כשחטיף שוקולד נמס במקרה במהלך ניסוי במכ"ם, נולד הרעיון של תנור המיקרוגל, כשראו שאפשר לשדר עם רדיו מסרים צבאיים למרחקים, החליטו להעביר דרכו גם מוזיקה וכשראו שזה סופר מגניב לצלם בפורמט דיגיטלי, החליטו לשווק את הפטנט הזה להמונים.
יום-יום, אנחנו עושים שימוש בטכנולוגיות שפותחו בתעשיות הצבאיות מבלי שידענו שכמה שנים קודם לכן הם שימשו למלחמה. הבאנו לכם את ההמצאות הצבאיות שעשו כניסה מוצלחת ביותר לאזרחות ושינו להרבה מאיתנו את היומיום.
תנור המיקרוגל - פותח במקרה
תנור המיקרוגל שניתן למצוא כמעט בכל בית בישראל, שדואג לכולנו לארוחות חמות בכמה רגעים, שהזהירו אותנו אלפי פעמים מהקרינה שהוא פולט, פותח בעקבות מקרה רנדומלי שקרה ואודות לתושיה של מדען עם דמיון מפותח.
הכל התחיל בפיתוח המכ"ם, (ראשי תיבות של מגלה כיוון ומרחק) מערכת אלקטרונית לזיהוי עצמים ממרחק באמצעות שידור גלים אלקטרומגנטים (גלי רדיו) וקליטתם חזרה לאחר שפגעו בעצמים.המערכת פותחה לצרכים צבאיים, בכדי לאתר כלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וחיילי אויב ממרחק ובתנאי ראות קשים.
המכ"ם הראשון הוצג בציבור בשנת 1904 על ידי הממציא כריסטיאן האולסמייר שהציג מכ"ם פרימיטיבי שידע לזהות ספינות במרחק של 3 קילומטרים. מאז התפתח המכ"ם מאוד. השימוש בו הורחב במהלך מלחמת העולם השנייה וכיום הוא אחד מהאמצעים הבסיסיים שמשתמש בו כל צבא בעולם.
איפשהו בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת, מדען וממציא בשם פרסי ספנסר שעמל על פיתוח סוג מכ"ם חדש, חש לפתע שחטיף השוקולד שבכיס החולצה שלו נמס לפתע בעת שהפעיל את המשדר. ספנסר, שברגעים אלו ממש שודרה אליו קרינה אלקטרומגנטית, לא איבד את תושייתו, הבין בדיוק מה קרה ומה היתה השפעתם של הגלים האלקטרומגנטים על חטיף השוקולד שבכיסו ועבר לפתח אמצעי רווחי לא פחות – תנור המיקרוגל.
המאכל הראשון שנכנס לתנור המיקרוגל הראשון שנוסה אי פעם היה פופקורן, אין ספק שזה מלהיב לראות פתיתי תירס מתפוצצים להם סתם כך כשלמראית עין לא מופעל עליהם שום, אחרי פתיתי התירס הוכנסה למיקרוגל ביצה, שהתפוצצה על פניו של אחד הנסיינים.
כך בשנת 1945 נרשם תנור המיקרוגל כפטנט של חברת ריית'און שבמקור בכלל מייצרת מוצרים צבאיים.
רדיו - מתשדירים ביטחוניים מוצפנים לתשדירי בידור
אם אנחנו כבר על הגל האלקטרומגנטי, אי אפשר שלא לדבר על הרדיו. השימוש הראשון ברדיו שלא במסגרת ניסוי נעשה כאשר הועברו מסרי מורס בין צרפת לבריטניה דרך גלי רדיו בסוף המאה ה-19, עת פיתחו ביניהן המדינות שיתוף פעולה צבאי. הוא זכה לתהילת העיקרית, כאשר הצליחו להעביר קשר מעל לאוקיינוס האטלנטי וכאשר הוכח כי הקימור של כדור הארץ לא מפריע לתהליך ההעברה.
מהר מאוד, טכנולוגיית הרדיו ששימשה בהתחלה רק את צבאות בריטניה וצרפת הפכה לטכנולוגיה ששימשה גם להפצת תרבות ובידור להמונים באמצעות מקלטי רדיו. התכנית הראשונה ששודרה ברדיו הייתה "מלחמת העולמות", נובלה מאת הרברט ג'ורג' ולס שעובדה לתסכית.
המהפך הכי גדול בתולדות הרדיו, היה המצאת הטרנזיסטור שהפך את טכנולוגיית הרדיו ממסורבלת ולא ידידותית למשתמש למשהו נייד ונוח לשימוש. את ההמשך בדמות מכשירי הרדיו ברכב ובבית, כולנו מכירים.
צילום דיגיטלי - היה בשימוש לוויינים בלבד
הצילום הדיגיטלי התחיל את דרכו בתחום חקר החלל ובשימוש בלווייני ריגול.
בימינו, ברגע שאנחנו נוחתים בפריז כל החברים שלנו בפייסבוק מקבלים מסר מצולם משדה התעופה שארל דה גול "אנחנו כאן, בחו"ל, תקנאו!". עכשיו דמיינו מצב בו האדם הראשון שנחת על הירח זכה לשתף את התמונות עם חבריו רק אחרי שנחת בכדור הארץ ואחרי שפיתח את התמונות.
לתמונות שצולמו מלוויני ריגול, לעומת זאת, לא חיכו כל כך הרבה זמן. המצלמות שהותקנו עליהם היו מצלמות פילם וכאשר סרט הצילום היה מלא, הוא היה נפלט מתוך המצלמה לתוך קפסולה. הקפסולה היתה מושלכת מהלוויין אל כדור הארץ. כאשר הקפסולה הייתה במרחק של 20 אלף מטרים מכדור הארץ היה נפתח מצנח והקפסולה היתה נוחתת אט-אט אל הקרקע. הבאים שהיו פוגשים את הקפסולות האלו היו מטוסי הצבא שהיה מחובר אליהם וו מיוחד, איתו הם היו אמורים לתפוס את הקפסולה המחוברת למצנח.
נגלה לכם שרב המטוסים החטיאו את המטרה ושרב הקפסולות עם התמונות היקרות מצאו את דרכן למצולות הים.
מכיוון השיטה הזו לא היתה יעילה במיוחד, לקראת סוף שנות ה-60 של המאה הקודמת החל בארצות הברית הפיתוח של עולם הצילום הדיגיטלי לטובת הריגול הלווייני, כאשר את סרטי הצילום הפרימיטיבים החליף חיישן מתקדם שידע לתרגם את התמונה שקלט לתוך קובץ דיגיטלי. כשהצילום הדיגיטלי הגיע לאיכות מספיק גבוהה, הכניסו אותו לשימוש בתחום הלוויינים, אז גם ניתן היה לקבל את התמונות זמן קצר לאחר צולמו באמצעות תקשורת נתונים לוויינית מבלי שיהיה צורך להעלות מטוסים לאוויר ומבלי שתמונות יקרות ימצאו את דרכן למצולות הים.
הצילום הדיגיטלי, שהיה נתון בהתחלה לשימוש צבאי בלבד מכיוון שהיה יקר מדי מכדי שישמש לצרכים אזרחיים, הפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחייה של כל משפחה בעולם המערבי והינו האחראי הכמעט בלעדי לתיעוד כל מה שעובר עלינו בחיים.
האינטרנט - פותח כדי לשמר ידע צבאי
האינטרנט פותח גם הוא בהתחלה כטכנולוגיה צבאית. הרעיון היה פיתוח טכנולוגיה שרידה לשימור ידע צבאי כאשר המטרה הייתה שימור המידע גם במצב של מתקפה גרעינית. קצת חשיבה יצירתית וגם הפיתוח הזה דלף לשוק האזרחי שידע לפתח ולשכלל אותו עד לעידן הפייסבוק של היום.
GPS - פותח על ידי מחלקת ההגנה האמריקאית
מערכת הניווט הלוויינית GPS פותחה על ידי מחלקת ההגנה האמריקאית ונועדה לניווט של טילים בליסטים מונחים במרחקים טרנס-אטלנטיים. מחלקת ההגנה האמריקאית מנעה במשך שנים רבות את השימוש האזרחי במערכת ואף הצפינה את האותות מהלוויינים. אולם, עם הוזלת מחירי המקלטים, הרי הם מכשירי ה-GPS הנתונים לשימושינו כיום, פתחו האמריקאים את השימוש במערכת גם לשימושים אזרחיים, השימושים האזרחיים, מוכרים לכולנו ("הגעת ליעד").
טכנולוגיה גרעינית
הטכנולוגיה הגרעינית התחילה בסוף המאה ה-19 בתהליך של ניסוי וטעייה בו מדענים שניסו לבקע גרעיני אטומים גילו כי בתהליך נפלטת קרינה רדיואקטיבית רבה. במהלך התהליך נגרמו להם כוויות רבות שלהן הם לא יחסו חשיבות, אולם, הם כולם מתו ממחלת הסרטן. כתוצאה מכך, פותח בראשונה תחום הרפואה הגרעינית שמהר מאוד נמצא כבעייתי ונפסק השימוש בו. בשנים האחרונות חזר לשימוש תחום הרפואה הגרעינית, אלא בצורה מבוקרת יותר ויעילה יותר.
לאחר האפיזודה הקצרה בה נעשה שימוש רפואי בטכנולוגיה גרעינית, עבר המחקר הגרעיני לכיוון הצבאי שהניב את רב הידע הקיים כיום אודות תהליך הביקוע הגרעיני.
השימוש הצבאי של הנשק הגרעיני ידוע ומוכר לכולנו – השמדה והרס המוניים על ידי ביקוע של גרעין האטום. מדובר בתהליך הרסני שמייצר קרינה רדיואקטיבית בכמויות שפוגעות באנשים ובסביבה למשך שנים ארוכות ולאורך דורות. השימוש בנשק גרעיני החל במלחמת העולם השנייה, רק אחריה, גילו מדענים כי בתהליך של ביקוע הגרעין, ניתן לייצר לא מעט חשמל.
כך, מדינות רבות מספקות אנרגיה לתושביהם ביניהן - סין, רוסיה, שוויץ, קנדה ועוד. מדובר בשיטה שנויה במחלוקת בשל גודל האסון שיכולה לגרום תקלה בתחנת כח גרעינית, לדוגמא, האסון שנוצר כתוצאה מפגיעה בתחנות הכח הגרעיניות ביפן לאחר רעידת האדמה והצונמי שפקדו את המדינה לפני כשנה וחצי.
אמצעי ראייה תרמי - מציל היום חיים
הצילום באמצעות גלי אינפרא אדום מאפשר זיהוי עצמים על פי הטמפרטורה שלהם. מדובר בטכנולוגיה שפותחה לצרכי מחקר מדעי, תצפיות ומעקבים, אלא שזו, תועלה על ידי אנשי הצבא לזיהוי בשטחי הלחימה אנשים, בעלי חיים ועקבות שלהם, באמצעות גלי החום שהם פולטים מגופם, וכך לזהות חיילי אויב בשדה הקרב ולהתגבר על אמצעי ההסוואה.
לפני יותר מעשור פיתחו בישראל אמצעי ראייה מבוססים אינפרא-אדום לקרדיולוגים. היתרון שאמצעי הראייה הללו יצרו בניתוחי לב היה האפשרות לראות במבט חטוף באילו מכלי הדם יש זרימת דם תקינה ובאילו יש סתימה. כך אמצעי ששימש להרג, הפך למציל חיים.