בליל ה-20 ביולי 2014, 19 לוחמי מחלקת הסיור של גדוד 13 בגולני נכנסו לשכונת סג'עייה עם שני נגמ"שים. אחד מהם נתקע, וזמן קצר לאחר מכן נפגע מטיל נ"ט של חמאס. 7 לוחמים נהרגו וגופתו של אחד מהם, אורון שאול, נחטפה ומוחזקת עד היום ברצועה. 12 שרדו.
"אסון הנגמ"שים" נחשב לאירוע הקשה ביותר במבצע צוק איתן וגם לאחד ממחדליו הגדולים. לפני שנה נסעו גלעד טוקטלי ועומרי אסנהיים מ"עובדה" עם הלוחמים ששרדו אותו, לשבוע טיפולי בבקתה מבודדת בהרי הקרפטים.
בסרט "לנצח את סג'עייה", אסנהיים וטוקטלי מצליחים להעביר לצופה את הגיבור הישראלי ישירות לווריד. בלי פילטרים, עם טירוף המלחמה, הכעסים, האשמה והאובדן כפי שהם. הסרט ממשיך את הקו של סרטיו הקודמים של אסנהיים על אסון הסלוקי, אסון השייטת ועוד. בכולם הוא מציג גיבורים שחוזרים פצועים נפשית משדה הקרב ונזנחים על ידי המדינה.
ברומניה, יחד עם המטפלים של עמותת "בשביל המחר", הגיבורים מסג'עייה דיברו בפעם הראשונה; אולי כי בפעם הראשונה היה מי שהקשיב להם. הם סיפרו בפתיחות על מה שהם עושים למשפחות שלהם מבלי להבין למה; איך הם צועקים ומקללים את ההורים שלהם. הם סיפרו על הפחדים בלילות, ועל הכעס שנצבר עמוק בגופם עד שתועל למקומות הלא נכונים.
400 אנשים הגיעו להקרנה המיוחדת של הסרט בסינמה סיטי. לפני הסיום, כשהגיעו להרוגים ולנעדר אורון שאול, מישהו לידי התפרק ובכה; אחר שאל "איפה המדינה?". השאלה הזו עברה לכולם בראש. איפה מדינת ישראל? למה ארגונים התנדבותיים צריכים לטפל בנפש הפצועה של חיילים שחוזרים מהקרב? די היה לראות את הסרט של אסנהיים כדי להבין כמה הם חשובים. אבל מדינת ישראל? היא טובה בלהשקיע מיליארדים בנשק הכי טוב. את הלומי הקרב היא נוטשת.
ענת סמסון-יפה מעמותת "בשביל המחר" סיפרה שהארגון הוציא 65 משלחות כאלה, אבל יש מספר דומה של משלחות שלא הצליחו להוציא – פשוט כי אין להם תקציב. ניחשתם נכון: הם נעזרים בתרומות במקום בו המדינה לא ממלאת את תפקידה.
לצערי, הסרט של אסנהיים לא ישנה את המציאות; גם לא הטור הזה. היו עשרות ואולי מאות כאלה בעבר. במערכה הבאה, שעלולה לפרוץ ממש בקרוב, יהיו עוד הרוגים ופצועים. ככה זה במלחמה. כשהיא תיגמר, יחזרו אלינו מאות ואלפי חיילים הלומי קרב. אלה יפרקו את עצמם מבפנים וגם את המשפחות שלהם. אנחנו נהיה עיוורים כלפיהם, אבל זה יתפוצץ לנו בפנים. מדינת ישראל לא תשים כסף על גיבורים שבוכים. אנחנו צריכים לתרום עבור אלה שנתנו עבורנו הכל.