מיראז' (צילום: ארכיון, אתר חיל האוויר)
המיראז'. "לא היה ולא יהיה עוד מטוס זריז וקטלני כמותו" | צילום: ארכיון, אתר חיל האוויר

זה קרה בדיוק לפני 50 שנה: ביום שבת, 7 באפריל 1962, נחתו על המסלול בבסיס חיל האוויר בחצור שלושה מטוסי מיראז' ראשונים. כאשר הטייס האגדי דני שפירא ושני טייסים צרפתיים, שהובילו את המטוסים לישראל, לחצו יד לראש הממשלה, דוד בן גוריון, ולכל צמרת המדינה ומערכת הביטחון שהמתינה להם, אמרו בקהל המצומצם: "המלך מת, יחי המלך החדש".

המלך עד להגעתם של מטוסי המיראז' הראשונים, היה מטוס המיסטר, מתוצרת צרפת גם כן. אלה היו ימים שבהם צרפת הייתה בת הברית הגדולה ביותר של ישראל, והז'רגון השגור בפי טייסים היה מבוסס על צרפתית הרבה יותר מאשר על אנגלית. מבחינה זו - לא היה במיראז' כל חידוש. מכל בחינה אחרת – כן.

"לא היה עוד מטוס קטלני כזה"

המיראז' נכנס מיד ל"לב" של הטייסים. המטוס בעל הכנפיים המשולשות והמנוע הרועם, פאר היצירה של חברת דסאו, היה בעל ביצועים חתוליים באוויר. בימים שבהם עדיין לא היו מכשירי ג'י פי אס ואפילו הירי והחימוש התבססו על כיוון מכני ומיומנות אישית, הפך המיראז' עד מהרה לחלומו של כל טייס. המאושרים לטוס בו היו אלה ששובצו בטייסות המיראז' הראשונות - טייסת 101 בחצור וטייסת 117 ברמת דוד.

"לא היה ולא יהיה עוד מטוס זריז וקטלני כמו המיראז'", אומר מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (מיל') איתן בן אליהו, באותם ימים טייס צעיר.

ההפלה הראשונה אי פעם של מטוס מיג רוסי על ידי מטוס מיראז' צרפתי הייתה ביולי 1966, במסגרת ה"קרבות על המים" מול הסורים ברמת הגולן. באפריל 1967 נכנס להיסטוריה ה"מיראז' השחור", מטוסו של הטייס אבי לניר ז"ל, שהתכסה פיח אחרי שהפיל מיג סורי מטווח של 200 מטר בלבד.

את התהילה הגדולה שלו רכש המיראז' בשישה ימים ביוני 1967, במלחמת ששת הימים, שבה נמחצו חלילות האוויר של צבאות ערב בתוך כמה עשרות דקות. המיראז' היה בחוד החנית של מבצע "מוקד".

המיראז' מול המיג: הטייסים הישראלים מנתחים את קרבות האוויר

 

הצמיח הכי הרבה "אייסים" בחיל האוויר

כוכבו של המיראז' החל לדעוך אחרי המלחמה, עם החלה האמברגו הצרפתי. את מקום הצרפתית החליפה בחיל האוויר האנגלית, והמיראז' האהוב הפך למטוס ייעודי לקרבות אוויר, יוקרתי פחות ממפציצי הפלא האמריקאיים האימתניים: הסקיי-הוק ופאנטום. עם זאת, גם במלחמת יום הכיפורים היה לו תפקיד חשוב.

חיל האוויר והתעשייה האווירית ניסו להמשיך את דרכו של המיראז' עם מטוס ה"נשר" (מיראז' שהושתל בו מנוע אמריקאי) ובשנות ה-70 יוצרו בארץ מטוסי "כפיר" הדומים להפליא למיראז' הצרפתי. המיראז עצמו יצא משירות חיל האוויר כבר בשנת 1982, סמוך למלחמת לבנון הראשונה.

שירות של 20 שנה בלבד הותיר בחיל האוויר חותם עמוק, והמספרים מדברים בעד עצמם: המטוס אחראי ללא פחות מ-390 הפלות של מטוסי אויב, מתוך סך של 644 הפלות שנרשמו על ידי כלל מטוסי חיל האוויר. בהתאם, המטוס הצמיח בחיל האוויר הכי הרבה "אייסים" (טייסים שרשמו חמש הפלות לפחות) – 32 טייסים מהוללים (מתוכם 27 עדיין בחיים).

הפילגש של הטייסים

לפני ימים אחדים נערך בבית חיל האוויר בהרצליה ערב לציון 50 שנה להגעת המיראז'ים הראשונים לישראל, בהשתתפות טייסי המיראז והנשר. הערב אורגן על ידי "אלוף ההפלות" הישראלי גיורא אפשטיין (17 הפלות, רבות מהן באמצעות מיראז') והוקדש לזכרו של סא"ל אבי לניר ז"ל, מפקד טייסת המיראז'ים 101, שנפל בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים ועונה למוות בגלל שסירב להסגיר בפני שוביו סוד גדול.

מטוס המיראז' (צילום: צבא ארצות הברית)
בעולם עדיין נהנים ממנו. מיראז' 2000 בשימוש צבא יוון | צילום: צבא ארצות הברית

נשות הטייסים נהגו לכנות את המיראז' 'פילגש'", אמר בערב תא"ל (מיל) עודד מרום. "אהבת הטיסה שיגעה אותנו. למטוס היו המון מחלות ילדות, וככל שהידית ההידראולית שלו הציקה לנו, כך אהבנו אותו יותר. המיראז' היה אהבת חיינו".

לאתר ישראל דיפנס

>> הכירו את טייסות הקרב הנחשבות של חיל האוויר