענה האם כי מאז מות בתה, מצבה הרפואי הידרדר והיא מתקשה לשקם את חייה. היא הוסיפה כי "לא יעלה העל הדעת שמי שגרם למותה של המנוחה יזכה בכספי הפיצויים על מותה. זה נוגד את תקנות הציבור".

על פי חוק הירושה, רק כוונת זדון מונעת מהמוריש לקבל את העיזבון. החוק אינו מתייחס למקרה של גרימת מוות ברשלנות.