קצין בכיר בצה"ל התייחס אתמול (שלישי) לתקרית שאירעה באזור בית לחם, שבמהלכה נהרג עבד אל רחמן, פלסטיני בן 12, מירי של כוחות צה"ל. לדבריו, הילד נהרג בשוגג מרובה רוגר. על פי התחקיר של הצבא, הצלף שהפעיל את הרוגר התכוון לפגוע במיידה אבנים אך פספס ופגע בחזה של הילד, שככול הנראה גם הוא השתתף בידוי האבנים. "יש לנו קו אדום לא לאפשר פגיעה באזרחים ובתוך קבר רחל גרות משפחות", אמר הקצין. "במקרה הספציפי הזה הייתה כוונה לפגוע בפלג גוף תחתון, אך הירי פגע בקרקע והנער נפגע מנתז".
התקרית הקשה העלתה לשיח את השימוש של צה"ל ברוגר, שמבחינת הצבא מוגדר כנשק אל הרג. בחינה של הנתונים מלמדת שעבד אל רחמן הוא לא הראשון שנהרג מהנשק הזה, והערכה היא שבין שישה לשמונה פלסטינים נהרגו בשנים האחרונות כתוצאה מהשימוש בו. למעשה, הרוגר אף נפסל בעבר לשימוש על ידי לא אחר מאשר הפרקליט הצבאי הראשי.
הרוגר הוא רובה לכל דבר, כזה שיורה קליעים קטנים יותר בקוטר 0.22. במקור מדובר ברובה לירי ספורטיבי, אותו צה"ל שדרג כשהוסיף לו כוונת טלסקופית. צה"ל החל להשתמש ברובה הזה כנשק אל הרג בימי האינתיפאדה, זאת למרות שמסמך פנימי שחיבר ראש מדור אבטחה, קבע שהרוגר "אינו יכול לשמש בשום מקרה כנשק אל הרג ויש להתייחס לכלי הנשק כאש חיה לכל דבר ועניין. כאשר ההפעלה תהיה על פי החוק והנוהל הצבאי לאש חיה".
הפרקליט הצבאי הראשי קבע: להגביל את השימוש
למרות המסמך, צה"ל החל להשתמש ברוגר גם כשלא הייתה סכנת חיים לחיילים. הנשק הזה חזר לשימוש באינתיפאדה השנייה, אולם בדצמבר 2001 קבע הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אלוף מנחם פינקלשטיין, כי הרוגר אינו נשק "אל הרג" ולכן יש להגביל את השימוש בו. זה קרה אחרי שבתחילת האינתיפאדה ההנחיות לפתיחה באש, שהוגמשו מאוד תחת הכותרת "לילך כחול", התירו שימוש ברוגר בעימותים עם מיידי האבנים ומפגינים. הדבר הוביל למספר מקרי מוות של אזרחים פלסטינים, בהם גם ילדים.
עוד ב- 2001 אמר קצין בכיר שהתראיין בעילום שם, כי "הטעות הייתה שהרוגר הפך בתפיסתו לאמצעי לפיזור הפגנות, בניגוד ליעדו המקורי כנשק לכל דבר". הוא הוסיף כי "הבליסטיקה של הקליע שונה מקליעים רגילים והתוצאה היא שהוא עלול לגרום נזק מיותר בשימוש נרחב ולא מושכל מספיק". בין ההרוגים של אותה תקופה היה גם עלי אבו באלימה, בחור בן 30 שסבל מפיגור שכלי. בתאריך 27.9.01, בשעת צהריים, הוא הלך סמוך לכביש באזור כפר דרום, עליו הכריז צה"ל שבוע קודם לכן כסגור בפני פלסטינים. כתוצאה מהירי הוא נהרג.
אחרי קביעת הפצ"ר, הופסק השימוש ברוגר, אולם בשנת 2009 צה"ל החליט להחזיר את הרוגר לשימוש מבצעי, שוב כנשק אל הרג. מכיוון שהתייחסו אליו כנשק אל הרג, החיילים השתמשו בו באופן הרבה יותר חופשי, מה שהוביל ללא מעט פציעות של פלסטינים, ושוב - להרג. לא ידוע על השעיה של הנשק הזה לאחר אותם מקרים, אולם בהחלטת הממשלה הרוגר הותר לשימוש גם במזרח ירושלים.
על פי נתוני המשטרה, מאז נכנס הרוגר לשימוש גם במזרח ירושלים, נעשה בו שימוש ב- 15 מקרים שונים. כמו בצה"ל, גם במשטרה הדגישו שמדובר בכלי נשק שהסבירות לפגיעה קטלנית כתוצאה מירי שלו היא נמוכה, אולם ממלא מקום מפכ"ל ניצב בנצי סאו הודה בשיחות פנימיות שהרוגר לא יכול להיקרא "נשק אל-הרג", ומדובר ברובה לכל דבר. "הוא נמנה בקבוצה של הנשק הפחות קטלני, ונעשה בו שימוש בפלג הגוף התחתון. השימוש בנשק נעשה בהתאם להחלטת הדרג המדיני והחלטת הקבינט בשבועיים האחרונים", אמר ניצב סאו.
מאז חזר הרוגר לשימוש נפגעו כ- 13 פלסטינים, והנער בן ה- 12 הוא לא ההרוג היחיד. חדיפה סלימאן, פלסטיני בן 18 מהכפר בלעא, נהרג כתוצאה מירי בבטנו על ידי כוח של צה"ל שפיזר הפרות סדר באזור טול כרם. על פי כלי תקשורת פלסטינים, עוד שני פלסטינים נוספים נפצעו בפלג גופם התחתון במהלך ההפרות האלה. ההערכה היא שמרגע אישור הממשלה להשתמש ברוגר, נהרגו ארבעה פלסטינים וכאמור המספר הכולל מאז החל צה"ל להפעיל את הרוגר מגיע עד ל- 8, כשהפלסטינים מדווחים על מספר גבוה יותר.
עוד ב- פז"ם: